במשך 20 השנים האחרונות, תוך הפרה מוחלטת של הסכמי אוסלו, בנתה הרשות הפלסטינית צבא טרור עצום.1 בעוד שהסכמי אוסלו קבעו כי הרשות הפלסטינית תפעיל כוח משטרה אזרחי המונה 12,000 איש, הרשות מעולם לא כיבדה מגבלה זו. בפועל, כפי שניתן לראות בגרף הבא, במשך שני עשורים גדל מספר אנשי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית (PASF) עד שהגיע להיקף הגדול פי חמישה מההיקף המוסכם:
על פי דוחות הביצוע התקציבי שפרסמה הרשות הפלסטינית, בין השנים 2008 ל-2025 הוציאה הרשות יותר מ-20 מיליארד דולר (62,245,826,504 שקל) על משכורות והטבות סוציאליות לאנשי מנגנוני הביטחון שלה.
במילים אחרות, אילו הייתה הרשות הפלסטינית עומדת בהתחייבויותיה, היא הייתה יכולה לחסוך כ-16 מיליארד דולר (49,796,661,203 שקל) במשכורות בלבד, במקום לבנות את צבא הטרור.
עד היום, לרשות הפלסטינית אין בית חולים מודרני ומקצועי, והיא ממשיכה לשלוח אלפי פלסטינים מדי שנה לקבלת טיפול רפואי בישראל.3 הכסף הנוסף ששולם לכיסוי משכורותיו של צבא הטרור של הרשות הפלסטינית יכול היה לשמש, למשל, לבניית בתי חולים ולשיפור שירותי הבריאות הניתנים לפלסטינים.
למרבה הצער של הפלסטינים, הרשות הפלסטינית וההנהגה הפלסטינית מייחסות חשיבות רבה יותר לבניית כוח הטרור שבו הן מתכוונות להשתמש כדי לתקוף את ישראל, מאשר לספק לפלסטינים שירותים בסיסיים, כגון שירותי בריאות ובניית בתי חולים.
באותו האופן שבו חמאס השקיע מאות מיליוני דולרים בבניית מנהרות הטרור ברצועת עזה במקום לבנות ולפתח את "הריביירה של עזה", הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון הוציאה יותר מ-16 מיליארד דולר על בניית צבא טרור, במקום לספק את צורכיהם הבסיסיים של הפלסטינים.
