בכירים במערכת הביטחון אומרים שחמאס כבר גיבש אסטרטגיה ברורה לשימור שלטונו בעזה, הן צבאית והן אזרחית. לדבריהם, חמאס אינו מוטרד מהקמת מה שמכונה ועדת הטכנוקרטים שאמורה לנהל את החיים האזרחיים ברצועה. מנקודת מבטו של חמאס, הוועדה אינה מהווה איום ממשי על סמכותו. שנים-עשר חבריה הם תושבי עזה עם משפחות שגרות שם, מה שאומר שחמאס יכול, בכל רגע, להפעיל לחץ עליהם ועל בני משפחתם כדי להשיג את מטרותיו.
סיבה נוספת היא שוועדת הטכנוקרטים מתכוונת להמשיך לנהל את חיי היומיום דרך הבירוקרטיה הממשלתית והעירונית הקיימת בעזה, שמונה כ-40,000 עובדים. פקידים אלה מקבלים כיום את שכרם מחמאס, ואין כוונה לפטר אותם מתפקידיהם. מציאות זו מאפשרת לחמאס להמשיך לשלוט מאחורי הקלעים. בהתאם לכך, חמאס מצהיר בגלוי כי יעביר את כל הסמכויות האזרחיות לוועדה זו.
הממד הצבאי
בזירה הצבאית, לחמאס אין כוונה לפרק לחלוטין את נשקו. ב-29 בינואר, בכיר חמאס, מוסא אבו מרזוק, אמר לרשת אל-ג'זירה של קטאר כי בשום ניסוח חמאס לא הסכים למסור את מה שהוא מכנה 'נשק ההתנגדות'. הוא אמר שחמאס הסכים במסגרת תוכנית טראמפ למסגרת כללית לסיום המלחמה, אך סוגיית הנשק טרם טופלה במשא ומתן.
גורמי ביטחון מעריכים שחמאס מנסה כעת למשוך את ישראל וארצות הברית למשא ומתן על פירוק נשק כדי לקנות זמן. חמאס סומך על קטאר וטורקיה כדי לרכך את עמדתו של הנשיא טראמפ כדי שיוכל לשמור על נשק קל ונשק נגד טנקים. ההערכה הרווחת היא שחמאס יסכים בסופו של דבר למסור כמה מאות רקטות לטווח קצר, מאות רובים ומטעני חבלה, ולחשוף חלק מהמנהרות שבשליטתו הממוקמות מערבית לקו הצהוב. במקביל, הארגון ישמור על נשק נוסף, מנהרות רבות שאינן ידועות למודיעין הישראלי, מחרטות וציוד שמאפשרים ייצור חשאי של רקטות ונשק נוסף.
הזרוע הצבאית של חמאס מוערכת בכ-30,000 לוחמים. לא כולם יגורשו מהרצועה. רבים מהם צפויים להישאר בלבוש אזרחי, להמשיך לקבל משכורות מהארגון ולפעול בסתר.
הממד האזרחי
כיום, חמאס שואב חלק ניכר מכוחו מהחברה האזרחית בעזה, שעדיין תומכת במידה רבה בה ובאידאולוגיה שלה, למרות האסון העצום שנגרם על האוכלוסייה ב-7 באוקטובר 2023, כאשר חמאס השיק את מבצע מבול אל-אקצא.
לפי מקורות בצה"ל, חמאס ממשיך להתחזק בשל זרימת משאיות סיוע הומניטרי הנכנסות מדי יום לרצועה, וכן תעשיית הברחות מתמשכת הפועלת דרך קבלנים אזרחיים. זה כולל הברחת סיגריות, טבק, מוצרים חקלאיים, טלפונים ניידים וחומרים לשימוש כפול שניתן להשתמש בהם לייצור מטעני חבלה.
כוח חמאס צפוי לגדול עוד יותר ברגע שמעבר רפיח ייפתח לתנועת אנשים וסחורות. חמאס מטיל מיסים על כל משלוח שנכנס לעזה, ומייצר הכנסות שהוא מפנים להצטברות צבאית. כיום, כ-600 משאיות נכנסות לעזה מדי יום, כ-4,200 בשבוע, פי ארבעה מהנפח הנדרש לפי מדדי האו"ם.
לאחר פתיחת מעבר רפיח מחדש, צפוי כי נפח הסחורות הנכנסות לרצועה יגדל עם הזמן. בכירים בצבא הישראלי המליצו להנהגה הפוליטית שלא לאשר כניסת סחורות דרך מעבר רפיח, והזהירו שחמאס משתמש בערוץ זה להברחת נשק לעזה.
ההערכה הרווחת בממסד הביטחוני הישראלי היא שחמאס שואף ליישם את מודל חיזבאללה מלבנון בעזה. במודל זה, חמאס ימשיך להפעיל שליטה אפקטיבית בשטח מבלי לקבל אחריות אזרחית או ממשלתית רשמית. מוביל האסטרטגיה הזו הוא עלי אל-עמודי, חבר בלשכה הפוליטית של חמאס ומקורב של יחיא סינוואר, שהפך למעשה לדמות המנהלת את פעילות הלשכה הפוליטית ברצועת עזה.
בכירים במערכת הביטחון מזהירים שאם ישראל לא תפרק את הרצועה בעצמה, חמאס ימשיך לשלוט מאחורי הקלעים באמצעות הנשק שברשותו לפחות עוד כמה שנים. במונחים מעשיים, חמאס מתכנן להישאר בעזה עם אלפי לוחמים חמושים לצד עובדי המגזר הציבורי בתפקידים מרכזיים במערכת האזרחית, ובכך להבטיח את שליטתו המלאה.
ההשפעה של ישראל על חמאס מוגבלת בהיעדר תמיכה אמריקאית למהלך שיכלול כניסה לשטחים שבשליטת חמאס ופירוק הארגון בכפייה. ישראל מתכננת להישאר לאורך הקו הצהוב ולמנוע את שיקום רצועת עזה עד להשלמת פירוק הנשק של חמאס.
