קבלת פניו של הנשיא הסורי, אחמד א-שרע, בבית הלבן על ידי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הייתה רגע חסר תקדים מאז קבלת עצמאותה של סוריה בשנת 1946. האירוע נשא משמעות סמלית החורגת מהנוהל הדיפלומטי הרגיל, והפך למבחן ראשון במעלה לשאלת האפשרות לשלב מחדש את דמשק במערכת הבינלאומית לאחר יותר מעשור של בידוד וסנקציות.
הפגישה, שתוארה על ידי פרשנים רבים בעולם הערבי כ"רגע היסטורי", לא נועדה רק לצורך יחסי ציבור, אלא סימלה גם, על פי גורמים מדיניים, את פתיחתו של מסלול משא ומתן חדש בין וושינגטון לדמשק, המבוסס על עקרון של "פתיחות מותנית" כלומר, נכונות אמריקנית לשיתוף פעולה מדוד, בתמורה להתחייבויות סוריות בנושאי ביטחון אזורי, מאבק בטרור, ועיצוב מאזן הכוחות ביום שלאחר המלחמה במזרח התיכון.
א-שרע ניסה לחזק את המסר הזה באמצעות שורה של פגישות מרתוניות עם גורמים פוליטיים, כלכליים ופיננסיים בוושינגטון, וכן ראיונות נרחבים שהעניק לעיתונים ולתחנות טלוויזיה אמריקניות. התוצאות המיידיות של הפגישה בבית הלבן היו:
- הצטרפות סוריה לקואליציה הבינלאומית בהובלת ארצות הברית נגד ארגון דאעש , לאחר שנים של נתק והאשמות הדדיות על סיוע לטרור.
- הכרזה על פתיחתה מחדש של שגרירות סוריה בוושינגטון, לראשונה מזה יותר מ-12 שנה, צעד המאותת על חידוש הדרגתי של היחסים המדיניים והכלכליים.
- השעיית יישום "חוק קיסר "למשך שישה חודשים, מהלך שפרשנים רואים בו ניסיון “לבחון את כוונותיה של דמשק” ולשדר מסר מרגיע לחברות ולמשקיעים האמריקנים והבינלאומיים.
- חידוש ערוצי התיאום הביטחוני והצבאי בין שתי המדינות, במיוחד בנוגע לגבול הסורי-עיראקי ולפעילות נגד שאריות ארגון הטרור דאעש.
לאחר הפגישה אמר טראמפ כי ארצות הברית “תעשה כל שביכולתה כדי שסוריה תהיה מדינה בטוחה ומשגשגת”, והוסיף כי "הגיעה השעה לפתוח דף חדש עם העם הסורי". ואולם, פתיחות זו אינה מבשרת את קיצה של מדיניות הסנקציות. “חוק קיסר”, שהוטל בשנת 2019, אינו ניתן לביטול בצו נשיאותי בלבד, אלא מחייב את אישור הקונגרס , שעדיין מפולג בשאלת יחסו למשטר הסורי.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אישרו כי ישראל פועלת בקונגרס כדי למנוע ביטול מלא של הסנקציות על סוריה עד שיתבררו כוונותיו האמיתיות של הנשיא אחמד א-שרע כדי לוודא שהוא אינו מאפשר לאיראן לפעול בשטח סוריה, בשבועות האחרונים זורם מאיראן, דרך שטח סוריה, נשק רב לחזבאללה בלבנון מבלי שמשטרו של א-שרע מונע זאת.
גורמים ביטחוניים בכירים מותחים ביקורת על ההתנהלות האמריקנית ביחס לאחמד א-שרע והמהירות הרבה שבה ארה"ב, ובעקבותיה מדינות נוספות באירופה,מחלו לו על פשעי העבר, ביטלו את הפרס הכספי הגבוה שהיה על ראשו ואת הסנקציות הכלכליות על סוריה ומסייעות לו לחזק את שלטונו,למרות עברו החבלני הג'יהאדיסטי בשורות אל-קאעדה ודאעש ומעשי הטבח שעשה רק בחודשים האחרונים במיעוט העלווי באזור החוף הסורי ובבני העדה הדרוזית בסווידא. לדבריהם, ההזמנה לביקור בבית הלבן היא שיאו של תהליך “הלבנה פוליטית”, לפחות במובנים מערביים.
אחמד א-שרע, אותו טרוריסט שנקרא עד לא מזמן אבו מוחמד אל-ג’ולאני, אמיר :היאת תחריר א-שאם" (לשעבר ארגון "ג’בהת א-נוסרה", שהתפצל מאל-קאעדה), הפך בן לילה לאחמד א-שרע, נשיא הרפובליקה הערבית הסורית. הוא החליף את מדי הג’יהאדיסט בצבע חאקי בחליפה מערבית ועניבה תואמת , ועכשיו, אחמד א-שרע הזה עצמו הגיע לבית הלבן.
ביקורו של א-שרע בבית הלבן בא פחות מחודש ימים לאחר ביקור אחר לא פחות מעורר השתאות, ביקורו במוסקבה ופגישתו עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בקרמלין. אחמד א-שרע נלחם נגד רוסיה במשך שנים, ועכשיו הוא לחץ את ידו של האיש שהיה אחראי יותר מכל להרס סוריה ולרצח מאות אלפים מבני עמה בהגנה על שלטונו של בשאר אסד , אותו אסד שאחמד א-שרע ראה בו את אויבו המושבע, ואשר מצא מקלט נוח ובטוח במוסקבה.
טורקיה, מדינות המפרץ ומדינות נוספות, מתחרות כולן על קרבתו של אחמד א-שרע. היחידה שנעדרת מהחגיגה הינה איראן. על פי גורמים ביטחוניים בכירים משטרו החדש של אחמד א-שרע הוא חלש וחסר די כוח לשלוט בסוריה ולהשתלט על המליציות החדשות ושבטי הבדואים שבה. המיעוטים בסוריה, כמו הכורדים, הדרוזים העלווים והנוצרים, מתנגדים לשלטונו הדתי החשוך של אחמד א-שרע במיוחד לאחר מעשי הטבח האחרונים בעלווים ובדרוזים.
גורמים ביטחוניים בכירים חוששים שאחמד א-שרע מוליך שולל את המערב וכי מדובר ב"טרוריסט בחליפה" שלאחר עידן בשאר אסד מתכנן להנהיג שלטון דיקטטורי קיצוני יותר שייצא, בזמן הנכון מבחינתו, טרור ג'יהאדיסטי. גם חלק ממדינות במערב, כולל רוסיה וסין, עדיין מסתייגות מהשלטון החדש של אחמד א-שרע ומתנות את שיתוף הפעולה עמו בכך שייפטר מאלפי המחבלים הג'יהאדיסטים הנחשבים לנאמניו וסייעו לו להגיע לשלטון.
עם זאת, כמה ממנהיגי אירופה מנסים להתחנף לימין הקיצוני בארצותיהם באמצעות החזרת הפליטים הסוריים, שהיגרו לאירופה בתקופת מלחמת האזרחים, לסוריה. הצגת אמון בשלטון החדש בדמשק משמשת להם תירוץ לקידום מדיניות זו, גם אם היא מנוגדת בעליל למציאות. כך למשל, הקנצלר הגרמני, פרידריך מֶרְץ, הודיע בשבוע שעבר כי הזמין את אחמד א-שרע לביקור בברלין כדי לדון בתנאים להשבת הפליטים הסורים למולדתם. זאת ועוד, נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מבקש להבטיח לצרפת חלק מהעוגה הכלכלית הערבית משיקום סוריה והוא אירח בארמון האליזה את אחמד א-שרע עוד לפני שטראמפ אירח אותו בבית הלבן.
האמת, אומרים גורמים מדיניים בכירים, היא שאין כל חדש בכך שהעולם הוא צבוע ואינטרסנטי, קשה לראות כיצד מדינות רבות מתחרות ביניהן כיצד להלבין את דמותו של אחמד א-שרע ולהתחנף למשטר בראשו עומד מנהיג ארגון שמוגדר כארגון טרור ושלא נבחר על ידי בני עמו בבחירות דמוקרטיות. לפיכך, בסבך האינטרסים הזה ישראל חייבת לעמוד על המשמר, לא לשחק את המשחק של מדינות המערב עם א-שרע ולשמור על האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלה.
