בנאומו ב-26 בינואר 2026, מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם השתמש בביטוי "לא נהיה נייטרליים" בהתייחס למתקפה אפשרית אמריקאית וישראלית על איראן. למרות שניסוח זה עשוי להישמע כהכרזת מלחמה, מספר הסתייגויות חשובות הראויות לתשומת לב.
קאסם הדגיש שחיזבאללה יחליט "כיצד לפעול בזמן המתאים", תוך הימנעות מכוונת מכל התחייבות מפורשת לתגובה צבאית מיידית או מלאה. הוא צמצם עוד יותר את הקו האדום שהצהיר על ידי קישור דאגתו לאיומים נגד המנהיג העליון של איראן, האייתולה עלי חמינאי, ותיאר כל פגיעה בו כ"התנקשות ביציבות האזורית." קאסם גם תיאר את חיזבאללה כ"מטרה" של אותה תוקפנות שמכוונת כלפי איראן, ובכך הציג כל פעולה פוטנציאלית כהגנה עצמית ולא כ"חזית תמיכה" ללא פרובוקציה.
בפועל, חיזבאללה ניצב בפני שני מכשולים מרכזיים ב-2026 אם יבחר להצטרף רשמית למאמץ המלחמתי האיראני:
- הסכסוך ב-2024 פגע משמעותית במבנה הפיקוד הבינוני ובתשתיות הצבאיות של חזבאללה. למרות שהארגון הצליח מאז לארגן מחדש, לגייס מגויסים חדשים, לארגן מחדש את דרגת הפיקוד, לפרוס יחידות לאורך החזית הישראלית ולפתוח מחדש מתקני ייצור נשק, אימוץ "חזית תמיכה" חדשה, בדומה לזו שהושקה לאחר מתקפת הרצח של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, עלול להוביל בסיכון חמור לקריסה ארגונית מוחלטת.
- הפרת הפסקת האש בתיווך ארה"ב צפויה לעורר תגובה ישראלית נרחבת, שתלווה בקונצנזוס פנימי חזק יותר בתוך ישראל ולגיטימציה בינלאומית רחבה יותר מאשר בסבבי לחימה קודמים, במיוחד לאור המטרה הצפויה של ישראל הפעם: השמדת הכוח הצבאי שנותר של הפרוקסי השיעי.
הערכה זו, לפיה החלטת חיזבאללה להצטרף לאיראן במאמץ מלחמתי עתידי היא ככל הנראה מבחינת כוונה, תואמת את סיבת קיומו של הארגון, הקשורה קשר הדוק להישרדות המשטר האיראני. במקביל, ניתן להבין את הרטוריקה של קאסם כתרגיל של "הרתעת ישראל וארה"ב באמצעות דיבור".
יתרה מזאת, היא מתיישבת עם "תסמונת כרבלא", מסגרת אידיאולוגית השורשית בתפיסות השיעיות של הקרבה עצמית שמקורן ב-680 לספירה, שבו חוסיין, נכדו של הנביא מוחמד, נלחם ביודעין ונהרג יחד עם קבוצה קטנה של בני משפחה נגד הצבא האומיי החזק בהרבה. בתוך השקפת עולם זו, הבלתי נמנע של התבוסה אינו מונע פעולה.
בהתאם לכך, בהתבסס על הצהרותיו החוזרות של קאסם על פעולה נגד ישראל גם במחיר של הפסד ודאי, ההד את תוצאת כרבלא, נראה כי ההחלטה האסטרטגית של חזבאללה התקבלה למעשה והיא קיבלה אישור רשמי מאיראן במהלך ביקורו של שר החוץ האיראני, עראג'צ'י, בלבנון בתחילת ינואר 2026.
עם זאת, ההצהרות הרבות של קאסם גם מצביעות על כך שלחיזבאללה אין כוונה ליזום עימות ישיר עם ישראל. במקום לפתוח אוטומטית "חזית תמיכה" בעוצמה גבוהה הכוללת ירי רקטות מתמשך, העמדה הנוכחית של חיזבאללה מרמזת על גישה מדוילת יותר, ככל הנראה מתואמת עם ניהול איראן הרחב יותר של פרוקסי האזור שלה. עבור חיזבאללה בפרט, הדבר מצביע על "התערבות מחושבת", מעורבות בפעילויות "אזור אפור" או תקיפות מוגבלות שנועדו להסיח את דעתה או ללחוץ על ישראל, תוך עצירה לפני מלחמה כוללת שיכולה לכבות את מה שנותר מעוז הארגון הלבנוני.
