חוסר האונים של המערב מול האנטישמיות האסלאמיסטית

בכיר אמ"ן לשעבר וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, יליד ומומחה לבנון, מזהיר מהתעצמות חיזבאללה: “אנחנו לא ממצמצים כי הבנו שחיזבאללה נמצאים בהשתקמות וחייבים להילחם בזה. אם ישראל לא תפעל – נמצא את חיילי כח רדואן מתחת לחלונות של תושבי הצפון”.

לדבריו, ישראל מעכבת פתיחת מלחמה מחשש למעמד הבינלאומי: “יש שיקולים בזירה העולמית שישראל לא יכולה להתעלם מהם. ישראל ממתינה עם פתיחת מלחמה מחשש לפגיעה בזירות הבינלאומיות”.

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וכיום חוקר ב-JCFA, מזהיר כי חמאס מנצל את הפסקת האש כדי להשיב לעצמו שליטה בעזה, ולחזור להיות "שחקן מרכזי ביום שאחרי". לדבריו, "חמאס מינה שלושה מושלים חדשים בעזה, מגייס לוחמים ומחזיר את כוחותיו לרחובות. הם בונים מחדש את מנגנוני השליטה והאכיפה שלהם תוך כדי ההפוגה".

עילם מתאר מציאות שבה ישראל חייבת להוביל מהלך אסטרטגי חדש מול וושינגטון כדי למנוע את קריסת היציבות: "אנחנו צריכים לשבת במיוחד עם האמריקנים וליצור תוכנית קוהרנטית וחזקה ומפת דרכים למה שיקרה עם עזה בהקדם האפשרי". לדבריו, האשליה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו ללא מסגרת ביטחונית ברורה היא מסוכנת: "זהו ארגון טרור עם מבנה צבאי ופוליטי שמנסה לשמר את עצמו מאחורי מסכה אזרחית. חמאס לא יוותר על נשקו אלא אם יקבל מדינה – וזה בדיוק הקו האדום של ישראל".

עילם מזהיר כי בהיעדר מדיניות עקבית וברורה, עזה עלולה להידרדר שוב למלחמה ממושכת: "אם לא תהיה הכרעה ברורה או מפת דרכים, חמאס יחזור לשלוט, והסטטוס קוו פשוט ימשיך להתפוצץ מחדש כל כמה חודשים".

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מה שהתחיל כתמיכה אמריקאית הופך כעת להשתלטות ושליטה אמריקאית באדמה של מדינת ישראל. "אנחנו רואים היום מפקדה אזרחית-צבאית אמריקאית בדרום ישראל, שמנהלת את השטח הלכה למעשה. זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה הדוקטרינה הבסיסית – שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – נמצאת בסכנה".

לדבריו, הלחץ של וושינגטון מתואם עם השותפים הערבים במטרה להניע את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמטרתה האמיתית, לדבריו, היא "לכפות על ישראל תהליך שיוביל בסופו להקמת מדינה פלסטינית, החל מעזה".

"אנחנו לא מדינת חסות של ארצות הברית ולא המדינה ה-51," הבהיר. "צריך לדעת לחבק את בעלת הברית שלנו, אבל לא לאפשר לה להחזיק אותנו. רק צה״ל יכול לפרק את חמאס – לא שום כוח בינלאומי, ערבי או אמריקאי".

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".