איראן פותחת את השבוע תחת לחץ כלכלי, אנרגטי וציבורי גובר: רפורמת הבנזין החדשה, שמחלקת את המחיר לשלוש מדרגות, צפויה לייקר מידית את יוקר המחיה ולהחריף את השחיקה בשכר – גם לאחר שהממשלה אישרה העלאה ממוצעת של 28% בלבד לשנת 2026.
במקביל, מגבלות הגז כבר החלו למרות טרם בוא החורף, ויחד עם משבר הסנקציות, בעיות רגולטוריות וקריסת אמון ציבורי סביב "הקו הלבן" – ממשלת פזשכיאן ניצבת מול מערך משולב של לחצי שוק, אנרגיה ולגיטימציה. על הרקע הזה גוברת גם המתיחות הביטחונית בצפון והעמקת הנרטיב התקשורתי של טהראן בזירה האזורית והישראלית. דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מסכם את היממה האחרונה (ד') בעיתונות האיראנית.
כלכלה תחת שוק: הרפורמה בבנזין והבטחת השכר
הממשלה, באמצעות סגן הנשיא הראשון, הכריזה רשמית על מבנה מחירים תלת־שכבתי לבנזין: 1500 תומן עד 60 ליטר בחודש, 3000 תומן עד 100 ליטר, ו-5000 תומן מעבר לכך. המהלך דורש מהנשיא פזשכיאן "לשכנע את העם" ומייצר מיידית "שוק" המאיים לשחוק את כוח הקנייה של שכבות עובדים שכבר מצויות "במצב אזהרה".
פזשכיאן אישר כי העלאת השכר הממוצעת בתקציב 1405 היא 28 אחוזים. עם זאת, מוחמד רזא עארף קרא להתאמת הוצאות להכנסות, ל"אמון בעם", ל"עקירת פרצות החוק" ולהבטחת כללים שקופים למשקיעים. מומחים מצביעים על בעיות יסודיות מתמשכות של סנקציות, סיכונים פוליטיים וכלכליים ומורכבות רגולטורית המעכבות הון זר.
במקביל, דווח כי "מגבלות הגז החלו לפני שהגיע החורף", בניגוד להבטחות המוכנות לעונה, בעוד משרד הנפט מדווח על מאמצים להגדלת ייצור משדה ח'אתאנג. כך נרשמת שחיקה כפולה: זעזוע מחירים לצד אי־ודאות אנרגטית.
אלה רוזנברג, מומחית לכלכלת איראן במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מגיבה על הדברים: ״בנוסף, חשוב להדגיש כי המשבר האנרגיה והמשבר הכלכלי אינו מנותק הקשר מנושא זה. הקשיים הרגולטורים, בין אם פנים איראני כמו משבר החשמל שנובע בין היתר משימוש פירטי בחשמל וללא רגולציה, וחוץ איראני שנובע ממשטר סנקציות שהחריף לאחרונה עקב החרפת המדיניות של ארה"ב, גורמים לקשיי ייצוא וייבוא של מוצרים שלא רק נחשבים דו שימושיים. באופן משעשע, רפורמה פנים איראנית בתחום הרגולציה הפיננסית עשויה לפטור זאת, אך על מנת לבצע את זה המשטר יצטרך לחדול ממימון טרור, דבר שנוגד במהותו למשטר״.
"הקו הלבן" ושחיקת הלגיטימציה הדיגיטלית
חשיפת שימושו של דרג בכיר באינטרנט ללא סינון בזמן שהציבור נאלץ להסתמך על עוקפי סינון (VPN) הציתה זעם ציבורי תחת הכותרת "הקו הלבן". האנליסט עבאס עבדי מזהיר כי "ההפליה הגלויה הזו" מצטברת כמו "טיפות גשם ההופכות לשיטפון ענק" ופוגעת אנושות באמון.
חבר המג'לס מוחמד עלי אבטחי טוען כי "אם הקו הלבן של הפקידים ייקטע, לא יישאר אף אחד שיתנגד להסרת הפילטור". הפרלמנט אישר חקירה מקיפה על מצב הסינון וה-VPN במטרה לחשוף את "מאפיית ה-VPN", שמחזור הכספים שלה נאמד בין 20 ל-50 אלף מיליארד תומן. נטען כי גם בנקים מסוימים מעורבים במכירות. הפרשה ממחישה פער בין דרישת המשטר למשילות דיגיטלית לבין נוהגי רנטה הפוגעים בלגיטימציה.
דיפלומטיה מזוינת והסלמה בצפון
התנקשותו של הבכיר הייתם עלי טבאטבאי בפרברי ביירות הוגדרה בידי מקורות איראניים כ"פשע מלחמה" וחציית קו אדום, שלטענתם בוצעה "באישור ירוק אמריקאי" כדי לשרת את עתידו הפוליטי של נתניהו. עלי לאריג'אני הזהיר כי נתניהו ימשיך ב"הרפתקנותו עד שכולם יבינו שלא נותרה דרך אחרת מלבד עימות עם המשטר הציוני המזויף". חזבאללה מצהיר כי "כל האפשרויות לתגובה על השולחן".
בזירת החוץ, שר החוץ עבאס עראקצ'י טען כי "המילטריזם והבריונות גברו על שלטון החוק", הטיל אחריות על "משטר ישראל"כ"מכשול" למזרח תיכון נקי מנשק השמדה המונית, וקרא לחקור חברות ומדינות שסייעו לנשק הכימי של סדאם. במקביל, קו הפעולה נותר "משא ומתן מזוין" המוצג כמאבק על שיקום ושיפור, אף כי הדיווח הפנימי מכיר בכך שכרגע "אין יכולת העשרה [אורניום]" עקב נזקים שנגרמו במלחמה.
תודעה, פיצול ואסטרטגיית התקשורת
טהראן השיקה את "פרס TV" בעברית כדי "לספק לדוברי העברית נרטיב עצמאי ואמין" ולחשוף "צנזורה ישראלית". בתוך כך מתנהל דיון על "תוכנית הפיצול" המיוחסת ליריבים אזוריים, המוגדרת כ"פרויקט טרור ציוני" שמטרתו "להגשים את חלום ישראל הגדולה"באמצעות פיצול מדינות. בזירה האירופית, נאט"ו והאיחוד האירופי דחו את תוכנית השלום בת 28 הסעיפים של טראמפ לאוקראינה וכינו אותה "מסמך כניעה", מהלך הנתפס כביטוי "לחוסר אמון עמוק בוושינגטון" וחשש ל"קריסת המבנה הביטחוני של אירופה".
במקביל, ראש הרשות השופטת מוחסני אֶזֶ'אִי קובע כי בינה מלאכותית היא "לא בחירה, אלא הכרח", מזהיר ש"נשארים מאחור" וקורא להאיץ השקעות ויישומים לשיפור הטיפול בתיקים, המהירות והדיוק.
סביבה, אנרגיה והיערכות לחורף
זיהום האוויר בטהראן נותר "בלתי בריא לכל הקבוצות", מה שמחייב למידה מרחוק במוסדות הלימודים. הבצורת מחמירה, במיוחד במחוזות כמו צ'הארמחאל ובח'תיארי. שגריר יפן בטהראן הביע נכונות ל"שיתוף פעולה" עם מחוזות כמו ח'וזסתאן בתחומי ניהול זיהום ומשאבי מים. על רקע זה, מגבלות אנרגיה מוקדמות והבטחות להגדלת ייצור הגז ממחישים תלות תשתיתית שמקשה על משילות כלכלית וסביבתית.