החלטתו של יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), להחזיר לשורות תנועת פת"ח את נאסר אל-קודווה – אחיינו של יאסר ערפאת, דיפלומט בכיר ולשעבר שר החוץ הפלסטיני – משקפת מגמה של ניסיון לשדר פתיחות ורצון לרפורמה בתוך התנועה, נוכח הלחצים הפוליטיים והבינלאומיים הגוברים לחידוש הלגיטימציה של מוסדות הרשות הפלסטינית.
המהלך, שהוצג לציבור הפלסטיני כתגובה לבקשתו האישית של אל-קודווה, נועד למתן את הביקורת הציבורית על עבאס ולחזק את מעמד פת"ח בזירה הפנימית והחיצונית, במיוחד לנוכח מצבה המעורער של הרשות ברצועת עזה לאחר מלחמת 2024.
רקע: משבר הלגיטימציה של פת"ח והרשות הפלסטינית
מאז דחיית הבחירות הכלליות בשנת 2021, ניצבת תנועת פת"ח בפני משבר אמון עמוק בציבור הפלסטיני. אל-קודווה, שנודע כדמות עצמאית וישרה, הודח באותה שנה לאחר שביקר בחריפות את עבאס והודיע על כוונתו לרוץ ברשימה נפרדת. בכך הצטרף לשורת בכירים לשעבר בתנועה שהפכו לסמלי התנגדות למדיניותו הריכוזית של יו"ר הרשות.
החזרתו לתנועה, לצד שני בכירים נוספים ששמותיהם לא פורסמו, התקבלה באוקטובר 2025 על ידי הוועדה המרכזית של פת"ח, והוצגה כחלק ממאמץ לחזק את האחדות הפנימית ולהתכונן למערכת בחירות כללית אפשרית בעתיד.
שיקולים אסטרטגיים בהחלטת עבאס
לפי גורמים בכירים בפת"ח, מהלך זה נובע משילוב של שיקולים פנימיים וחיצוניים:
- היענות ללחצים בינלאומיים לרפורמה: במסגרת ניסיונות הרשות לשוב למעמד של שותף לגיטימי בתהליך מדיני, עבאס מבקש להוכיח נכונות לחידוש פני התנועה. אל-קודווה נחשב לדמות ממלכתית, בעלת קשרים בינלאומיים נרחבים וניקיון כפיים, מאפיינים שנדרשים במיוחד בשלב זה.
- הרגעת הזעם הציבורי: עבאס מתמודד עם ביקורת גוברת על שחיתות וחוסר שקיפות. השבתו של אל-קודווה נועדה להציג רוח חדשה בתנועה ולהצביע על פתיחות לשיח פלורליסטי, גם אם באופן מבוקר.
- הכנה לשלב הבא בעזה: עם היחלשות חמאס לאחר המלחמה והדיונים על מבנה השלטון העתידי ברצועה, אל-קודווה עשוי למלא תפקיד מרכזי בתיווך בין פת"ח לחמאס ובקידום יוזמות פיוס לאומי. פרשנים ברמאללה, ובראשם האני אלמצרי, סבורים כי הוא עשוי להיות מועמד פוטנציאלי לניהול מינהלי של עזה – אם תושג הסכמה רחבה בין הפלגים.
נאסר אל-קודווה: דמות של רפורמה מתונה
אל-קודווה, יליד ח’אן יונס (1953), נושא מורשת משפחתית ומדינית כבדה כאחיינו של יאסר ערפאת. הוא שימש שנים רבות כשגריר הפלסטיני באו"ם ונודע כאחד מהקולות המתונים והפרגמטיים בזירה הפלסטינית.
לאחר חזרתו לתנועה, הביע אל-קודווה נכונות “לתרום לכל מאמץ לאומי” וקרא לשיקום אמון הציבור בתנועת פת"ח וברשות. לדבריו, “המשימה הראשונה היא להשיב את אמון הרחוב – דבר שאיבדנו. עלינו להיות אמיצים מספיק להודות בכך; בלי אמון הציבור, כל זה חסר טעם”.
סיכום
החזרתו של נאסר אל-קודווה לתנועת פת"ח היא ביטוי למאבקו של מחמוד עבאס לשמר את שליטתו במערכת הפוליטית הפלסטינית תוך ניסיון לרענן את דימויה של התנועה. עם זאת, המהלך גם משקף את עומק המשבר הפנימי ברשות הפלסטינית ואת הצורך הדחוף בבנייה מחדש של הלגיטימציה הציבורית והמוסדית שלה – במיוחד לקראת האפשרות של עיצוב מחדש של הסדר הפוליטי ברצועת עזה ובגדה המערבית.
