מנהיג תנועת החות'ים בתימן, עבדול-מלכ אל-חות'י, פרסם ב-4 במרץ הצהרה בה הודיע על מוכנות תנועתו להשתתף במלחמה לצד המשטר האיראני. הוא הצהיר כי "ידיהם של לוחמיו על ההדק" ושהתנועה "תפעל מתי שהנסיבות ידרשו זאת". לדבריו, התנועה "פעילה בכל החזיתות, עם ידיה על ההדק בנוגע להסלמה ולפעולה צבאית בכל הנסיבות שנדרשות," והוסיף כי "הקרב המתנהל הוא קרב כל האומה".
העימות הצבאי שפרץ ב-28 בפברואר 2026 בין איראן לארצות הברית יחד עם ישראל התרחב בהדרגה לזירות נוספות ברחבי המזרח התיכון. בעוד מיליציות המזוהות עם טהראן בעיראק ולבנון כבר נכנסו למעגל העימות, השאלה המרכזית כעת היא האם החות'ים בתימן יצטרפו גם הם לעימות מבחינה צבאית.
החות'ים נחשבים לאחד מבעלי הברית האזוריים החשובים ביותר של איראן ולמרכיב מרכזי במה שמכונה לעיתים "ציר ההתנגדות". מאז פרוץ המלחמה, הנהגת תנועת החות'ים, אנסאר אללה, הביעה תמיכה מלאה בטהראן והאשימה את וושינגטון וירושלים בהסלמה האזורית.
מנהיגי החות'ים הדגישו כי הם עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות ושומרים להם את הזכות לפעול בהתאם לנסיבות. למרות זאת, תמיכתם עד כה נותרה בעיקר פוליטית ורטורית. התנועה הגבילה את פעילותה להצהרות סולידריות, קמפיינים מידע ברשתות החברתיות והפגנות המוניות שנערכו בצנעא, בירת תימן. למרות הכרזות חוזרות למוכנות וערנות מוגברת, החות'ים טרם הודיעו על פעולות צבאיות ישירות הקשורות למלחמה.
לפי בכירים בביטחון, ההיסוס של הנהגת החות'ים נובע ממספר שיקולים. מצד אחד, התנועה מציגה את עצמה כחלק מהמחנה האזורי הנתמך על ידי איראן ומדגישה את מחויבותה האידיאולוגית והפוליטית לתמוך בטהראן במאבקה נגד וושינגטון וירושלים. מצד שני, מעורבות צבאית רחבה עלולה לחשוף את החות'ים לתקיפות מכוונות אמריקאיות וישראליות נגד התשתיות הצבאיות והכלכליות שבנו בצפון תימן, האזורים שהם שולטים בהם בפועל.
ראוי להזכיר שישראל ביצעה מתקפה משמעותית נגד החות'ים בתימן לפני מספר חודשים.
מבצע החיסול הממוקד נגד הנהגת החות'ים בצנעא, הידוע בישראל כמבצע "זרוע ארוכה", התרחש בסוף אוגוסט 2025 ונחשב לאחד הפעולות הישראליות הרחוקות והמשמעותיות ביותר בזירה התימנית. לפי דיווחים, מטוסי חיל האוויר הישראלי תקפו בניין בבירת תימן שבו נפגשו מנהיגים בכירים של החות'ים. בין ההרוגים היה ראש ממשלת החות'ים בצנעא, אחמד אל-רחאווי, יחד עם מספר שרים ובכירים בתנועה.
התקיפה התבססה על מודיעין מדויק שנאסף לאורך תקופה ממושכת ונועדה לפגוע במנגנון קבלת ההחלטות של הנהגת החות'ים וביכולתה לנהל את הקמפיין נגד ישראל. גורמי ביטחון ישראלים העריכו אז כי המבצע פגע משמעותית בהנהגה הפוליטית והמבצעית של הארגון, אף על פי שלא ביטל את יכולותיו הצבאיות או את יכולתו להמשיך לפעול נגד ישראל ובעלות בריתה באזור.
מקורות ביטחוניים ישראליים סבורים כיום שלמרות ההלם הראשוני והלחץ הפוליטי, החות'ים שומרים על היכולת לבצע מבצעים מוגבלים נגד יריבים אסטרטגיים, במיוחד נגד ישראל ושותפיה במפרץ. גורמי מודיעין אמריקאים מעריכים כי החות'ים תומכים כיום באיראן בעקיפין באמצעות סיוע לוגיסטי ומודיעיני ופעילות מוגבלת בים האדום.
עם זאת, לאור המצב ההולך ומחמיר של המשטר האיראני, אי אפשר לשלול את האפשרות שהם עשויים בקרוב להתחיל לתקוף את ישראל וארצות הברית בניסיון להקל על הלחץ על טהראן.
גורמי ביטחון ישראלים סבורים שזו אחת הסיבות לכך שנושאת המטוסים האמריקאית USS ג'רלד ר. פורד הפליגה לים סוף כדי להתכונן לעימות אפשרי עם החות'ים. פרשנים במפרץ טוענים כי הקושי לשמור על "אי-מעורבות מוחלטת" גובר בשל תלות החות'ים בסיוע איראני ובלחץ פנימי מצד פלגים קיצוניים בתימן.
להערכתם, אם העימות עם איראן יחריף, כולל תקיפות נוספות מצד ישראל או ארצות הברית ואיום ממשי על שלטון ההנהגה הדתית בטהראן, החות'ים עשויים לבחור בצעד מוגבל אך רציני כגון שיגור טילים נגד ספינות או תקיפת מטרות גאוגרפיות קרובות יותר, במיוחד לאורך חופי ים סוף או בנמלים אסטרטגיים.
לסיכום, לפי הערכות ישראליות ואמריקאיות, החות'ים מודעים היטב למכות הצבאיות הקשות שאיראן סופגת כיום מישראל ומארצות הברית. הם גם נדהמו מהריגתו של האייתולה עלי חמינאי. כתוצאה מכך, מצופה שהם יישארו במצב של תמיכה עקיפה, עם סיכון מוגבל להתערבות ישירה.
כל החלטה להיכנס למלחמה באופן מלא תלויה במידה רבה בהתפתחויות בתוך איראן, בתגובת ישראל, וביכולת התנועה לשמור על יציבות פנימית בשטחים שבשליטתה בצפון תימן.
תסריט אחד, שלפי הדיווחים נדון בהנהגת החות'ים הוא הרחבת הפעילות הימית בים סוף, כולל תקיפות על ספינות או אינטרסים הקשורים לישראל או למדינות מערביות. אפשרות נוספת היא שיגור טילים או כלי טיס בלתי מאוישים לעבר מטרות ישראליות, אם כי מהלך כזה יכלול אתגרים מבצעיים וטכנולוגיים משמעותיים.
לפי בכירים בביטחון, ההחלטה הסופית של החות'ים עשויה להיות תלויה גם בהתפתחויות בתוך איראן עצמה. מכה קשה למשטר האיראני, בקשה ישירה של איראן להפעיל חזיתות אזוריות, או תקיפות מכוונות נגד מנהיגי החות'ים עלולים להאיץ את ההחלטה להצטרף למלחמה.
לעת עתה, נראה כי הנהגת החות'ים מנסה לאזן בין מחויבותה לציר האיראני לבין הצורך לשמור על יציבות שלטונה בצפון תימן. עם זאת, ייתכן שבסופו של דבר היא תלך בעקבות חיזבאללה ותפתח מלחמה רחבה יותר נגד ישראל וארצות הברית.
