פיגוע הטרור אתמול בירושלים איננו המשך של "פיגועי היחידים" מהסוג שנראה בגלים הקודמים – דקירות סכין או דריסות המזוהות עם הסתה עממית של הפת"ח. מדובר בירי מנשק אוטומטי, מלווה בהקלטת צוואה אידיאולוגית ברוח "אינתיפאדת אל-אקצא" של תחילת שנות האלפיים – והמשמעות היא שיש לראות בו סימן מוקדם להתעוררות גל טרור מאורגן, שמקורו ביהודה ושומרון ומובל בידי חמאס.
גם אם מבחינה טקטית המחבל פעל לבדו, תוך השראה מהסתה במסגדי חמאס, הנחת העבודה צריכה להיות אסטרטגית: חמאס מתכוון להניע גל פיגועים מהגדה, שמטרתו להשיב את ירושלים למוקד העימות, תחת סיסמת "הצלת אל-אקצא".
הפגנות התמיכה הפומביות במחבל, שהתפרצו בשכונות מזרח ירושלים, מאותתות כי לחמאס ישנה תשתית אנושית זמינה בגדה ובמזרח ירושלים להנעת גל טרור רחב היקף.
למה כעת? כי לחמאס יש כיום אינטרס כפול: מצד אחד לשמר את עזה רגועה יחסית כדי לאפשר שיקום כלכלי ומדיני, ומצד שני לערער את שלטונו המידרדר של אבו מאזן בגדה. גל טרור מתוזמר מיהודה ושומרון ישרת את שתי המטרות – יפגע בישראל אך יערער גם את מעמד הרשות הפלסטינית ופתח כאחראים על הביטחון.
לתוך מאבק הירושה הפלסטיני נכנס גם חאלד משעל, שהתקשר למשפחת המחבל לברך אותה – מחווה פומבית שמהווה איתות על רצונו לשוב לקדמת הבמה, ולתפוס את תפקיד ההנהגה בגדה לאחר לכתו של אבו מאזן. הנהגת חמאס בעזה מצדה דחתה את משעל, ורמזה כי מקומו להיאבק על הנהגת חמאס מהגדה, ממנה הוא גם מגיע – רמאללה וסביבתה.
