קפריסין נתפסת זמן רב כחוליה חלשה ומורכבת בביטחון האירופי, אך המתקפה האיראנית שסוכלה לאחרונה שתוכננה על אדמתה מסמנת רגע מפנה שאינו מאפשר עוד למדינות האיחוד האירופי להמשיך במדיניות ההתעלמות שאפיינה את העשור האחרון. שנים רבות בחרה אירופה להסתכל לצד השני כאשר זרועות משמרות המהפכה האסלאמיות (IRGC) התבססו ברחבי היבשת, תוך מתן עדיפות לאינטרסים כלכליים קצרי טווח וניסיונות נואשים להחיות הסכמים גרעיניים דועכים על פני הגנה פעילה על ריבונותה וביטחון אזרחיה. הניסיון של איראן להפוך את ניקוסיה לשדה קרב אינו רק אירוע טרור מקומי, אלא קריאת השכמה חזקה לאיחוד האירופי, שגילה שהמזרח התיכון אינו עוצר בגבולות טורקיה, אלא חודר ללב המרחב האירופי המשותף.
כישלון האיחוד האירופי בולט במיוחד בפיקוח על מוצרים לשימוש כפול. למרות קיומן של תקנות מחמירות על הנייר, המציאות בשטח חושפת אכיפה רופפת שאפשרה לטכנולוגיה אירופית מתקדמת להיכנס ישירות לתעשיות הרחפנים והטילים של טהראן. רכיבים אלקטרוניים, מנועים ומערכות ניווט שיוצרו בגרמניה, צרפת ואיטליה שימשו לבניית נשק שזורע הרס באוקראינה וכעת מאיים על מטרות בתוך האיחוד האירופי עצמו. היעדר מנגנון פיקוח מרכזי ויעיל הפך למעשה את הרגולציות הללו להמלצות עבור חברות אירופיות רבות, שמצאו דרכים עקיפות דרך מדינות שלישיות להמשך הסחר הרווחי שלהן עם המשטר האיראני.
רשימת הסנקציות האחרונה שפורסמה נגד איראן, הכוללת הקפאת נכסים השייכים למספר מוגבל של יחידים וגופים, נראית בבדיקה פיכחת כלא יותר מעלה תאנה. זו ניסיון דיפלומטי חלש להפגין פעולה מבלי לנקוט צעדים שיגרמו באמת נזק למנגנון הפיננסי של משמרות המהפכה. בעוד אירופה השתמשה בכל הארסנל הכלכלי שלה נגד רוסיה, כולל ניתוק בנקים ממערכת SWIFT, החרמת עתודות מטבע חוץ והטלת סנקציות אישיות על אלפי סניפים מסונפים, הגישה שלה כלפי איראן נותרה מהוססת ומתערערת. הפער בין חומרת האיום לחומרת התגובה בולט: בעוד שרוסיה נחשבת לאויב ישיר שיש להביס כלכלית, איראן עדיין נתפסת במסדרונות בריסל כבעיה שניתן לנהל באמצעות דיאלוג ובלימה.
ההשוואה למדיניות כלפי רוסיה חושפת צביעות וחולשה אירופית. כאשר פוטין פלש לאוקראינה, האיחוד האירופי הוכיח שהוא יכול לפעול במהירות ובנחישות כשהוא מרגיש מאוים. ואולם, מול איראן, שמייצאת טרור לערים אירופאיות, מתנקשת מתנגדי המשטר על אדמת גרמניה והולנד, ומספקת את הנשק שהורג אירופאים באוקראינה, האיחוד האירופי ממשיך לנקוט צעדים סמליים ברובם. סטנדרט כפול זה מסמן חולשה לטהראן ומזמין את מעשה התוקפנות הבא. האיחוד האירופי חייב להבין שההתקפה בקפריסין היא סימפטום למחלה עמוקה יותר: שחיקה של ההרתעה.
כדי להתעורר באמת, על האיחוד האירופי להפסיק להסתתר מאחורי הצהרות ריקות ולאמץ גם את המודל של רוסיה בגישתו כלפי איראן. זה כולל הגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור בכל המדינות החברות, הטלת סנקציות מחמירות על מגזרי האנרגיה והספנות, ואכיפת פיקוח בלתי מתפשר על יצוא טכנולוגי. ללא שינוי דרמטי כזה, קפריסין תהיה רק ההתחלה, ואירופה תמצא את עצמה בת ערובה של משטר שאינו מכיר בגבולות גאוגרפיים ולא בנורמות בינלאומיות. הכתובת הייתה על הקיר, והיא כתובה בפרסית על אדמת אירופה.
