התראות

לאור הסכמי אברהם: מדוע ישראל וארה"ב חייבות לעמוד לצד איחוד האמירויות

איחוד האמירויות מותקפת בשל עצם בחירתה בישראל. זהו רגע המבחן של ההסכמים: ברית שלא מגינה על שותפיה בעת לחץ אינה ברית
שיתוף
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מקבל את נשיא איחוד האמירויות הערביות, השייח' מוחמד בן זאיד אל-נהיאן, בג'דה, ערב הסעודית, ב-16 ביולי 2022 (סוכנות הידיעות הסעודית)
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מקבל את נשיא איחוד האמירויות הערביות, השייח' מוחמד בן זאיד אל-נהיאן, בג'דה, ערב הסעודית, ב-16 ביולי 2022 (סוכנות הידיעות הסעודית)

תוכן העניינים

תקציר

המאמר בוחן את מתקפת הדה־לגיטימציה נגד איחוד האמירויות בעקבות הצטרפותה להסכמי אברהם, וטוען כי זהו רגע מבחן קריטי לברית כולה. איחוד האמירויות מוצגת כעוגן אסטרטגי אמיתי, שעמד לצד ישראל גם תחת לחץ אזורי כבד. המחבר מדגיש כי ללא מנגנוני תיאום, ערך ומחויבות, הסכמי אברהם יישארו מסגרת ריקה. ישראל וארה"ב נדרשות להוכיח ששותפות אינה חד־צדדית, וכי ברית אמיתית מגינה על מי שבחר בה.

בשבועות האחרונים מתנהל קמפיין השפעה אסטרטגי שמקורו בערב הסעודית, המכוון נגד איחוד האמירויות. הקמפיין מבקש להכתים את אבו דאבי בתווית "אברהמית-ישראלית": "סוס טרויאני ישראלי", "בגידה באל, בשליחו ובאומה", ו"פרויקט ישראלי בלבוש ערבי". השפה אינה מקרית. מטרתה אחת: לשרוף את הלגיטימציה של מדינה שבחרה להצטרף להסכמי אברהם.

מכאן עולה שאלה עקרונית: מהי בעצם ברית? האם כאשר שותפה מותקפת בשל עצם חברותה בברית, המסגרת מתגייסת לצידה או שותקת? ברית נמדדת לא רק בעתות נוחות, אלא בעיקר בנכונות לעמוד יחד כאשר יש מחיר. אחרת, קשה לראות כיצד ההסכמים יוכלו לשרוד או להתרחב.

התיוג ה"ישראלי" משמש כאן כנשק. כאשר מדינה מותקפת בשל הברית עם ישראל, זהו רגע להבהיר מה באמת משמעותם של הסכמי אברהם במזרח התיכון.

המשחק החדש: ממחנות לעסקאות

שנים הוסבר המזרח התיכון באמצעות הכלל הישן: "האויב של אויבי הוא ידידי". כיום, הכלל הזה מאבד רלוונטיות. האזור עבר ממחנות אידיאולוגיים ללוגיקה של עסקאות. השאלה איננה עוד "באיזה צד אתה", אלא "מה אתה מביא עכשיו לשולחן".

לחצי ביטחון, אי ודאות לגבי ערבויות אמריקאיות, וכלכלה כמדיניות חוץ דוחקים הצידה אידיאולוגיה. במציאות הזו, כל שחקן משחק בכמה זירות במקביל. אם הכול הופך לתיק השקעות, ערך הברית חייב להיות מוחשי, והמחויבות לשותף חייבת להיות ברורה.

איחוד האמירויות במרכז, לא סעודיה

הדיון כאן איננו על ערב הסעודית. המציאות האזורית השתנתה, והפוקוס עבר מהרחבת ההסכמים להוכחה שהמסגרת הקיימת מחזיקה מעמד.

שלושה תהליכים מתרחשים במקביל: סעודיה בונה מסגרת ביטחונית חדשה, כולל ברית הגנה עם פקיסטן ושיח עם טורקיה; ההנחה שישראל היא "שער הכניסה לוושינגטון" נשחקה, לאחר שארה"ב העניקה לריאד מרכיבים אסטרטגיים ללא נורמליזציה; והיריבות בין סעודיה לאמירויות הפכה מתקרית נקודתית לתחרות רב זירתית.

למרות זאת, הדלת לריאד נותרת פתוחה. התקווה היא שסעודיה תבחר להיכנס. אך לב הסיפור הוא איחוד האמירויות.

האמירויות כעוגן אסטרטגי

איחוד האמירויות איננה עוד שותפה. היא עוגן. היא הראשונה שלקחה סיכון פוליטי, חתמה, פתחה את הדלת לאחרים ובנתה שותפות עם ישראל. בעולם שבו רבים מתמרנים בין עסקאות, אבו דאבי עשתה דבר נדיר: היא בחרה צד ונשארה בו.

גם במהלך מלחמת ישראל–חמאס, האמירויות לא החזירו שגרירים, לא ביטלו טיסות ולא הקפיאו שיתופי פעולה, חרף לחצים כבדים מהעולם הערבי. יתרה מכך, הן אף השתמשו במסגרת הסכמי אברהם להעברת סיוע הומניטרי לעזה.

דווקא בשל נאמנות זו, האמירויות הן יעד נוח למי שמבקש להוכיח שהמסגרת האברהמית אינה מגינה על שותפיה. אם שותפה כזו תותקף ותישאר לבדה, המסר שיישלח מסוכן יותר מכל כותרת: אל תצטרפו.

מה נדרש כעת

כדי שהסכמי אברהם יהיו ברית אמיתית ולא רק מסמך, נדרשים מנגנונים מעשיים בשלושה תחומים:

תיאום: תשתית קבועה ישראלית-אמירתית להפעלה בעת הסלמה, כולל מסרים מתואמים, מיפוי מוקדי לחץ וצעדי נגד משותפים.

ערך: הוכחה גלויה שההסכמים הם נכס גם תחת לחץ: מודיעין, סייבר, הגנה אווירית, שרשראות אספקה וקשרים כלכליים שמחזיקים מעמד גם בסערה פוליטית.

מחויבות: שותף שבחר בשלום אינו נשאר לבד. לא כסיסמה, אלא כהתחייבות פומבית בזמן אמת, עם מחיר דיפלומטי למי שמבקש לדה-לגיטימציה.

ארצות הברית חייבת להצטרף לישראל בכל שלושת הממדים הללו. ברית שמוכיחה שהיא עומדת לצד שותפיה היא ברית ששווה להצטרף אליה.

ממשל טראמפ, כאבי הסכמי אברהם, מחזיק במנוף השפעה: החבילה שהובטחה לריאד יכולה וצריכה להיות מותנית בנורמליזציה. אך מנוף לבדו אינו מספיק. וושינגטון חייבת להבין שכאשר היא מחבקת את קטאר וטורקיה, המובילות קמפיינים אנטי-נורמליזציה, מי שמשלמת את המחיר היא איחוד האמירויות.

האמירויות הוכיחו מחויבות להסכמים. זהו הרגע להשיב באותה מטבע. ולריאד: הדלת נותרת פתוחה.

מאמר זה פורסם במקור ב-The Jerusalem Postב-28 בינואר 2026.

שאלות נפוצות
למה התקפות על איחוד האמירויות חשובות כלפי הסכמי אברהם?

כי הן מציבות את הבחינה הקריטית: האם ברית זו מגינה על שותפיה גם תחת לחץ, או רק בזמנים טובים?

מה המשמעות של התוויות האנטי־אברהמיות כלפי אבו דאבי?התוויות כגון “סוס טרויאני ישראלי” לא נועדו רק להשמיץ, הן מנסות לערער את הלגיטימציה של ברית השלום ולהפחיד מדינות אחרות מלחתור לנורמליזציה.
מדוע האמירויות הן מרכז הדיון ולא סעודיה?בזמן שסעודיה מובילה מהלכים אחרים, האמירויות הן המדינה הראשונה שבחרה צד ואף המשיכה בפעילויות הומניטריות במסגרת ההסכמים, גם בעיתות קשות, מה שמציב אותן כמשענת אמיתית להסכמים.
אילו שלושה מרכיבים חיוניים לשימור הברית?• תיאום: שגרה מתואמת בהסלמה • ערך: הוכחה גלויה שההסכמים הם נכס גם תחת לחץ • מחויבות: התחייבות פומבית של מדינות שתומכות בשלום
מה ישראל וארה״ב יכולות לעשות כעת?להפוך את תמיכתן במנגנונים אלה לנראית, ברורה וזמינה בזמן אמת, כולל תיאום הודעות, מערכת הגנה משותפת וסנקציות דיפלומטיות נגד מי שמנסה לפגוע בברית.
הערות שוליים

[1] ציטוטים משלושה פרשנים סעודים מזוהים:

(א) ד"ר אחמד בן עות'מאן אל-טוואג'רי, "האמירויות בליבנו", עיתון אל-ג'זירה (ערב הסעודית), 22 בינואר 2026 (al-jazirah.com). ציטוטים מקוריים: "حصان طروادة ישראל" (סוס טרויאני ישראלי); “يا لها من خيانة لله ورسوله وللأمة بأسرها!” (איזו בגידה באלוהים, בשליחו ובכל האומה!). המאמר הוסר לזמן קצר בעקבות ביקורת בינלאומית (כולל האשמות של ה-ADL ב"שריקות אנטישמיות") אך שוחזר, וההתקפות התגברו. ראו: שיבלי טלחמי, X.

(ב) מוניף עמש אל-חרבי, סופר וחוקר פוליטי סעודי: "مشروع إسرائيلي ירتدي عباءة أبو ظبي" (פרויקט ישראלי הלבוש בגלימת אבו דאבי) (arabi21.com).

(ג) סלמאן אל-אנסארי, עיתונאי סעודי ומייסד SAPRAC: "איך أقنعوكم بأن التحالف עם ישראל سيجعلكم قوة عظمى إقليمية? وكيف أقنعوكم بأن إسرائيل تحترم من يخون بني جلدته لإرضائها؟” (איך שכנעו אותך שברית עם ישראל תהפוך אותך למעצמה אזורית? ואיך הם שכנעו אותך שישראל מכבדת את אלה שבוגדים בעמם כדי לרצות אותה?) (arabi21.com).

[2] ראו: "יחסי טורקיה-מפרץ בהקשר של פיוס אזורי," המרכז הערבי, וושינגטון די.סי., אוקטובר 2024. (arabcenterdc.org)

[3] הסכם ההגנה האסטרטגית ההדדית (SMDA) נחתם בריאד, 17 בספטמבר 2025. ראו: "'נאט"ו מוסלמי': טורקיה בשיחות מתקדמות להצטרף להסכם ההגנה ההדדית בין סעודיה לפקיסטן," ג'רוזלם פוסט, ינואר 2026. (jpost.com). ראו גם: "ציר פקיסטן-סעודיה-טורקיה: טיוטה לסדר אזורי חדש," Modern Diplomacy, 15 בינואר 2026. (moderndiplomacy.eu)

[4] מייקל רטני, CSIS, דצמבר 2025. (csis.org). ראו גם: ה.א. הלייר, "השינוי בין ארה"ב לסעודיה הוא אמיתי והוא כבר לא תלוי בישראל," War on the Rocks, 5 בדצמבר 2025. (warontherocks.com)

[5] "טראמפ כבר לא דורש מהסעודים להכיר בישראל בהסכם גרעיני עם ארה"ב," Times of Israel, 8 במאי 2025. (timesofisrael.com)

[6] הסחר הבילטרלי בין ישראל לאיחוד האמירויות הגיע ל-3.2 מיליארד דולר בשנת 2024, עלייה של 11% לעומת 2023. ראו: "כסף מדבר: הסחר שומר על יחסי ישראל-איחוד האמירויות למרות ה-7 באוקטובר ומלחמת עזה," טיימס אוף ישראל, 21 בפברואר 2025. (timesofisrael.com)

[7] בהתבסס על דבריו של אמיר הייק, שגריר ישראל הראשון באיחוד האמירויות.

[8] ביהדות, התורה מצווה על שמירת שבועות והתחייבויות: "מה שיצא מפיך תשמור ותעשה" (דברים כ"ג), "לא יפר את דברו" (במדבר ל"), והחכמים מדגישים נאמנות אפילו לבעל ברית תחת לחץ: "לא תעמוד מנגד דם רעך" (ויקרא יט). תקדימים מקראיים כמו הגיבעונים מלמדים שאסור לנטוש בעל ברית גם אם הברית עוררה עוינות. באסלאם, הקוראן מדגיש את קדושת הבריתות: "אתם המאמינים, קיימו את חוזיכם" (סורת אל-מעידה 5:1) ו"קיימו את ברית אללה כאשר עשיתם ברית" (סורת אל-נחל 16:91). פרשנים כמו אל-טבארי מסבירים שזה כולל בריתות עם אלוהים, עם בני אדם ואפילו בין עמים, וההפרה שלהן נחשבת להפרה מוסרית ודתית. תודה לד"ר נסיה שמר על ההקשר הדתי.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
“אם ישראל לא תפעל – כח רדואן יעמוד מתחת לחלונות של תושבי הצפון”

בכיר אמ"ן לשעבר וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, יליד ומומחה לבנון, מזהיר מהתעצמות חיזבאללה: “אנחנו לא ממצמצים כי הבנו שחיזבאללה נמצאים בהשתקמות וחייבים להילחם בזה. אם ישראל לא תפעל – נמצא את חיילי כח רדואן מתחת לחלונות של תושבי הצפון”.

לדבריו, ישראל מעכבת פתיחת מלחמה מחשש למעמד הבינלאומי: “יש שיקולים בזירה העולמית שישראל לא יכולה להתעלם מהם. ישראל ממתינה עם פתיחת מלחמה מחשש לפגיעה בזירות הבינלאומיות”.

12:06pm
המרכז הירושלמי
חמאס מנסה לחזור לשלטון – וישראל חייבת לגבש מפת דרכים חדשה לעזה

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וכיום חוקר ב-JCFA, מזהיר כי חמאס מנצל את הפסקת האש כדי להשיב לעצמו שליטה בעזה, ולחזור להיות "שחקן מרכזי ביום שאחרי". לדבריו, "חמאס מינה שלושה מושלים חדשים בעזה, מגייס לוחמים ומחזיר את כוחותיו לרחובות. הם בונים מחדש את מנגנוני השליטה והאכיפה שלהם תוך כדי ההפוגה".

עילם מתאר מציאות שבה ישראל חייבת להוביל מהלך אסטרטגי חדש מול וושינגטון כדי למנוע את קריסת היציבות: "אנחנו צריכים לשבת במיוחד עם האמריקנים וליצור תוכנית קוהרנטית וחזקה ומפת דרכים למה שיקרה עם עזה בהקדם האפשרי". לדבריו, האשליה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו ללא מסגרת ביטחונית ברורה היא מסוכנת: "זהו ארגון טרור עם מבנה צבאי ופוליטי שמנסה לשמר את עצמו מאחורי מסכה אזרחית. חמאס לא יוותר על נשקו אלא אם יקבל מדינה – וזה בדיוק הקו האדום של ישראל".

עילם מזהיר כי בהיעדר מדיניות עקבית וברורה, עזה עלולה להידרדר שוב למלחמה ממושכת: "אם לא תהיה הכרעה ברורה או מפת דרכים, חמאס יחזור לשלוט, והסטטוס קוו פשוט ימשיך להתפוצץ מחדש כל כמה חודשים".

2:02pm
המרכז הירושלמי
ד״ר דן דייקר: "ביקורי הבכירים בישראל זו לא תמיכה אמריקאית, זו שליטה"

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מה שהתחיל כתמיכה אמריקאית הופך כעת להשתלטות ושליטה אמריקאית באדמה של מדינת ישראל. "אנחנו רואים היום מפקדה אזרחית-צבאית אמריקאית בדרום ישראל, שמנהלת את השטח הלכה למעשה. זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה הדוקטרינה הבסיסית – שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – נמצאת בסכנה".

לדבריו, הלחץ של וושינגטון מתואם עם השותפים הערבים במטרה להניע את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמטרתה האמיתית, לדבריו, היא "לכפות על ישראל תהליך שיוביל בסופו להקמת מדינה פלסטינית, החל מעזה".

"אנחנו לא מדינת חסות של ארצות הברית ולא המדינה ה-51," הבהיר. "צריך לדעת לחבק את בעלת הברית שלנו, אבל לא לאפשר לה להחזיק אותנו. רק צה״ל יכול לפרק את חמאס – לא שום כוח בינלאומי, ערבי או אמריקאי".

2:01pm
המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm

Close