התראות

על רקע החלטת סבא״א: איראן מציגה קו תקיף, אך הכלכלה ממשיכה להיחלש

בין וינה לריאד, איראן מהמרת על "משא ומתן מזוין" בעוד גרעון, פילטור ושחיקת אמון דוחפים אותה להתפוררות שקטה
שיתוף
שער עיתון Mardom Salari הבוקר מציג ציטוט של סיד מחמד ח׳אתמי: "הדרך הפחות כואבת היא שינוי הגישה של השלטון".
שער עיתון Mardom Salari הבוקר מציג ציטוט של סיד מחמד ח׳אתמי: "הדרך הפחות כואבת היא שינוי הגישה של השלטון".

תוכן העניינים

תקציר

השיח האיראני נשלט כיום בידי מארג של משברים מתואמים. הנהגת טהראן מבקשת למנף אסטרטגיית "משא ומתן מזוין" בזירה הגרעינית והאזורית, אך מבית מתעצמים ניוון מוסדי, שחיקת אמון ומצוקות חברתיות־כלכליות. נשיא איראן קובע כי האינפלציה היא תוצר של "התנהגותנו שלנו" ושל מבנה ממשלי "שמן", ואייתוללה סייד מוחמד ח'אתמי מזהיר מפני "משבר ואיום חסרי תקדים". במקביל להסלמה סביב סבא"א, מתרקמות יוזמות תיווך סעודיות, בעוד עזה, נורמליזציה עם ריאד ושיח על "תכנית הפיצול" מזינים תחושת מצור. הפער בין הצהרות ההנהגה לבין המציאות התפעולית, מן ההעשרה הגרעינית ועד הפילטור, מחדד את סכנת "התפוררות שקטה".

טהראן ממשיכה לנווט בין לחץ בינלאומי גובר לבין מצוקות פנימיות מתעצמות. במוקד: ישיבת מועצת הנגידים בוינה, שבה הטרויקה האירופית וארה״ב מקדמות החלטה תקיפה נגד איראן על רקע דרישות להשעיית העשרה והגברת הפיקוח. מנגד, בכירים איראנים מדגישים כי “לא תיתכן נסיגה” מהפעילות הגרעינית, אף שבזירה המקומית נחשפה הודאה חריגה שלפיה היכולות הטכנולוגיות נפגעו משמעותית בתקיפות האחרונות.

במקביל, בזירה הפנימית גוברים סימני השחיקה: אזהרות מפני “משבר חסר תקדים”, מתחים סביב הצנזורה והפילטור, משבר דלק מחריף ונתונים חדשים על בריחת מוחות. על רקע כל אלה, טהראן עוקבת בדריכות אחר התווך הסעודי לנוכח ההתקרבות בין וושינגטון וריאד, ומתמודדת עם פער הולך וגדל בין הצהרות ההנהגה לבין היכולת הממשית בשטח. דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מסכם את היממה האחרונה בעיתונות האיראנית.

תמונת המצב הפנימית: ניוון מוסדי ואמון נשחק

בזירה הפנימית באיראן מתחדדת תחושת הניוון. הנשיא מסעוד פזשכיאן תוקף את המבנה ה"שמן" של המנגנונים וטוען כי האינפלציה נובעת מ"התנהגותנו שלנו". אייתוללה סייד מוחמד ח'אתמי מציב תמרור אזהרה: "משבר ואיום חסרי תקדים". לאחר "מלחמת 12 הימים", לדבריו, "הציפייה הייתה שהמדינה תדע להעריך את העם" באמצעות שחרור עצורים והפחתת לחץ, אך הלחץ נמשך. במרחב התרבותי הודיע רזא רשידפור כי "נאסר עליו לעבוד" ואף "אין לו אישור לעבוד בפלטפורמות", מה שמחזק את התפיסה שהצנזורה מתרחבת מעבר לשידור הציבורי. ברשות השידור מדגישים השקעה ב"סדרות" על "מלחמת 12 הימים" וב"חיזוק השותפות" עם כלי תקשורת אחרים כדי להתמודד עם ירידה בקריאה ובצפייה.

כלכלה ומשילות: סובסידיות, הברחות ופילטור

הממשלה צופה ממוצע עליית שכר של 28% בתקציב 1405, אך אותה ממשלה מזהה כי "המבנה השמן" מנפח הוצאות שוטפות ומהווה סיבה מרכזית לגרעון. תחזיות קודמות מצביעות על צמיחה שלילית של 1.7% ב־1404 ו־2.8% ב־1405, מה שמחדד את הפער בין הוצאות לבין הכנסות. משבר הדלק ממחיש את עיוותי התמריצים: פערי מחיר חדים בין איראן לשכנותיה מזינים "הברחות דלק" ומייצרים "רנטה" ושחיתות. מומחים מזהירים שכל "ניתוח" במחירי האנרגיה, למשל העלאת מחירי בנזין, חייב להיעשות "ללא הלם" כדי להימנע מ"גורל אבאן 98". בשוק העבודה, "העובדים הנשכחים" נאבקים על יישום "חוק העבודה", בעוד המשך "קריסת האוניברסיטה" מתואר באמצעות הטענה כי בעשור האחרון עזבו את המדינה כ־12 אלף פרופסורים. במקביל, ניסיון להדיח ארבעה שרים בפרלמנט מעיד על קיטוב פוליטי חריף.

במרחב הדיגיטלי, "פילטור" מתמשך שוחק את הלגיטימציה הציבורית. חבר הפרלמנט עלי אכבר רנג'בר־זאדה מזהיר כי "פילטור ללא קבלת דעת הקהל אינו מניב תוצאות", וכי "סגירת חלון אחד, כאשר חלון אחר פתוח" רק מעבירה את הבעיה לצינורות עקיפים כמו VPN. ח'אתמי מוסיף כי "האינטרנט הוא מקור פרנסה לרבים". בממשלה מפנים אצבע אל "המועצה העליונה למרחב הווירטואלי", בטענה כי "ההחלטה להסיר את הפילטור" אינה בידי הרשות המבצעת, מה שמעמיק את חוסר האמון.

החזית הגרעינית: בין החלטת סבא"א ל"אי נסיגה"

ב־18 בנובמבר 2025 פתחה מועצת הנגידים של סבא"א בישיבתה בווינה. הטרויקה האירופית וארצות הברית מקדמות החלטה המביעה "דאגות" ומציבות דרישות: "להשעות את כל פעילויות ההעשרה והעיבוד מחדש", יישום מלא של "הפרוטוקול הנוסף" ודיווח מפורט על "מלאי החומרים הגרעיניים המוצהרים". מנגד מבהיר כמאל ח'ראזי כי משא ומתן מותנה ב"עיקרון השוויון והכבוד ההדדי" ובהסכמה מראש על סדר היום, וכי "לא ניתן לעצור את ההעשרה" בשל צורכי דלק לכורים וצרכים רפואיים.

בכירי המשטר טוענים שהתקפות ישראל וארה"ב על מתקני הגרעין האזרחיים היוו "מכה על מערכת הפדגמן", וטוענים שהן שהכשילו את המגעים. סרגיי ריאבקוב תומך בעמדה זו. אך בתוך איראן עצמה נחשף סדק נרטיבי: לפי השיח האנליטי הפנימי, דובר הממשלה הודה כי "נכון לעכשיו, אין לנו יכולת העשרה" עקב נזקי "מלחמת 12 הימים". מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, מצדו מדגיש כי הארגון "עדיין לא קיבל דיווח על מצב המתקנים" שנפגעו, דוחה "בתוקף" את הטענות להדלפת מידע, ומזכיר כי "התחייבויות הפדגמן וה־NPT של איראן נותרו תקפות" וכי חובה "לאמת את מלאי החומרים הגרעיניים".

הבמה האזורית: סעודיה, טראמפ וחזית עזה

במקביל, הפגישה בין דונלד טראמפ למוחמד בן סלמאן בוושינגטון מוגדרת בטהראן כבעלת משמעות אסטרטגית. סעודיה מבקשת לחזק מעמדה כ"בעלת ברית מרכזית לא־נאט"ו", לרכוש מטוסי F-35 ולקדם פרויקט גרעין אזרחי. גורמים איראניים, בהם בהמן אכברי, מעריכים כי "נוכחות ערב הסעודית כמתווכת בשיחות איראן־ארה"ב עשויה לאפשר הסכם משמעותי". הנשיא פזשכיאן אף שלח "מכתב" ליורש העצר; אף שניסו לצמצמו ל"תודה יבשה ופורמלית", הוא נתפס כבעל "תוכן חשוב יותר" ביחס להסדר אפשרי עם וושינגטון.

על קו תל־אביב־ריאד נותרה אבן נגף: בנימין נתניהו מסרב "להתחייב לנתיב בר־קיימא למדינה פלסטינית", תנאי "חיוני" לנורמליזציה סעודית. במקביל מבהיר ח'אלד קדומי, נציג חמאס באיראן, כי הארגון דוחה את ההצעה האמריקאית במועצת הביטחון הכוללת "פירוק נשק" ונוכחות "כוח חיצוני" בעזה, ומכנה אותה "ניסיון מסוכן לכפות כניעה" ואף ניסיון "להסוות את רצח העם במסכת שלום". בד בבד מדווח על "כנס שנוי במחלוקת" בתל־אביב, המוצג כ"תכנית הפיצול" של מדינות האזור, שבו נטען כי נציגי מיעוטים אף הכריזו: "אנחנו רוצים שהיהודים ישלטו בנו".

ניגודי היסוד והאנלוגיה הפוקרית

מבין קווי השבר מתבלט הפער הגרעיני בין רצון ליכולת: המשטר מכריז על "אי נסיגה" מזכות ההעשרה כחלק מארגז הכלים של "משא ומתן מזוין", אך ההודאה הפנימית כי "אין יכולת העשרה כרגע" מערערת את הנרטיב הרשמי ומאמתת את דרישת הפיקוח. בזירה האזורית, ההיאחזות בנרטיב "ניצחון" אל מול תהליכי התגבשות של בריתות חדשות ותכנים של "תכנית הפיצול" משקפת אשליה מסוכנת. במשילות, הטחת האשמה ב"מבנה השמן" אינה מתורגמת לרפורמות עומק בסובסידיות, בשוק העבודה ובמרחב הדיגיטלי, והפניית האחריות ל"מועצה העליונה למרחב הווירטואלי" מעמיקה את שחיקת האמון.

במבט מסכם, דיפלומטיית טהראן דומה לשחקן פוקר שממשיך להמר בגדול עם קלפים חלשים כדי לשמר מראית עין של הרתעה. מאחורי חזית ביטחונית רועשת, הכלכלה, האקדמיה והתקשורת מצטיירות כתהליכי "התפוררות שקטה". אם "ספינת המשילות" תמשיך ליטול מים ולא יינתן מענה אמיתי לבעיות המבניות, היא עלולה "להטביע את כולם יחד".

שאלות נפוצות
כיצד מזהירים פזשכיאן וח׳אתמי מפני ניוון מוסדי ו"התפוררות שקטה" ומה השלכותיהם?פזשכיאן מאשים את "המבנה השמן" והתנהלות הממשלה באינפלציה; ח׳אתמי מזהיר מ"משבר ואיום חסרי תקדים". בשטח נראים שחיקת זכויות עובדים, טענה ליציאת כ-12 אלף פרופסורים בעשור, ניסיון להדיח ארבעה שרים, צנזורה מתרחבת ("נאסר עלי לעבוד"), ועליית שכר ממוצעת של 28% שאינה מתיישבת עם צמיחה שלילית - מצטיירת תמונת "התפוררות שקטה".
מה תפקידה של סעודיה בתיווך איראן-ארה״ב ומה מעכב נורמליזציה עם ישראל?ריאד מבקשת מעמד "בעלת ברית מרכזית לא-נאט״ו", רכישת F-35 וגרעין אזרחי, וממצבת עצמה כמתווכת אפשרית; הנשיא אף שלח מכתב לבן סלמאן שנושא "תוכן חשוב יותר" מהודיית תודה. המכשול לנורמליזציה: סירוב נתניהו "להתחייב לנתיב בר-קיימא למדינה פלסטינית" -תנאי יסוד סעודי.
כיצד הפילטור, ה-VPN והברחות הדלק שוחקים את האמון הציבורי והמשילות?פערי המחירים (טורקיה כ-120 אלף תומן לליטר, עיראק כ-50 אלף, ובאיראן מחיר מסובסד נמוך בהרבה) מזינים הברחות ורנטה. בתחום הדיגיטלי, "פילטור ללא קבלת דעת הקהל אינו מניב תוצאות"; חסימת פלטפורמות דוחפת ל-VPN, מעצימה אי־שוויון ונזק אמון, בעוד הממשלה מגלגלת אחריות ל"מועצה העליונה למרחב הווירטואלי" - למרות שה"אינטרנט הוא מקור פרנסה לרבים".
האם לאיראן יש כיום יכולת העשרת אורניום לאחר התקיפות והודאת דובר הממשלה?לפי השיח הפנימי, דובר הממשלה הודה: "נכון לעכשיו, אין לנו יכולת העשרה" בעקבות הנזקים. עם זאת, בכירים מדגישים ש"לא ניתן לעצור את ההעשרה" לצרכי דלק ורפואה. הפער בין הרצון המוצהר ליכולת בפועל מערער את הנרטיב הרשמי ומחזק את דרישת האימות של סבא״א.
מהו "משא ומתן מזוין" וכיצד הוא משפיע על היחסים עם סבא״א?"משא ומתן מזוין" הוא מינוף העמימות והחתימה הגבוהה של תוכנית הגרעין כדי להחזיר את המערב לשולחן, תוך דחיית דרישות ההחלטה בסבא״א להשעיית ההעשרה, יישום הפרוטוקול הנוסף ודיווח מלא. הוא נשען על הצהרות "אי־נסיגה" ועל מסגור התקיפות כ"מכה על הפדגמן", ומסלים את העימות הדיפלומטי סביב הפיקוח.
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
“אם ישראל לא תפעל – כח רדואן יעמוד מתחת לחלונות של תושבי הצפון”

בכיר אמ"ן לשעבר וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, יליד ומומחה לבנון, מזהיר מהתעצמות חיזבאללה: “אנחנו לא ממצמצים כי הבנו שחיזבאללה נמצאים בהשתקמות וחייבים להילחם בזה. אם ישראל לא תפעל – נמצא את חיילי כח רדואן מתחת לחלונות של תושבי הצפון”.

לדבריו, ישראל מעכבת פתיחת מלחמה מחשש למעמד הבינלאומי: “יש שיקולים בזירה העולמית שישראל לא יכולה להתעלם מהם. ישראל ממתינה עם פתיחת מלחמה מחשש לפגיעה בזירות הבינלאומיות”.

12:06pm
המרכז הירושלמי
חמאס מנסה לחזור לשלטון – וישראל חייבת לגבש מפת דרכים חדשה לעזה

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וכיום חוקר ב-JCFA, מזהיר כי חמאס מנצל את הפסקת האש כדי להשיב לעצמו שליטה בעזה, ולחזור להיות "שחקן מרכזי ביום שאחרי". לדבריו, "חמאס מינה שלושה מושלים חדשים בעזה, מגייס לוחמים ומחזיר את כוחותיו לרחובות. הם בונים מחדש את מנגנוני השליטה והאכיפה שלהם תוך כדי ההפוגה".

עילם מתאר מציאות שבה ישראל חייבת להוביל מהלך אסטרטגי חדש מול וושינגטון כדי למנוע את קריסת היציבות: "אנחנו צריכים לשבת במיוחד עם האמריקנים וליצור תוכנית קוהרנטית וחזקה ומפת דרכים למה שיקרה עם עזה בהקדם האפשרי". לדבריו, האשליה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו ללא מסגרת ביטחונית ברורה היא מסוכנת: "זהו ארגון טרור עם מבנה צבאי ופוליטי שמנסה לשמר את עצמו מאחורי מסכה אזרחית. חמאס לא יוותר על נשקו אלא אם יקבל מדינה – וזה בדיוק הקו האדום של ישראל".

עילם מזהיר כי בהיעדר מדיניות עקבית וברורה, עזה עלולה להידרדר שוב למלחמה ממושכת: "אם לא תהיה הכרעה ברורה או מפת דרכים, חמאס יחזור לשלוט, והסטטוס קוו פשוט ימשיך להתפוצץ מחדש כל כמה חודשים".

2:02pm
המרכז הירושלמי
ד״ר דן דייקר: "ביקורי הבכירים בישראל זו לא תמיכה אמריקאית, זו שליטה"

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מה שהתחיל כתמיכה אמריקאית הופך כעת להשתלטות ושליטה אמריקאית באדמה של מדינת ישראל. "אנחנו רואים היום מפקדה אזרחית-צבאית אמריקאית בדרום ישראל, שמנהלת את השטח הלכה למעשה. זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה הדוקטרינה הבסיסית – שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – נמצאת בסכנה".

לדבריו, הלחץ של וושינגטון מתואם עם השותפים הערבים במטרה להניע את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמטרתה האמיתית, לדבריו, היא "לכפות על ישראל תהליך שיוביל בסופו להקמת מדינה פלסטינית, החל מעזה".

"אנחנו לא מדינת חסות של ארצות הברית ולא המדינה ה-51," הבהיר. "צריך לדעת לחבק את בעלת הברית שלנו, אבל לא לאפשר לה להחזיק אותנו. רק צה״ל יכול לפרק את חמאס – לא שום כוח בינלאומי, ערבי או אמריקאי".

2:01pm
המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm

Close