התראות

דובר הממשלה באיראן מצהיר: "אין לנו יכולת העשרה גרעינית"

איראן מתמרנת בין "משא ומתן מזוין" במאבק הגרעיני לקריסה כלכלית-מוסדית, מה שמאיץ שחיקת אמון ציבורית וחולשת משילות.
שיתוף
שער העיתון Jaame Jam באיראן: "המילים ‘לא יכולים’ אינן חלק משפת ההתחדשות"
שער העיתון Jaame Jam באיראן: "המילים ‘לא יכולים’ אינן חלק משפת ההתחדשות"

תוכן העניינים

תקציר

איראן ניצבת במקביל בפני מבחן גרעיני-דיפלומטי מול המערב, התדרדרות כלכלית ומחאה חברתית שקטה. הרטוריקה הרשמית מדגישה "ניצחון תודעתי" ו"משא ומתן מזוין", אך נתוני ממשל ואזהרות בכירים מצביעים על פער בין ההצהרות למציאות: קשיי שקיפות גרעינית, קריסה מוסדית באקדמיה, שחיתות והברחות דלק, ושיח פנימי הדורש להכיר בעוצמתה הצבאית והטכנולוגית של ישראל. התוצאה היא שחיקה באמון הציבורי וחולשת משילות בזמן של איומים חיצוניים וסנקציות.

איראן נכנסת לשבוע מתוח במיוחד, כשהפערים בין הצהרות הניצחון לבין המציאות הגרעינית, הכלכלית והחברתית הולכים ונחשפים. רטוריקת ה"משא ומתון המזוין" מתנגשת עם דרישות סבא״א לשקיפות, הכלכלה מפגינה סימני שחיקה מואצים, והביקורת הפנימית קוראת להכיר בעוצמתה האמיתית של ישראל במקום להתבצר בסיסמאות.

בזירה האזורית, המשטר ממשיך לייצר נרטיבים סביב עזה ולתקוף את ההחלטות בזירה הבינלאומית, בעוד הנתונים מבית מצביעים על משילות רופפת ואמון ציבורי דועך. דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון סוקר את הדיווחים הבוקר (ד') כפי שהם משתקפים בעיתונות האיראנית וברשתות החברתיות.

הגרעין והדיפלומטיה המזוינת

איראן מתארת את ישיבת מועצת הנגידים של סבא"א כ"מבחן רגיש" לניהול המשבר הגרעיני. הטרויקה האירופית מקדמת טיוטת החלטה הדורשת מטהראן "להשעות את כל פעילויות ההעשרה, העיבוד מחדש, המחקר והפיתוח" ולחזור ל"פרוטוקול הנוסף". העמדה הרשמית בטהראן קובעת כי "רישיון גישה" לפקחי סבא"א, לאתרים שהותקפו ושלא הותקפו, יינתן רק "במסגרת של הסכם ארוך טווח ומקיף עם המערב". עד אז, תימשך מדיניות "משא ומתן מזוין", ובמילות כמאל ח'ראזי: על איראן "לראות את המציאות" ולהיערך לכל תרחיש.

במישור השקיפות מתחדד פער היכולת: הטיוטה האירופית טוענת כי איראן "לא סיפקה מידע נדרש על מצב מלאי האורניום המועשר שלה" במשך חמישה חודשים, וסבא"א מדגישה כי "אין לה מידע" על כ־400 ק"ג חומר מועשר, במיוחד מאז "מלחמת 12 הימים". הצהרת דובר הממשלה, ארש ח'ליל־ח'אנה, "נכון לעכשיו, אין לנו יכולת העשרה" – סותרת לכאורה את הנרטיב לפיו התוכנית "נותרה ללא פגע", ומעמיקה את אי־הוודאות. בזירה הפוליטית נטען בטהראן כי "מאחורי הקלעים של ההחלטה האירופית עומד טראמפ", וההחלטה עלולה לשמש "עילה להתקפה" אמריקאית-ישראלית.

הרטוריקה מול המציאות: ישראל, ארה"ב ועזה

לאחר "מלחמת 12 הימים" מציגה ההנהגה "רוח של עוצמה וניצחון" וטוענת כי "הצליחה לבסס את הנרטיב שלה". ראש רשות השידור קובע כי הארגון מוכן למשבר ביטחוני "כמה מונים יותר" מבעבר. עם זאת, מבקרי הפנים מזהירים מפני "חולשה בזיהוי האויב" וקוראים שלא "להתפתות". הם תוקפים את מי ש"מרבים לחזור על המשפט שישראל בדרך להשמדה" ושואלים: "במסגרת איזו עובדה אתם טוענים שישראל בדרך להשמדה?" הדרישה היא "להכיר ביכולת הצבאית והטכנולוגית של ישראל" כדי להיערך אליה ברצינות.

בהקשר הפלסטיני, איראן מציגה את החלטת הכנסת על "עונש מוות" למי שיורשע ברצח ממניע "לאומני או שנאה לישראל" כ"הכרזה גלויה על טבעו של המשטר הציוני" והפיכת הרג פלסטינים למדיניות מכוסה בחוק, תוך הדגשה שהחוק מכוון לפלסטינים "בעלי האדמה הכבושה" ובהצלבה עם דיווחים על 98 עצורים פלסטינים שמתו מאז 7 באוקטובר 2023. במקביל, הפער הסעודי־ישראלי מעמיק: מוחמד בן סלמאן מגבש עם דונלד טראמפ שיתופי פעולה כלכליים, טכנולוגיים וצבאיים, כולל שאיפה למטוסי F-35, בעוד נתניהו מצהיר כי "לא תהיה מדינה פלסטינית", בניגוד לתנאי הסעודי לנורמליזציה, הדורש "נתיב אמין" למדינה.

כלכלה, נפט ומחאה שקטה

הכלכלה מתכווצת. לפי הערכות שהוצגו בשיח הפנים־איראני, הצמיחה תהיה שלילית: "1.7%- לשנת 2025 ו-2.8% לשנת 2026". במקביל מודיע הנשיא מסעוד פזשכיאן כי ממוצע העלייה בשכר בתקציב הקרוב צפוי לעמוד על "28 אחוזים". מומחים מזהירים כי תקציב 2026 יתמודד עם "החלטות קשות" נוכח "בעיות מבניות" ו"תֶּחְרוּת פיננסית".

משבר הדלק מחדד את השחיתות והחולשה המוסדית. הברחות הדלק מגיעות ל־20 מיליון ליטרים ביום; הרשויות מדווחות על תפיסת "בנדת הברחת הדלק הגדולה ביותר" בהורמוזגאן ועל "השחיתות הפיננסית" שנאמדה ב-"167 אלף מיליארד תומן".

פערי המחירים מול השכנות "מדרבנים אפילו עובדי כלכלה הגונים לעסוק בהברחה". הממשלה מנסה לצמצם את הצריכה ומציבה אולטימטום לשיפור יעילות המנועים, אך מומחים מזהירים שכל "ניתוח" של מחירי האנרגיה חייב להתבצע "ללא הלם ורחוק מהתרגשות", מחשש לשחזור "הגורל המר של אבאן 98".

חברה, זכויות אדם והאקדמיה

קריסת ההון האנושי מאיימת על היציבות לטווח ארוך. לדברי זריפיאן, "במהלך עשר השנים האחרונות, 12,000 פרופסורים עזבו את איראן כאשר 60% אחוזים מהעזיבות אירעו בארבע השנים האחרונות בלבד. לדבריהם, ישנה "סכנה אמתית של קריסת האוניברסיטה באיראן".

הפסיכולוגים מדגישים כי "התאבדות אינה 'החלטה של רגע', אלא תהליך הדרגתי ונפילה שקטה", קריאה לטיפול בשורשים המבניים. על רקע זה נמתחת ביקורת על "הממשל של פזשכיאן", שעדיין לא תרגם ניסיון ל"כישורי פתרון בעיות"; נוכחות "אנשים זקנים וחסרי תועלת" הופכת את המערכת ל"עצלנית וחסרת תנועה" מול המשברים.

צנזורה ופוליטיקה פרלמנטרית

במרחב הדיגיטלי, "המועצה העליונה למרחב הווירטואלי" משמשת גורם מכריע בצנזורה ומקשה על הנשיא לקדם הבטחות להסרת פילטור. בזירה הפרלמנטרית, גוברים מהלכי הדחה נגד לפחות ארבעה שרים, ביטוי ל"התחממות" מחלוקות פנימיות בעיצומה של התמודדות עם "איומים חיצוניים וסנקציות עריצות".

פערים וסתירות מרכזיים בנושא הגרעין

הפער הגרעיני בולט: אמירת הדובר כי לאיראן "אין יכולת העשרה" מתנגשת עם נרטיב ההרתעה של "תוכנית ללא פגע" ומחזקת את דרישת המערב לשקיפות. הפער התודעתי מתעצם כאשר בכירים מזהירים מהאשליה ש"ישראל עומדת להיהרס" וקוראים "להכיר ביכולת הצבאית והטכנולוגית של ישראל".

הפער הכלכלי ניכר בין העלאת שכר של "28 אחוזים" לבין תחזיות צמיחה שליליות ואינפלציה כרונית, כך שהעלאת השכר עלולה להישאר "שמית בלבד". בזירה האזורית, טיעון ה"צביעות" נוכח קשרי אנרגיה: נטען כי "70 אחוזים" ממשלוחי הנפט הגולמי לישראל בתקופת המלחמה הגיעו מאזרבייג'אן וקזחסטן, פקטור הפוגע באמינות הרטוריקה האנטי-ציונית של טהראן.

המדינה פועלת בניסיון להימנע מפיצוץ

הכלכלה דומה למנוע שמערכת הקירור שלו שבקה. הנהג, פזשכיאן, יודע שנדרש "ניתוח כירורגי" אך חושש מפיצוץ מיידי נוסח אבאן 98. במקום טיפול עומק, הוא שולח את המנגנון הביטחוני לטפל בנזילות, בעוד שמתחת למכסה נשפכים מיליארדים בהברחות.

בהיעדר התמודדות עם שחיתות וניהול לקוי ניכרת "דעיכה" של מוסדות מפתח, ובראשם האוניברסיטה. כך, בעוד הדיפלומטיה הגרעינית מתנהלת כ"משא ומתון מזוין", נשחק האמון הפנימי, והמערכת נותרת חשופה לא רק לאיומיה החיצוניים, אלא גם למחלותיה מבית.

שאלות נפוצות
מה מצב ההון האנושי והזירה הפוליטית הפנימית באיראן?12,000 פרופסורים עזבו בעשור (60% בארבע השנים האחרונות); הידוק פילטור בידי המועצה העליונה למרחב הווירטואלי; דרישות להדחת לפחות ארבעה שרים-עדות לשחיקת מוסדות ואמון.
כמה חמורות הברחות הדלק והשחיתות בענף הנפט באיראן?הברחות מוערכות בכ-20 מיליון ליטר ביום; נחשפה רשת גדולה בהורמוזגאן בהיקף 167 אלף מיליארד תומן. כל התאמת מחירים חייבת להיעשות ללא “הלם” כדי לא לשחזר את אבאן 98.
מה צפוי לכלכלת איראן בשנה הקרובה ומה המשמעות לשכר?תחזית צמיחה שלילית 1.7% ב־1404 ו-2.8% בשנה הקרובה מול הבטחת עליית שכר ממוצעת של 28% סיכון לשחיקת כוח הקנייה נוכח בעיות מבניות.
האם יש לאיראן כיום יכולת העשרת אורניום?לפי דובר הממשלה ארש ח׳ליל-ח׳אנה: “נכון לעכשיו, אין לנו יכולת העשרה”, דבר הסותר את הנרטיב של “תוכנית ללא פגע”.
מה מצב תוכנית הגרעין של איראן מול המערב כעת?מועצת הנגידים עומדת לדון בטיוטה אירופית להשעיית העשרה וחזרה לפרוטוקול הנוסף; איראן מתנה גישת פקחי סבא״א בהסכם כולל וממשיכה בקו של משא ומתן מזוין.
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חמאס מנסה לחזור לשלטון – וישראל חייבת לגבש מפת דרכים חדשה לעזה

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וכיום חוקר ב-JCFA, מזהיר כי חמאס מנצל את הפסקת האש כדי להשיב לעצמו שליטה בעזה, ולחזור להיות "שחקן מרכזי ביום שאחרי". לדבריו, "חמאס מינה שלושה מושלים חדשים בעזה, מגייס לוחמים ומחזיר את כוחותיו לרחובות. הם בונים מחדש את מנגנוני השליטה והאכיפה שלהם תוך כדי ההפוגה".

עילם מתאר מציאות שבה ישראל חייבת להוביל מהלך אסטרטגי חדש מול וושינגטון כדי למנוע את קריסת היציבות: "אנחנו צריכים לשבת במיוחד עם האמריקנים וליצור תוכנית קוהרנטית וחזקה ומפת דרכים למה שיקרה עם עזה בהקדם האפשרי". לדבריו, האשליה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו ללא מסגרת ביטחונית ברורה היא מסוכנת: "זהו ארגון טרור עם מבנה צבאי ופוליטי שמנסה לשמר את עצמו מאחורי מסכה אזרחית. חמאס לא יוותר על נשקו אלא אם יקבל מדינה – וזה בדיוק הקו האדום של ישראל".

עילם מזהיר כי בהיעדר מדיניות עקבית וברורה, עזה עלולה להידרדר שוב למלחמה ממושכת: "אם לא תהיה הכרעה ברורה או מפת דרכים, חמאס יחזור לשלוט, והסטטוס קוו פשוט ימשיך להתפוצץ מחדש כל כמה חודשים".

2:02pm
המרכז הירושלמי
ד״ר דן דייקר: "ביקורי הבכירים בישראל זו לא תמיכה אמריקאית, זו שליטה"

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מה שהתחיל כתמיכה אמריקאית הופך כעת להשתלטות ושליטה אמריקאית באדמה של מדינת ישראל. "אנחנו רואים היום מפקדה אזרחית-צבאית אמריקאית בדרום ישראל, שמנהלת את השטח הלכה למעשה. זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה הדוקטרינה הבסיסית – שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – נמצאת בסכנה".

לדבריו, הלחץ של וושינגטון מתואם עם השותפים הערבים במטרה להניע את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמטרתה האמיתית, לדבריו, היא "לכפות על ישראל תהליך שיוביל בסופו להקמת מדינה פלסטינית, החל מעזה".

"אנחנו לא מדינת חסות של ארצות הברית ולא המדינה ה-51," הבהיר. "צריך לדעת לחבק את בעלת הברית שלנו, אבל לא לאפשר לה להחזיק אותנו. רק צה״ל יכול לפרק את חמאס – לא שום כוח בינלאומי, ערבי או אמריקאי".

2:01pm
המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm

Close