הדולרים האיראניים בסכנה: זו הסיבה האמיתית לזעם של מזכ"ל חיזבאללה

בנאום שנישא ב-17 בנובמבר 2025 טען מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם כי ימים אחדים קודם לכן נשלחה משלחת מטעם משרד האוצר האמריקני כדי להדק את החבל הכלכלי סביב חיזבאללה וכל הלבנונים. הוא הוסיף אזהרה שנשמעה פחות כהמלצה ויותר כאיום מרומז: "אני מייעץ לממשלה, לנגיד הבנק המרכזי ולבעלי התפקידים הרלוונטיים לעצור את הצעדים שמפעילים לחץ על כל הלבנונים". אז על מה בדיוק מתלונן קאסם?

הסיבה האמיתית לכעסו של קאסם

מערכת הבנקאות הרשמית של לבנון משותקת ברובה ובמקומה מסתובבים סכומי עתק במזומן ובייחוד דולרים אמריקניים המגיעים מאיראן. כספים אלה עוברים בערוצים פיננסיים שאינם בנקאיים ובראשם בורסות חלפנות. מוסדות אלה בין אם בעלי רישיון ובין אם אינם פורמליים קשים יותר לפיקוח לעומת בנקים ולכן הפכו להיות מרכזיים ליכולתו של חיזבאללה להזרים לאחסן ולהפיץ כספים הרחק מעיני המדינה.

סנקציות אמריקניות שהוטלו לאחרונה כוונו נגד אנשים ומפעילים פיננסיים המואשמים כי העבירו מאיראן לחיזבאללה סכומים שנעים ממיליונים ועד למעלה ממיליארד דולר בשם כוח קודס של משמרות המהפכה. על פי ממצאי ארצות הברית חלק ניכר מהזרימה הזו עובר דרך רשת של חברות חלפנות בעלות רישיון או נטולות רישיון. וושינגטון לחצה על הבנק המרכזי של לבנון להדק את הפיקוח על בתי החלפנות האלה ולחייבם לאסוף ולדווח על פרטי לקוחות בכל עסקה מעל רף נמוך יחסית של כאלף דולר.

זהו ההידוק שקאסם מבקש לבלום. מבחינת חיזבאללה רגולציה כזו אינה רק מטרד כלכלי אלא איום ממשי על עורקי אספקת המזומנים הבלתי חוקיים של הארגון.

על-קרד אל-חסן בנק צללים במרכז המערכת

מיקוד נוסף של משרד האוצר האמריקני נוגע לעמותת על-קרד אל-חסן שחיזבאללה מפעיל. ארצות הברית הגדירה את העמותה כארגון טרור כבר ב־2007 ומאז הוסיפה עליה סנקציות נוספות. על־קרד אל־חסן מתפקדת כבנק למחצה ומספקת הלוואות ללא ריבית ושירותים פיננסיים אחרים בעיקר לציבור השיעי התומך בחיזבאללה וזאת מחוץ לרשת הפיקוח של הבנק המרכזי ומעבר למערכת הבנקאית הרשמית של לבנון.

לעל־קרד אל־חסן כארבעים סניפים ברחבי לבנון והיא נבנתה כדי לשרת את קהילת חיזבאללה תוך מזעור חשיפה לפיקוח חיצוני. אף על פי הסנקציות דווח כי בכירי העמותה מחזיקים חשבונות צללים בשמם או בשם מיופי כוח בבנקים לבנוניים לגיטימיים. השיטה פשוטה ויעילה. הכסף נע בתוך מערכת על־קרד ואילו עסקאות כלפי חוץ מתבצעות דרך בנקים רשמיים בשמות כיסוי מה שמסתיר את הנהנה הסופי.

מבחינה משפטית על־קרד אל־חסן רשומה כארגון לא ממשלתי מה שמעניק לה מראית עין של לגיטימיות אך בפועל היא מבצעת תפקודים בנקאיים מרכזיים הלוואות חסכונות והעברות ללא שום פיקוח מדינתי.

המערכת הפיננסית הרחבה של חיזבאללה

חיזבאללה אינו נשען על צינור אחד. הוא שוזר את מימון פעילותו בשכבות שונות של פעילות לגיטימית ולא לגיטימית.

חברות קש ופעילות מסחרית גלובלית: חיזבאללה פיתח רשתות מורכבות של חברות קש ומבנים תאגידיים משתנים בתחומים כמו נדל״ן שירותי רכב ומסחר. החברות נראות חוקיות ומאפשרות גישה לשווקים בינלאומיים ולמערכת הפיננסית הרשמית. מסמכים חשבונאיים כגון חשבוניות מזויפות שטרי מטען ממוסמכים באופן כוזב ורישומי משלוחים מנופחים מסייעים לטשטש את זרימת הכסף האמיתית.

מקורות הכנסה פליליים: חיזבאללה מקושר זה שנים לסחר בסמים ובכלל זה קפטגון לזיוף כסף ולהברחת זהב ומינרלים מאזורים מוכי סכסוך. כל אלה מייצרים כמויות עצומות של מזומן שניתן בהמשך להלבין בתוך ערוצי הכסף שבשליטת חיזבאללה.

פעילות פיננסית דיגיטלית: בשנים האחרונות חיזבאללה נכנס גם לעולם הדיגיטלי והחל להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין ומטבעות יציבים לצורך גיוס כספים רכש והלבנת כספים. כלים אלה מעניקים מהירות וחלקיות אנונימיות והם מאפשרים ביצוע העברות חוצות גבולות באופן מקוטע וקשה לאיתור לעומת הברחות מזומן מסורתיות.

המערכת המגוונת הזו מאלצת רגולטורים להיאבק במספר חזיתות בו־זמנית לרדוף אחרי מזומנים בכלכלה לא פורמלית לפענח רשתות תאגידיות משתנות מעבר לגבולות ולנטר מיליוני עסקאות דיגיטליות קטנות. גם מדינות חזקות מתקשות לשאת בנטל הזה וקל וחומר מדינה במשבר כמו לבנון.

למה גובר כעת הלחץ

סוכנויות אמריקניות עוקבות שנים אחרי מסלולי המימון של חיזבאללה אך מאז הקמת הממשלה הלבנונית החדשה בינואר 2025 הגבירו את הלחץ. משלחת משרד האוצר שהגיעה לאחרונה לביירות דחקה ביישום אגרסיבי יותר של כללי ציות במוסדות פיננסיים שאינם בנקאיים.

הבנק המרכזי הגיב בחוזר שהוריד את הרף שמעליו מחויבים חלפני הכספים ומרכזי ההעברות לתעד ולדווח על פרטי לקוחות. המוסדות חייבים כעת לשמור תיעוד מקיף ולדווח על חלק גדול בהרבה מהעסקאות.

עבור חיזבאללה שמסתמך על רשתות חלפנות נאמנות כדי לעקוף את הסנקציות מדובר בהסלמה משמעותית. הכללים החדשים מעלים בחדות את הסיכון לחשיפת אנשי המערכת ולמסלולי העברת הכספים.

מסר אסטרטגי מצד קאסם

על רקע זה נאומו של קאסם אינו מליצות בלבד אלא ניסיון ישיר להרתיע את הבנק המרכזי מליישם תקנות הנתמכות על ידי ארצות הברית המערערות שלושה מעמודי התווך של כוחו הפנימי של חיזבאללה:

• הגישה למזומנים איראניים דרך בתי חלפנות
• שמירה על בסיס התמיכה החברתי שלו באמצעות שירותי על־קרד אל־חסן
• היכולת של מפעילים הנתונים לסנקציות לבצע עסקאות מסחריות חשאיות

בקצרה, ציות להנחיות האמריקניות מוצג כהתקפה לא רק על חיזבאללה אלא על לבנון כולה. מבחינת קאסם הידוק הפיקוח משמעו מלחמה כלכלית.

חיזבאללה טוען כי הצעדים הללו פוגעים בלבנונים מן השורה שנשענים על העברות כספים ועל מערכת פיננסית לא פורמלית כדי לשרוד. הארגון מציג את התקנות כהתערבות זרה שנועדה לפרק את התשתית החברתית והפיננסית שלו. הנרטיב הזה משתלב היטב עם אסטרטגיית העל של חיזבאללה להאשים את ארצות הברית וישראל בקריסת לבנון ולגייס תמיכה פנימית באמצעות שיח של ריבונות והתנגדות.

שאלת מאי 7

מכאן לשאלה המרכזית האם קאסם רומז על חזרה ל-7 במאי 2008.

ביום ההוא, יצאו חיזבאללה ובעלי בריתה למהלך צבאי בתוך ביירות ובסביבתה לאחר שהממשלה הלבנונית נקטה צעדים שחיזבאללה פירש כאיומים קיומיים ובראשם הניסיון לפגוע ברשת התקשורת העצמאית של חיזבאללה וההחלטה להדיח גורם ביטחוני בנמל התעופה של ביירות. ההשתלטות המהירה של חיזבאללה הוכיחה את הנכונות והיכולת להפעיל כוח פנימי כאשר מרכיב יסוד של תשתית כוחו נשקף בסכנה.

כיום ניצב חיזבאללה בפני לחץ גובר בזירה האזורית הבינלאומית והפנימית. אם יגיע הארגון למסקנה כי צינור ההזנה הפיננסי שלו נחתך באופן אסטרטגי על ידי צעדי מדינה בהכוונה אמריקנית אין להתעלם מתקדים מאי 7.

נוכח המשבר העמוק שבו מצוי חיזבאללה האפשרות להסלמה פנימית שנועדה להשיב הרתעה ומרכזיות פוליטית אינה יכולה להיפסל לחלוטין.