הערכת גורמים פוליטיים וביטחוניים בכירים מצביעה על כך שישראל מתקרבת לשלב חדש בעימות האזורי עם איראן, שלב שבליבו מהלך צבאי רחב היקף שנועד לסכל את התעצמותה המחודשת של תוכנית הטילים הבליסטיים האיראנית.
מהלך זה, כך לפי אותם גורמים, אינו נתפס עוד כאפשרות תיאורטית אלא כהכרח אסטרטגי, נוכח המאמצים המואצים של טהראן לשקם את יכולותיה לאחר פגיעות משמעותיות שספגה בתקיפות קודמות המיוחסות לישראל ולארצות הברית. בהקשר זה, ישראל רואה בחידוש ייצור הטילים איום קיומי מתהווה, במיוחד לאחר הפגיעה הקשה בתשתיות הגרעין האיראניות, המגבירה את משקלה היחסי של זרוע הטילים במשוואת ההרתעה האיראנית.
על פי מקורות מדיניים, סוגיה זו צפויה לעמוד במרכז הדיונים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בפגישתם הקרובה, וזאת על רקע מעורבות גוברת של סין במאמץ האיראני לשקם את תעשיית הטילים. דיווחים אמריקאיים מהעת האחרונה, ובהם פרסום של ה"וול סטריט ג'ורנל", מצביעים על יירוט משלוח ימי של ציוד צבאי מסין לאיראן, שנועד לסייע לאיראן להתגבר על נזקי התקיפות. אירוע זה ממחיש, בעיני מקבלי ההחלטות בירושלים ובוושינגטון, את עומק שיתוף הפעולה בין איראן לשחקנים גלובליים ואת הדחיפות שבבלימתו.
בתוך הקשר רחב זה, מתגבשת בישראל ההבנה כי כל מתקפה ישירה על תשתיות טילים באיראן מחייבת מהלך מקדים בזירה הצפונית. חיזבאללה, הנתפס כשלוחה הצבאית המרכזית של איראן וככוח המסוגל לשבש או להרתיע פעולה ישראלית רחבת היקף, הופך ליעד אסטרטגי בפני עצמו. על כן, לפי הערכות בכירים במערכת הביטחון, השלב הראשון במערכה העתידית צפוי לכלול מבצע משמעותי בלבנון, שמטרתו להחליש באופן מהותי את יכולותיו הצבאיות של חיזבאללה, להסיר את האיום המתמשך מעל יישובי צפון ישראל, ובעיקר לנטרל את יכולתו של הארגון להפעיל אש מסיבית או לספק סיוע ישיר לאיראן בעת עימות ישיר.
בהקשר זה גוברת הלחץ שמפעיל הדרג הביטחוני בישראל על הדרג המדיני לפעול במהירות, מתוך הערכה כי חלון ההזדמנויות הולך ונסגר. האולטימטום שהציבה ארצות הברית לממשלת לבנון, בדרישה לפירוק חיזבאללה מנשקו, צפוי לפוג בקרוב, וישראל מעריכה כי עם פקיעתו תוסר גם המגבלה המדינית האחרונה לפעולה רחבת היקף. מקורות מדיניים מציינים כי הממשל האמריקאי מגלה הבנה ואף תמיכה בישראל, בין היתר מתוך תפיסה כי החלשת חיזבאללה עשויה לשרת גם אינטרסים אמריקאיים רחבים יותר, ובהם חיזוק לבנון וצמצום ההשפעה של איראן בזירה.
דברים אלה מקבלים חיזוק מהתבטאויות פומביות בלבנון עצמה. שר החוץ הלבנוני, יוסף רג'י, אישר לאחרונה כי מדינתו קיבלה אזהרות ממקורות ערביים ובינלאומיים באשר להיערכות ישראלית למבצע צבאי נרחב. בדבריו הביע ביקורת חריגה על חיזבאללה, בטענה כי ארסנל הארגון לא רק שלא סיפק הגנה ללבנון, אלא אף תרם להידרדרות ביטחונית ולהעמקת המעורבות הישראלית. רג'י הדגיש כי ממשלת לבנון מנהלת דיאלוג עם חיזבאללה בניסיון להביא לפירוק נשקו, אך נתקלה בסירוב מתמשך, והוסיף כי איראן מהווה גורם מערער יציבות מרכזי בלבנון ובאזור כולו, באמצעות מימון ותמיכה בארגון חמוש בלתי חוקי.
למרות הלחץ המדיני והאיומים הגוברים, חיזבאללה ממשיך לפעול לחיזוק תשתיותיו הצבאיות. על פי הערכות מודיעין ישראליות, הארגון מאחסן רקטות ארוכות טווח, כלי טיס בלתי מאוישים ומערכות אוויריות מתקדמות במתקנים תת-קרקעיים חדשים, בעיקר ברובע א־דאחיה בביירות ובעמק הבקעה. בדרום לבנון נמשכת בניית תשתיות צבאיות, גם לנוכח תקיפות אוויריות יומיומיות, ובפיקוד הצפון של צה"ל מזהירים מפני שיקום הדרגתי של כוח "רדוואן" והתגברות ניסיונות איסוף מודיעין סמוך לגבול.
במקביל, נמשכים המאמצים הדיפלומטיים הבינלאומיים לבלימת ההסלמה, ובהם ביקורים של שליחים אמריקאים ודיוני ועדות מעקב להפסקת האש. עם זאת, ההערכה הרווחת בישראל היא כי צעדים אלה אינם משנים את הכיוון האסטרטגי הכללי. על פי הערכה זו, מבצע רחב להחלשת חיזבאללה אינו עוד שאלה של אם, אלא של מתי, והוא נתפס כחלק בלתי נפרד מההיערכות הישראלית לעימות רחב יותר עם איראן, עימות שעשוי לעצב מחדש את מאזן הכוחות האזורי בשנים הקרובות.
