עבור תושבי צפון ישראל המציאות היא של פחד מתמיד. אזעקות נשמעות לאורך כל היום. רעש הרחפנים והטילים קוטע את שגרת החיים. משפחות רצות למקלטים, ילדים אינם יכולים ללכת לבית הספר והורים מתקשים לשמור על שגרת עבודה כלשהי.
הבטחת הביטחון מחייבת להרחיק את חיזבאללה מן הגבול, לפחות עד נהר הליטני. לפי הסכם הפסקת האש שנחתם ב-27 בנובמבר 2024, חיזבאללה היה אמור להפסיק לבנות מחדש בסיסים ומחסני נשק באזור זה, להפסיק להעביר טילים וכטב"מים ולהפסיק את התקפותיו נגד ישראל.
אך המציאות הוכיחה אחרת.
לפני שבועיים חיזבאללה, עמוד תווך מרכזי בכוחה השיעי של איראן באזור, נכנס לעימות עם ישראל בצורה ישירה יותר, החריף את המתיחות והעמיק את חוסר היציבות לאורך הגבול.
לדיפלומטיה עדיין עשוי להיות תפקיד. התערבות רצינית של ממשלת לבנון, הן ברמה הפוליטית והן ברמה הצבאית, עשויה לסייע בבלימת המצב.
מסיבה זו נקרא רון דרמר, אחד הדיפלומטים המנוסים ביותר של ישראל, לסייע. הידע הרב שלו וההערכה הרבה שלה הוא זוכה בוושינגטון, שם שימש כשגריר ישראל, הופכים אותו לגשר חשוב להחלטות הקשות הצפויות.
זהו מסר ברור לממשלת לבנון: או שתפגין את האומץ ליישם את ההתחייבויות שקיבלה במסגרת הפסקת האש של 27 בנובמבר 2024 ולפרק את חיזבאללה מנשקו, או שלישראל לא תהיה ברירה אלא להבטיח בעצמה את הביטחון בדרום לבנון.
ממשל ביידן היה זה שעצר את המלחמה הרחבה יותר לאחר מתקפות חמאס ב-7 באוקטובר, עימות שאולי היה מפחית באופן משמעותי את כוחו של חיזבאללה.
כעת, עם זאת, המזרח התיכון שוב נחרץ בשובלי טילים, הן מאיראן והן מחיזבאללה. האזור ניצב על סף החלטות גורליות.
החלטות אלה הן המשך ישיר לנתיב האסטרטגי שאימצה ישראל לאחר 7 באוקטובר 2023. בתחילה ניסתה ישראל אסטרטגיה ששילבה הרתעה ודיפלומטיה. אולם כיום היא נדרשת להתמודד בגלוי עם שאיפות ג׳יהאדיסטיות מוצהרות להשמיד את המדינה היהודית באמצעות טרור.
מנהיג חיזבאללה נעים קאסם הצהיר בגלוי כי הארגון מוכן למלחמה ממושכת.
ישראל מצידה שוקלת מבצע קרקעי שמטרתו להרחיק את חיזבאללה מן הגבול ולפרק את התשתית הצבאית שלו, מחסני הנשק, מרכזי הפיקוד והמנהרות.
מילואימניקים שרק לאחרונה חזרו מן המלחמה הארוכה נגד חמאס נקראו שוב לשירות. כבר יש הרוגים ופצועים רבים.
הצבא הישראלי קרא לאזרחים בדרום לבנון שאינם מעורבים בלחימה להתפנות. עד מיליון בני אדם נמצאים בתנועה. במקביל, ישראל נוהגת בזהירות כלפי תשתיות מדינה לבנוניות שאינן שייכות לחיזבאללה; לבקשת וושינגטון, נמל התעופה של ביירות אינו מותקף.
הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר, דיבר על הצורך ב"היערכות טובה יותר לתרחישים התקפיים והגנתיים חדשים".
ברובע הדאחייה בביירות, מעוז הנהגת חיזבאללה, קו הרקיע שוב מתכסה בעשן. אחד הבניינים הותקף פעמיים.
לא יהיה הסכם עם חיזבאללה. מטרתה של ישראל היא פירוקו של ארגון שמאז 1983 הפיץ אלימות ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו: הרג אמריקנים וישראלים, ביצע פיגועים מבואנוס איירס ועד בורגס, והמטיר על ישראל אלפי רקטות וטילים.
יום לאחר טבח 7 באוקטובר פתח חיזבאללה בירי רקטות וארטילריה לעבר צפון ישראל. הכוונה הייתה ברורה: מלקחיים קטלניים שנועדו לסייע להשמדת ישראל.
החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להתעמת עם חיזבאללה ישירות, כולל חיסולו של מנהיג הארגון הוותיק חסן נסראללה, הייתה החלטה מכרעת.
אך ההידרה השיעית היא בעלת ראשים רבים. חיזבאללה עדיין נטוע עמוק בתוך הרשת האזורית של איראן. נראה כי ישראל נחושה כעת להתמודד עם האיום הזה אחת ולתמיד.
המאמר פורסם לראשונה באנגלית ב-JNS בתאריך 15 למרץ 2026.
