מתוך הכרה באתגרים המשמעותיים הניצבים בפני ממשלת לבנון בפירוק חזבאללה מנשקו, לצד הסיכונים לחידוש מלחמת אזרחים או השתלטות אפשרית של חיזבאללה על מוסדות המדינה – המזכירים את אירועי מאי 2008 כאשר המיליציה השיעית הסתערה על ביירות והשתלטה עליה – הציע המתווך האמריקני תומאס ברק תוכנית הדרגתית, "צעד אחר צעד" לטיפול במשבר. תוכנית זו נועדה להעמיד את לבנון וישראל במעמד שווה, ודרשה שיתוף פעולה מצד ישראל למרות ניצחונה הצבאי על חזבאללה. גישה זו התרחקה מהנורמות ההיסטוריות שבהן המנצח בדרך כלל כופה תנאים על הצד המובס.
ההצעה ביקשה לפרק את כל הארגונים החמושים הלא-מדינתיים, כולל חיזבאללה, מנשקם, בתמורה לכך שישראל תפסיק את הפעולות הצבאיות ותיסוג לחלוטין משטח לבנון, במיוחד מחמישה מעוזים אסטרטגיים שנותרו לאחר העימות. בנוסף, היא נועדה לפתור את שלוש עשרה נקודות המחלוקת לאורך גבול ישראל-לבנון באמצעות תיחום קבע. על פי התקשורת הלבנונית והערבית, התוכנית מתארת את השלבים הבאים:
שלב 1: ממשלת לבנון מתחייבת לפרק את חיזבאללה מנשקו עד סוף השנה. בתגובה, ישראל מפסיקה את כל הפעילות הצבאית – ביבשה, בים ובאוויר – בשטח לבנון.
שלב 2: בתוך 60 יום מתחילה ממשלת לבנון ליישם את תוכנית פירוק הנשק ושולחת כוחות לבנונים לגבול הדרומי. במקביל, ישראל מתחילה לסגת מעמדות מפתח אסטרטגיות בדרום לבנון.
שלב 3: תוך 60 עד 90 יום, חיזבאללה משלים את נסיגתו הצבאית מדרום לנהר הליטאני.
שלב אחרון: בין 90 ל-120 יום מפרק חזבאללה את הנשק הכבד והתשתיות הצבאיות שנותרו לו, כולל טילים, מל"טים ומרכזי פיקוד. במקביל, הכוחות הישראליים נסוגו לחלוטין משטח לבנון, וכוחות הביטחון הלבנוניים משתלטים על כל האזורים.
ברק הציג את התוכנית הזו לבכירים לבנונים ב-19 ביוני 2025. ב-7 ביולי 2025 הגיבה ממשלת לבנון באופן רשמי. ב-7 באוגוסט 2025 אישר הקבינט הלבנוני, ללא השתתפות חמישה שרים שיעים, את יעדי התוכנית, והנחה את הצבא להכין אסטרטגיה מפורטת לפירוק הנשק של כל המיליציות, כולל חזבאללה, שתושלם ותיושם עד סוף השנה.
חזבאללה התנגד בתוקף לתוכנית ומנהיגיו הצהירו כי לא יתפרקו מנשקם1,2. התנגדות זו הציתה מסע הכפשה נגד ראש הממשלה סלאם, שהוגדר כ"בוגד" ו"סוכן", ונגד הפטריארך המרוני אל-ראעי. ברובע הדאחיה בביירות הושחתו דיוקנאות של סלאם, והפגנות גינו את החלטת הממשלה. מזכ"ל חזבאללה הזהיר כי יישום התוכנית עלול לפרק את לבנון ולסלול את הדרך למלחמת אזרחים. בכירים איראנים הדהדו את הרטוריקה המתלהמת הזו והגבירו את המתיחות.
בתגובה ל"צונאמי" הפוליטי הזה, שלח הנשיא עאון את יועצו הצבאי להיפגש עם מנהיגים שיעים, והעביר מסר ברור: ממשלת לבנון לא תמשיך בפירוק חיזבאללה מנשקו אלא אם ישראל תסכים לשלב הראשון. עוד התנה עאון כי התוכנית דורשת אישור הן של ישראל והן של סוריה, בהתחשב בסעיפים הקשורים לגבול, ואיים למשוך את תמיכתה של לבנון אם תנאים אלה לא ימולאו.
בינתיים, בהתאם להסכם בין הנשיא עאון ליו"ר הרשות הפלסטינית, ממשלת לבנון ערכה באמצע יוני 2025 מבצע במחנה הפליטים הפלסטיני בורג' אל-בראג'נה. יחידות מודיעין של צבא לבנון, מלוות במשאית, אספו שקים שהכילו לכאורה אמצעי לחימה. עם זאת, חיזבאללה והפלגים הפלסטינים התייחסו בביטול לאירוע כאל "נשף מסכות" ותעלול פרסומי.
ב-18 באוגוסט 2025 נפגש ברק עם מנהיגי לבנון, הצהיר בפומבי כי לבנון מילאה את התחייבויותיה ודחק בישראל לציית להפסקת הפעולות הצבאיות ולהוצאת כוחותיה. לפני נסיעתו לישראל נפגש ברק עם נביה ברי, מנהיג תנועת אמל ויו"ר הפרלמנט, ב-24 באוגוסט. על פי התקשורת הלבנונית, ברי הציע הפסקת אש למשך 15 יום כדי להרגיע את המתיחות. לאחר מכן נפגש ברק עם ראש ממשלת ישראל ובכירים לפני שחזר ללבנון ב-26 באוגוסט כדי להציל את התוכנית.
סירובו של חיזבאללה להתפרק מנשקו עד שישראל תיסוג באופן מלא ויוסכם על אסטרטגיית הגנה קולקטיבית עם ממשלת לבנון מציב אתגרים משמעותיים. הצוות האמריקני עשוי לבחור בהפוגה כדי לא לדחוף את לבנון לעימות פנימי מחודש. ויתורים הממוסגרים כ"פשרות ישראליות" לא צפויים לשכנע את חיזבאללה, מה שעלול לעודד את המיליציה לשמור על עמדתה הנוקשה.
