ביקורו של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בבית הלבן סימן נקודת מבחן ביחסי ריאד–וושינגטון ובמשוואת הכוחות האזורית. על פי גורמים ביטחוניים ומדיניים בכירים, המסר שהעביר בן סלמאן בארה״ב היה חד וברור: סעודיה איננה ממהרת לנורמליזציה עם ישראל, והיא מתכוונת לנהל את התהליך בקצב שלה, מתוך עמדת כוח.
חוסר אמון בממשלת ישראל והמתנה לתזמון פוליטי יציב
הסיבה המרכזית לדחיית הנורמליזציה קשורה בחוסר אמון עמוק של ריאד בהרכב הממשלה בירושלים. על פי גורמים ביטחוניים, בן סלמאן חושש שבעקבות הסכם רשמי עם סעודיה, ממשלת ימין בישראל עלולה לבצע מהלכים חד-צדדיים ביהודה ושומרון, כולל סיפוח, הרחבת התנחלויות או שינויי מדיניות בשטח, אשר יחבלו באפשרות להקים בעתיד מדינה פלסטינית.
מבחינת ריאד, כל צעד כזה יעמיד אותה במבוכה מול העולם הערבי והמוסלמי, ויֵראה כהתרחקות מעקרונות יוזמת השלום הערבית שהובילה מאז 2002. לכן סעודיה מעדיפה להמתין לפחות עד לאחר הבחירות בישראל, בתקווה לממשלה יציבה יותר ולשותף מדיני שניתן לסמוך עליו.
המחסום המרכזי לנורמליזציה
מלחמת עזה הקצינה משמעותית את עמדות הרחוב הסעודי כלפי ישראל. דפוס זה חוזר גם במדינות אחרות במזרח התיכון, כולל מדינות שכבר חתומות על הסכמי שלום עם ישראל כמו מצרים וירדן.
בן סלמאן אינו יכול להתעלם מרחשי הציבור בארצו: כמנהיג העולם הסוני, כל צעד שנתפס כוויתור לישראל בזמן לחימה עלול לפגוע בלגיטימציה שלו ובמעמדה ההיסטורי של סעודיה כמי שמחזיקה במפתחות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
המשמעות היא שכל החלטה על נורמליזציה חייבת להיתפס בעיני הרחוב הערבי כהישג פלסטיני, או לפחות כזה שאיננו פוגע בהם.
בלי התחייבות למדינה פלסטינית – אין נרמול
רמאללה מפעילה מזה חודשים לחץ מתואם על בית המלוכה שלא להתקדם עם ישראל כל עוד ירושלים אינה מוכנה להכרה רשמית במדינה פלסטינית ולהתחייבות ברורה להקמתה.
סעודיה, בדומה לירדן ולאיחוד האמירויות, אינה מוכנה לפעול בניגוד לעמדה הפלסטינית הרשמית, בין היתר, כדי לשמור על מעמדה הדתי והפוליטי מול כל העולם הערבי.
סעודיה כבר לא שותף חלש, אלא כוח אזורי עולה
למרות הדחייה בנושא ישראל, הביקור בבית הלבן נחשב מוצלח מאוד מבחינת ריאד. בן סלמאן הצליח לקדם את רוב דרישותיו, בין אם בתחום ביטחון, טכנולוגיה או השקעות, תוך שימוש בכוחו הכלכלי העצום.
גורמים מדיניים מדגישים כי בניגוד לעבר, סעודיה היא זו שמכתיבה כיום את תנאי השותפות עם ארה״ב. הנשיא טראמפ, השואף להזרים הון סעודי לכלכלה האמריקנית, נאלץ להתיישר לפי המציאות האסטרטגית החדשה.
עם זאת, טראמפ עדיין משאיר על השולחן מספר קלפי מיקוח, ובראשם עסקת ה-F-35 וההסכמה הסופית לתוכנית גרעין אזרחית סעודית. הוא מעוניין לשמור לעצמו מנוף לחץ כדי להוביל בעתיד הסכם נורמליזציה היסטורי בין ישראל לסעודיה.
שאיפות סעודיות רחבות יותר
בן סלמאן מקדם מדיניות חוץ חדשה, נועזת ובלתי תלויה, הנשענת על ארבעה צירים מרכזיים:
- יחסים מקבילים עם ארה״ב, סין ורוסיה – לעולם לא להיות תלויה במעצמה אחת.
- השקעה מסיבית בטכנולוגיה ובבינה מלאכותית – יצירת בסיס כלכלי עצמאי מהנפט.
- מיצוב הדור הצעיר – יצירת אליטה חדשה, בטוחה בעצמה ומודרנית.
- שאיפה להיות המעצמה המובילה במזרח התיכון – לא מגיבה לאירועים אלא מייצרת אותם.
זו כבר איננה סעודיה של העשורים הקודמים. מדובר במדינה שמעצבת דינמיקה אזורית, משפיעה על מחירי האנרגיה, יוזמת הסדרים דיפלומטיים, ומשקיעה מיליארדים באזור כדי להכתיב מציאות חדשה.
נורמליזציה עם ישראל? רק במחיר אסטרטגי מלא
בעיני ריאד, נורמליזציה איננה מחווה לישראל או לארה״ב, אלא עסקה גיאופוליטית אדירה, בעלת השלכות על כל האזור. סעודיה תסכים לה רק אם תוכל להציג הישג אמיתי לפלסטינים, כזה שיהיה בסיס לגיבוש הסדר עתידי.
בן סלמאן מבין שטראמפ רוצה לחתום על הסכם היסטורי עם ישראל. אך סעודיה, בניגוד לעבר, לא תמהר לספק לנשיא האמריקני הישג בחינם. היא תדרוש עסקת חבילה מלאה: הכרה בתהליך מדיני מחייב מול הפלסטינים; ערבויות ביטחוניות אמריקניות משמעותיות; התקדמות בתחום הגרעין האזרחי; וכמובן, רכש ביטחוני מתקדם ללא מגבלות. עד שכל אלה יתבהרו, סעודיה תמשיך להמתין.
ישראל כבר לא במרכז התמונה
סעודיה של היום היא כוח עולה, בזירה האזורית והבינלאומית כאחד. היא חזקה מספיק כדי לא לקבל שום דרישה שאיננה משרתת את האינטרסים שלה, וגם בוושינגטון מבינים זאת.
נורמליזציה עם ישראל עדיין על הפרק, אך רק בתנאים הסעודיים, ובתזמון שמתאים לבית המלוכה. כל עוד המערכת הפוליטית בישראל אינה יציבה וכל עוד המלחמה בעזה בעיצומה, ריאד לא תמהר לספק את ההישג המדיני שכל המעצמות מייחלות לו.
