ביקורו של שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י בלבנון בתחילת ינואר 2026 התקיים על רקע לחץ פנימי גובר על חזבאללה לפרק את נשק, ובזמן שכוחות הביטחון הלבנונים ממתינים להנחיות הממשלה להתקדם ל"שלב השני" של תוכנית פירוק נשק בהובלת המדינה.
לפי דיווחים אחרונים על הביקור, המסרים הציבוריים של עראקצ'י שיקפו שינוי ניכר לעבר שיח פורמלי יותר "מדינה למדינה", ככל הנראה בשל לחץ מתמשך מצד ממשלת לבנון. הוא הדגיש כי איראן שואפת לפעול אך ורק דרך מוסדות המדינה הרשמיים וחזר על תמיכת טהראן בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של לבנון. עראקצ'י הוסיף כי החלטות בנוגע לענייני פנים לבנון הן זכות בלעדית של העם הלבנוני ומוסדותיו.
למרות הרטוריקה של אי-התערבות, הרשויות הלבנוניות נותרו ספקנים בגלוי. במהלך הביקור, שר החוץ הלבנוני יוסף רג'י הדגיש כי מדינה חזקה וריבונית לא יכולה להתקיים כל עוד "ארגון חמוש פועל מחוץ לסמכות המדינה". דבריו הדגישו את המתח הבסיסי שמגדיר כיום את היחסים בין לבנון לרפובליקה האסלאמית של איראן.
דיווחים מאמצע 2025 כבר הציעו שעראקצ'י ייעץ לחיזבאללה להימנע מלהתמודד עם סוגיית הנשק שלו עד שתתוצאה של המשא ומתן של איראן עם ארצות הברית תתבהר. בפומבי, עראקצ'י הציג את הקריאות הבינלאומיות והפנימיות לפירוק נשק כמאמצים "לשלול את נשק חיזבאללה" בשל עוצמת הארגון, ומנסח את ארסנל הנשק שלו כהרתעה לגיטימית נגד ישראל.
על רקע זה, אין זה מקרי שההצהרות המסיתות שפרסם מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, שהזהירו מפני מלחמת אזרחים אפשרית אם ייכפל פירוק נשק, הגיעו מקרוב בביקורו של עראקצ'י בביירות. הערות אלו גם חפפו לדיווחים על "תוכנית גדולה" לכאורה בין ארה"ב לישראל שמטרתה להפיל את המשטר האיראני. מספר כלי תקשורת לבנוניים הדגישו קשר ישיר בין עמדתו הנוקשה של חיזבאללה לבין המשבר ההולך ומעמיק את איראן.
עראקצ'י ממשיך לאפיין את חזבאללה כ"קבוצת התנגדות" חיונית להגנת לבנון מפני הפרות ישראליות לכאורה של הפסקת האש בנובמבר 2024. בחישוב האסטרטגי של איראן, לבנון נותרת זירה "מרכזית" לשימור ההשפעה האיראנית בלבנט.
בעוד שעראקצ'י התעקש בפומבי שאיראן "אינה מחפשת מלחמה" עם ארצות הברית, הוא טען במקביל שחיזבאללה "התאושש לחלוטין" מכישלונות צבאיים בעבר וכעת "מאורגן מחדש". הערכה זו מרמזת שגם אם לא יוצג במפורש כסיוע ישיר לאיראן בעימות עם וושינגטון, מעמדו המזוין של חיזבאללה נחשב לעמוד תווך חיוני של "ציר ההתנגדות" האזורי. בהקשר זה, הארגון פועל כחזית עזר פוטנציאלית שמטרתה למתוח את משאבי הצבא של ישראל, ולחייב אותה לשמור על כוחות לאורך הגבול הלבנוני במקום לרכז את מלוא יכולותיה נגד איראן.
