מיד לאחר הטבח האכזרי והטרגי שביצע חמאס באזרחים ישראלים וזרים ב-7 באוקטובר 2023, ובעקבות פרוץ המלחמה בעזה, חווה העולם, מאז ועד היום, את הגל החריף, האלים והבלתי מרוסן ביותר אי פעם של פעילות אנטי-ישראלית ואנטישמית, לצד הסתה איסלאמיסטית פונדמנטליסטית. תופעה זו ניכרת ברחובות ובקמפוסים בארה"ב, קנדה, אוסטרליה ואירופה, וכן בהיקף נרחב ברשתות החברתיות.
השלכותיה של פעילות זו חמורות ביותר. הג׳יני האנטישמי, שבמשך שנים ארוכות היה כלוא מתחת לפני השטח, יצא כעת לחופשי, והתוצאות הרות אסון.
אין זה מפתיע, שכן מקורותיה של התופעה נטועים במשוואה הידועה לשמצה שהשוותה בין מדינת ישראל ותנועת השחרור הלאומית שלה, הציונות, לבין גזענות. משוואה זו קיבלה תוקף ולגיטימציה בינלאומיים לפני 50 שנה בדיוק, בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם 3379 מנובמבר 1975, שאומצה ברוב גדול. החלטה זו טבעה את הטרופ האנטישמי: "הציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית".
ההחלטה העניקה לאנטישמיות תוקף רשמי, כשהציגה אותה כמאבק פוליטי לגיטימי נגד הציונות. כיסוי זה משמש עד היום ככלי המרכזי לערעור מתמשך של הלגיטימיות של ישראל בעולם.
באימוץ החלטה זו הפך האו"ם לגורם הבינלאומי המשמעותי ביותר המייצר, מקדם וממסד אפליה נגד ישראל, בניגוד גמור לעיקרון היסוד במגילת האו"ם בדבר "שוויון ריבוני לכל המדינות".
שגריר ארה"ב לאו"ם דאז, דניאל מויניהאן, הבהיר היטב את חומרת ההחלטה: "האומות המאוחדות עומדות להפוך את האנטישמיות לחוק בינלאומי. ארה"ב אינה מכירה בכך, לא תציית לכך ולעולם לא תוותר בפני המעשה הידוע לשמצה הזה… רוע גדול שוחרר לעולם".
ההחלטה הפוגענית בוטלה רשמית רק בדצמבר 1991 בהחלטת העצרת הכללית 46/86, שאושרה על ידי 111 מדינות, בעוד 25 מדינות ערביות, מוסלמיות ואפריקאיות התנגדו.
בדבריו בעת הצגת הצעת הביטול, אמר נשיא ארה"ב לשעבר ג׳ורג׳ ה. וו. בוש: "החלטת העצרת הכללית 3379, הידועה כ׳הציונות היא גזענות׳, לועגת למטרות האו"ם ולעקרונות שעליהם נוסד. אני קורא כעת לביטולה. הציונות איננה מדיניות. זהו רעיון שעמד ביסוד יצירת בית לעם היהודי, למדינת ישראל. השוואת ציונות לגזענות היא עיוות היסטורי והתעלמות ממצוקתם של היהודים בשואה ולאורך הדורות… ביטול ההחלטה יחזק את אמינות האו"ם ויקדם את השלום".
גם מזכ"ל האו"ם דאז, קופי אנאן, הודה בשנת 2004 כי האו"ם שגה: "מצער שהעצרת הכללית אימצה ב-1975 החלטה ששילבה את הציונות עם גזענות, ואני מברך על כך שחזרה בה ממנה".
אולם אף שההחלטה בוטלה והגונתה, נזקיה העמוקים לא נמחקו. המשוואה "ציונות = גזענות" נותרה טבועה במנגנון האו"ם ובאופן פעולתו. כתוצאה ממנה נבנה לאורך השנים מנגנון בירוקרטי רחב היקף בתוך מוסדות האו"ם, ועדות, גופים בינלאומיים וסוכנויות, המשמשים עד היום כבסיס לקמפיין פוליטי מתמשך של מדינות ערב, העולם המוסלמי וההנהגה הפלסטינית שמטרתו לערער את הלגיטימציה של ישראל כמדינה ריבונית.
על בסיס אותה החלטה סלל האו"ם את הדרך ליצירת ה"סטטוס" המלאכותי של "מדינה שאינה חברה –משקיפה" עבור הפלסטינים. אנומליה זו הפכה למציאות קבועה הן בתוך הארגון והן בזירה הבינלאומית.
בשם אותו "מעמד מדינה", אף שאינה מדינה ריבונית ואינה מוכרת ככזו בשום מסמך בינלאומי מחייב, מנצלות הפלסטינים ומדינות תומכותיהם את מנגנוני האו"ם, ובכללם בית הדין הבינלאומי לצדק, בית הדין הפלילי הבינלאומי וגופים בין-ממשלתיים נוספים, כדי לקדם הכרה מדומה ב"מדינה פלסטינית".
מהלך זה מנוגד באופן ברור להסכמי אוסלו, המהווים מסגרת משפטית ובינלאומית מחייבת, שלפיה התחייבה ההנהגה הפלסטינית לנהל משא ומתן עם ישראל על סוגיות המעמד הקבוע, כולל גבולות ומעמד השטחים.
החלטת "ציונות = גזענות" שהתקבלה ב-1975 ממשיכה להשפיע עמוקות גם חמישים שנה לאחר מכן. ביטולה הפורמלי לא מחק את ההשלכות ארוכות הטווח שיצרה. נזק זה ממשיך להעסיק את הקהילה הבינלאומית, ובעיקר לפגוע בעם היהודי ובמדינת ישראל. הג'יני האנטישמי שהוצא מהבקבוק – לא חזר אליו.
