התראות

50 שנה להחלטת האו"ם הידועה לשמצה: "ציונות היא גזענות"

השפעות החלטת האו"ם כי הציונות היא גזענות מ-1975 נותרות מרכיב בלתי נשכח במציאות במזרח התיכון של שנת 2025
שיתוף
נציגים בוחנים את מועצת ההצבעה לתוצאות ההצבעה במספר השמועות, כאשר הוועדה השלישית של העצרת הכללית של האו"ם אימצה טיוטת החלטה שתגרום לאספה לקבוע "שהציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית" אוקטובר 1975. (מיצ'וש צובאראס/צילום האו"ם)
נציגים בוחנים את מועצת ההצבעה לתוצאות ההצבעה במספר השמועות, כאשר הוועדה השלישית של העצרת הכללית של האו"ם אימצה טיוטת החלטה שתגרום לאספה לקבוע "שהציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית" אוקטובר 1975. (מיצ'וש צובאראס/צילום האו"ם)

תוכן העניינים

תקציר

גל של פעילות אנטי-ישראלית ואנטישמית התרחש לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ומלחמת עזה, וחשפה והחרימה זרמים ארוכי שנים של עוינות. מנוע היסטורי מרכזי הוא החלטת העצרת הכללית של האו"ם מ-1975 שתייגה את הציונות כגזענות, אשר הכשירה אפליה אנטי-יהודית תחת דגל האנטי-ציונות ועיצבה עמוקות את התנהגות האו"ם כלפי ישראל.

למרות שההחלטה בוטלה ב-1991 ובהמשך ספגה ביקורת מהנהגת האו"ם, השפעותיה נמשכו: מבני האו"ם ודינמיקות פוליטיות המשיכו להגביר קמפיינים שאתגרו את הלגיטימיות של ישראל. בסך הכל, המשוואה המקורית גרמה לנזק מוסדי ופוליטי מתמשך שעדיין מזין עוינות ועיוותים דיפלומטיים עכשוויים.

מיד לאחר הטבח האכזרי והטרגי שביצע חמאס באזרחים ישראלים וזרים ב-7 באוקטובר 2023, ובעקבות פרוץ המלחמה בעזה, חווה העולם, מאז ועד היום, את הגל החריף, האלים והבלתי מרוסן ביותר אי פעם של פעילות אנטי-ישראלית ואנטישמית, לצד הסתה איסלאמיסטית פונדמנטליסטית. תופעה זו ניכרת ברחובות ובקמפוסים בארה"ב, קנדה, אוסטרליה ואירופה, וכן בהיקף נרחב ברשתות החברתיות.

השלכותיה של פעילות זו חמורות ביותר. הג׳יני האנטישמי, שבמשך שנים ארוכות היה כלוא מתחת לפני השטח, יצא כעת לחופשי, והתוצאות הרות אסון.

אין זה מפתיע, שכן מקורותיה של התופעה נטועים במשוואה הידועה לשמצה שהשוותה בין מדינת ישראל ותנועת השחרור הלאומית שלה, הציונות, לבין גזענות. משוואה זו קיבלה תוקף ולגיטימציה בינלאומיים לפני 50 שנה בדיוק, בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם 3379 מנובמבר 1975, שאומצה ברוב גדול. החלטה זו טבעה את הטרופ האנטישמי: "הציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית".

ההחלטה העניקה לאנטישמיות תוקף רשמי, כשהציגה אותה כמאבק פוליטי לגיטימי נגד הציונות. כיסוי זה משמש עד היום ככלי המרכזי לערעור מתמשך של הלגיטימיות של ישראל בעולם.

באימוץ החלטה זו הפך האו"ם לגורם הבינלאומי המשמעותי ביותר המייצר, מקדם וממסד אפליה נגד ישראל, בניגוד גמור לעיקרון היסוד במגילת האו"ם בדבר "שוויון ריבוני לכל המדינות".

שגריר ארה"ב לאו"ם דאז, דניאל מויניהאן, הבהיר היטב את חומרת ההחלטה: "האומות המאוחדות עומדות להפוך את האנטישמיות לחוק בינלאומי. ארה"ב אינה מכירה בכך, לא תציית לכך ולעולם לא תוותר בפני המעשה הידוע לשמצה הזה… רוע גדול שוחרר לעולם".

ההחלטה הפוגענית בוטלה רשמית רק בדצמבר 1991 בהחלטת העצרת הכללית 46/86, שאושרה על ידי 111 מדינות, בעוד 25 מדינות ערביות, מוסלמיות ואפריקאיות התנגדו.

בדבריו בעת הצגת הצעת הביטול, אמר נשיא ארה"ב לשעבר ג׳ורג׳ ה. וו. בוש: "החלטת העצרת הכללית 3379, הידועה כ׳הציונות היא גזענות׳, לועגת למטרות האו"ם ולעקרונות שעליהם נוסד. אני קורא כעת לביטולה. הציונות איננה מדיניות. זהו רעיון שעמד ביסוד יצירת בית לעם היהודי, למדינת ישראל. השוואת ציונות לגזענות היא עיוות היסטורי והתעלמות ממצוקתם של היהודים בשואה ולאורך הדורות… ביטול ההחלטה יחזק את אמינות האו"ם ויקדם את השלום".

גם מזכ"ל האו"ם דאז, קופי אנאן, הודה בשנת 2004 כי האו"ם שגה: "מצער שהעצרת הכללית אימצה ב-1975 החלטה ששילבה את הציונות עם גזענות, ואני מברך על כך שחזרה בה ממנה".

אולם אף שההחלטה בוטלה והגונתה, נזקיה העמוקים לא נמחקו. המשוואה "ציונות = גזענות" נותרה טבועה במנגנון האו"ם ובאופן פעולתו. כתוצאה ממנה נבנה לאורך השנים מנגנון בירוקרטי רחב היקף בתוך מוסדות האו"ם, ועדות, גופים בינלאומיים וסוכנויות, המשמשים עד היום כבסיס לקמפיין פוליטי מתמשך של מדינות ערב, העולם המוסלמי וההנהגה הפלסטינית שמטרתו לערער את הלגיטימציה של ישראל כמדינה ריבונית.

על בסיס אותה החלטה סלל האו"ם את הדרך ליצירת ה"סטטוס" המלאכותי של "מדינה שאינה חברה –משקיפה" עבור הפלסטינים. אנומליה זו הפכה למציאות קבועה הן בתוך הארגון והן בזירה הבינלאומית.

בשם אותו "מעמד מדינה", אף שאינה מדינה ריבונית ואינה מוכרת ככזו בשום מסמך בינלאומי מחייב, מנצלות הפלסטינים ומדינות תומכותיהם את מנגנוני האו"ם, ובכללם בית הדין הבינלאומי לצדק, בית הדין הפלילי הבינלאומי וגופים בין-ממשלתיים נוספים, כדי לקדם הכרה מדומה ב"מדינה פלסטינית".

מהלך זה מנוגד באופן ברור להסכמי אוסלו, המהווים מסגרת משפטית ובינלאומית מחייבת, שלפיה התחייבה ההנהגה הפלסטינית לנהל משא ומתן עם ישראל על סוגיות המעמד הקבוע, כולל גבולות ומעמד השטחים.

החלטת "ציונות = גזענות" שהתקבלה ב-1975 ממשיכה להשפיע עמוקות גם חמישים שנה לאחר מכן. ביטולה הפורמלי לא מחק את ההשלכות ארוכות הטווח שיצרה. נזק זה ממשיך להעסיק את הקהילה הבינלאומית, ובעיקר לפגוע בעם היהודי ובמדינת ישראל. הג'יני האנטישמי שהוצא מהבקבוק – לא חזר אליו.

שאלות נפוצות
מה מזוהה כשורש המרכזי של האנטי-ציונות והאנטישמיות המודרנית?

הטיעון מצביע על הלגיטימציה הבינלאומית של הטענה שהציונות שווה לגזענות, ששינתה את העוינות כלפי יהודים וישראל כעמדה מוסרית או אנטי-גזענית והקלה על הפיכתה למיינסטרים.

אם אם ההחלטה הזו בוטלה רשמית, למה זה עדיין משנה?כי הביטול לא ביטל עשרות שנים של מוסדות, נרטיבים פוליטיים ומנגנוני האו"ם שנבנו סביב המסגרת הקודמת. מנקודת מבט זו, הסטיגמה והתשתיות נשארו גם לאחר ההיפוך במדיניות.
כיצד מורשת זו עיצבה את המוסדות הבינלאומיים?הוא מוצג כמי שעודד אקוסיסטם בירוקרטי ופוליטי קבוע של האו"ם, המתמקד במיקוד ישראל, ומחזק קמפיינים שמערערים על לגיטימציה וריבונותה.
מדוע מעמד האו"ם הפלסטיני מתואר כחריג?העמדה הנטענת כאן היא שתווית מיוחדת של "מדינת צופה שאינה חברה" מרמזת על מדינה ללא תכונות של מדינה ריבונית, ויצרה יוצא דופן מתמשך בתוך מערכת האו"ם.
מהי ההשפעה הנטענת על תהליך השלום?הטענה היא שחתירה להכרה במדינה פלסטינית באמצעות גופים בינלאומיים דוחה ושופטת מראש נושאים השמורים למשא ומתן ישיר, בניגוד להתחייבויות במסגרת אוסלו.
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.