עם שובם בשלום של צוות השגרירות ברבת עמון, כולל המאבטח, וההודעה הירדנית כי המאבטח הותקף, הסתיים פרק זה של המשבר סביב הר הבית, ויש לתת את הדעת מדוע זה החליט עבדאללה מלך ירדן, בניגוד לעמדות הירדניות הראשונות, לסיים את המשבר במהירות.
משבר השגרירות בא לירדן בעיתוי גרוע. בין הממשלה הירדנית לבין השבט הגדול, חוויטאת, שאגב, על הענף הפלסטיני שלו נמנים אישים בכירים כמו סאיב עריקאת וחאלד משעל, התפתח עימות כאשר בן השבט, איש כוחות הביטחון, הורשע ברצח שלושה אמריקנים, ובני השבט יצאו להפגנות ענקיות, חסמו דרכים ואיימו לבוא לרבת עמון עצמה. הם טוענים כי מערכת המשפט הירדנית הייתה נתונה ללחצים אמריקניים להרשיע את בן השבט החף מפשע.
הממשלה מטפלת בשבט הזה בכפפות של משי כי בניו הם מעמודי התווך של כוחות הביטחון הירדניים, וכי הוא קשור בטבורו בהיסטוריה ההאשמית, כי בא לירדן במרד הערבי הגדול של לורנס איש ערב.
אם כך, ירדן לא יכלה להרשות לעמה לנהל שני משברים דומים בעת ובעונה אחת, והיה לה עניין לסיים את המשבר עם ישראל בהקדם. בנוסף על כך, דבריו של אימאם באחד ממסגדי מכה הפתיע את כולם. הוא אמר כי ההסדרים על הר הבית הוא עניין ישראלי פנימי. בדברי ההסבר נאמר כי סעודיה הנחתה את האימאמים שלה שלא לתמוך בעמדה הפלסטינית. מבחינת ירדן, פירוש הדבר היה שסעודיה לא מכירה במעמדה על הר הבית, הנתון, לדעתה, בלעדית לאחריות ישראלית.
בין ירדן לסעודיה והמיפרץ כבר יש חילוקי דעות בעניין קטר והיחס לאחים המוסלמים, וברבת עמון חששו מן הסתם כי בעטים של חילוקי דעות אלה, לא יכירו מדינות המפרץ במעמדה במסגדי אל-אקסא.
