השחיתות הפיננסית של הרשות הפלסטינית כבר ידועה לשמצה ומתועדת היטב. עם זאת, מקרים מסוימים מעידים יותר מאחרים כדי להדגים את עומק הציניות האמיתי. כמו בכל עסק פלילי אחר, השחיתות ברשות הפלסטינית לעיתים גלויה, אך לרוב מוסתרת, מורכבת ומוסתרת. כפי שציין פרשן אחד בהקשר רלוונטי ביותר למאמר זה, השחיתות היא תופעה כה נפוצה במשרדים ובמוסדות הרשות הפלסטינית, במגזר הפרטי ובארגוני החברה הפלסטינית, עד שהיא נתפסת כ"סרטן שאוכל את בשר העם הפלסטיני…"1
כאשר שחיתות הרשות הפלסטינית מצטלבת עם מגזרים שיכולים לגייס כספים בקלות יחסית, במיוחד מתורמים בינלאומיים, כמו שירותי בריאות, בלתי אפשרי להתנגד לפיתוי. השתלטות הרשות הפלסטינית על בית החולים מקאסד, שמקבל לעיתים קרובות עשרות מיליוני דולרים בתרומות, היא בבירור אירוע כזה.
בית החולים מקאסד
אבני הפינה של בית החולים מקסד הונחו בירושלים בשנת 1964, כאשר האזור היה עדיין תחת כיבוש ירדני, אך הבנייה הושלמה רק בשנת 1968 לאחר שכבר עבר לסמכות ישראלית. בית החולים ממומן בעיקר על ידי אגודת הצדקה האסלאמית אל-מקסד, ארגון שהוקם לפי החוק הירדני וכיום רשום כארגון לא ממשלתי (עמותא) בישראל. בית החולים ממוקם בתוך ירושלים הגדולה, באזור שעליו חל החוק הישראלי.2 בהתאם לכך, בית החולים מורשה לפעילות על ידי משרד הבריאות הישראלי.
מכיוון שבית החולים ממוקם בירושלים, הרשות הפלסטינית לא צריכה להיות מעורבת בו כלל.
בעוד שבית החולים טיפל בעבר בצרכים הרפואיים של חלק מהערבים החיים בירושלים בעלי תושבות ישראלית, זה לא המצב כבר שנים רבות. על פי החוק הישראלי, ערבים בעלי תושבות ישראלית זכאים במלואם ליהנות מהמערכת הרפואית הישראלית המודרנית והמפותחת, בעלות מינימלית.
לכן, דוח משנת 2014 שפורסם על ידי משרד הבריאות מצא כי 50% מהמטופלים בבית החולים היו תושבי יהודה, שומרון ורצועת עזה, וטיפולם מומן על ידי הרשות הפלסטינית. עשרים אחוזים מהחולים כוסו על ידי ביטוח פרטי, ו-17% כוסו על ידי קופות חולים בישראל. 3
בסך הכל, לפי דוחות כספיים שהגיש מוסד זה לרשם הישראלי, מחזור הכספים השנתי של בית החולים בשנים האחרונות נע בין 210,000,000 ש"ח ל-235,000,000 ש"ח (כ-65-70 מיליון דולר).
למרות שפעילות הרשות אסורה בירושלים, האיסור לא הפריע ליו"ר הרשות מחמוד עבאס, שהוציא "צו נשיאותי" למנות את צוות הניהול של הארגון.
בצו המדובר, עבאס מינה רשימה של פעילי פתח לשלוט בארגון. אחד מהמונים על ידי עבאס היה אחמד אל-רוואידי, שמונה לאחרונה בנוסף לתפקידו, ל"שגריר מדינת פלסטין" בעיראק.4 מינוי נוסף היה כמאל עוביידת, שנעצר ונחקר לעיתים קרובות בגין פעילות הרשות הפלסטינית בירושלים.
רק שבועות לפני שעבאס הוציא את הצו, ב-29 בנובמבר 2022, כשמינה את אנשיו לנהל את הארגון ששולט בבית החולים, איחוד האמירויות הערביות (UAE) חתמה על הסכם עם ארגון הבריאות העולמי (WHO) לתרום 25 מיליון דולר לבית החולים.5 במסגרת ההסכם, במרץ 2023, ה-WHO העביר לבית החולים משלוח של 1.5 מיליון דולר של תרופות חיוניות וציוד רפואי באמצעות הסיוע הנדיב מאיחוד האמירויות.6 באפריל 2025, נראה כי איחוד האמירויות תרם 64.5 מיליון דולר נוספים.7
למרות שאין סיבה לטעון שאיחוד האמירויות חזרה בה מהתרומות, הן כלל לא מופיעות בדוחות הכספיים של הארגון.
ארגוני חברה אזרחית ישראליים מחויבים בחוק להגיש דוחות כספיים שנתיים, הכוללים, בין היתר, תרומות מחו"ל. לפי הדוחות הכספיים של הארגון,8 בשנת 2022 התקבלו רק 3,988,561 ש"ח (קצת יותר ממיליון דולר) בתרומות מחו"ל. בשנת 2023, התרומות מחו"ל עלו ל-20,871,959 ש"ח (כ-6 מיליון דולר).9
זה מעלה את השאלות: מה קרה לשאר הכסף שנתרם על ידי איחוד האמירויות? ומה קרה לכסף שנתרם על ידי הארגונים הזרים האחרים?
מה קרה לכסף שנתרם למרכז הסרטן ע"ש חאלד חסן?
השתלטות עוינת של הרשות הפלסטינית על בית החולים מקאסד אינה האירוע הראשון של שחיתות רחבת היקף הקשורה למוסדות רפואיים.
בשנת 2016, הרשות הפלסטינית השיקה קמפיין בינלאומי לגיוס 250 מיליון דולר לבניית מרכז הסרטן על שם חאלד חסן.10 הוכנו תוכניות לקידום המהלך, והקהילה הבינלאומית תרמה עשרות מיליוני דולרים. בית החולים מעולם לא נבנה והכספים כאילו התפוגגו.11
הפרת ריבונות ישראל
פסקה 3 בחוק יישום ההסכם הזמני בנוגע לגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות), 5755 – 1994 (אחד החוקים שעברו בישראל ליישום הסכמי אוסלו)12, אוסר על הרשות הפלסטינית לפעול בשטח ירושלים, ובמיוחד אוסר כל סוג של פעילות ממשלית. העובדה שעבאס, בצו נשיאותי של הרשות הפלסטינית, לקח את החירות למנות את אנשיו לנהל את הארגון הלא-ממשלתי, היא הפרה יסודית של האיסור הזה.
לאחר יותר משלושה עשורים וזרם של עשרות, אם לא מאות, מיליארדי דולרים בסיוע זר, בית החולים מקאסד עדיין עולה על כל בית חולים מרכזי באזורים המנוהלים על ידי הרשות הפלסטינית.
בהינתן הרקורד הזה, לא סביר לטעון שהרשות הפלסטינית מבקשת לשלוט במקסד בגלל יכולת מנהלית עליונה או יכולת מוכחת לנהל מוסדות בריאות בצורה יעילה יותר מישראל. מכיוון שהרשות הפלסטינית לא הצטיינה בניהול בתי החולים שכבר נמצאים תחת סמכותה, ניסיונה להשתלט על מקאסד ככל הנראה לא נובע בעיקר משיקולים מקצועיים או רפואיים. לכן, היוזמה מונעת ממניעים נוספים, שאינם רפואיים.
שתי מניעים כאלה בולטים במיוחד. הראשון הוא פיננסי: השגת השפעה על תקציבי מקאסד ומימון התורמים תפתח ערוץ לפטרונות, שחיתות ואולי גם ניצול לרעה של משאבים. השני הוא פוליטי: הרחבת סמכות הרשות הפלסטינית על מוסד הדגל בירושלים תשמש כאתגר סמלי ומעשי לריבונות הישראלית בעיר.
המלצות מדיניות
בהינתן המניעים הללו, ממשלת ישראל צריכה להתערב ולהשתמש בסעיפי החוקים הקיימים על מנת למנוע הפרות נוספןת של הרשות הפלסטינית ופגיעה בריבונות הישראלית.
אם הקהילה הבינלאומית כנה ברצונה לספק סיוע לעם הפלסטיני ולא להעמיס עוד יותר על כיסי פקידי הרשות הפלסטינית המושחתים, עליה לשקול מחדש את אופן העברת הסיוע. תרומות נוספות צריכות להתקבל רק בכפוף להסרת כל השפעה של הרשות הפלסטינית על בית החולים ולהחלפת צוות הניהול של הארגון.
גם ישראל וגם קהילת התורמים הבינלאומית צריכות לסרב להשאיר את המצב ללא טיפול.
