מאמר זה נכתב בשיתוף עם שני שרים בכירים לשעבר בממשלה האזרחית של סודאן.

כאשר סודאן הצטרפה למסגרת הסכמי אברהם בסוף שנת 2020, היה בכך משהו יוצא דופן באמת. הייתה זו מדינה שבמשך שלושה עשורים שימשה מוקד לרשתות ג'יהאדיסטיות ולאידיאולוגיה רדיקלית תחת המשטר האסלאמיסטי של עומר אל-בשיר, וכעת היא פנתה לעבר שלטון אזרחי, השתלבות אזורית ונורמליזציה עם ישראל. היא הייתה דוגמה בולטת למשמעותם של הסכמי אברהם מעבר למדינות המפרץ: לא רק עסקה דיפלומטית, אלא שינוי כיוון ציוויליזציוני.

התקווה הזו לא נהרסה בידי הסכמי אברהם. היא נהרסה בידי האחים המוסלמים.

כיצד הגיעה סודאן למצבה הנוכחי

המהפכה של 2019, שהביאה להפלת משטרו של בשיר, הייתה התקוממות עממית אמיתית נגד שלושים שנות שלטון אסלאמיסטי. העם הסודאני, ולא מעצמות זרות או לחץ מערבי, הוא שחולל את השינוי. הממשלה האזרחית הזמנית שקמה לאחר מכן החלה לפרק את הרשתות, להחרים את הנכסים ולהסיג לאחור את התשתית הרדיקלית שבנו האחים המוסלמים במשך שנים. במסגרת זו הצטרפה סודאן להסכמי אברהם בשנת 2020, פחות משנה לאחר תחילת תקופת המעבר.

ואז הגיעה ההפיכה.

באוקטובר 2021 ביצע הצבא, שחדרו אליו לעומק אנשי האחים המוסלמים, הפיכה ששמה קץ למעבר לשלטון אזרחי. הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, המציג את עצמו בפני מדינות המערב ומדינות המפרץ כלאומן פרגמטי, הוא למעשה ראש הרשת הארגונית של האחים המוסלמים בתוך הכוחות המזוינים של סודאן. ההפיכה לא הייתה השתלטות צבאית במובנה המקובל. היא הייתה המנגנון שבאמצעותו שבו האחים המוסלמים והשתלטו מחדש על המדינה, לפני שהממשלה האזרחית תצליח לפרק לצמיתות את התשתיות שבנו.

המלחמה שפרצה בשנת 2023 השלימה את ההשתלטות.

היקף הנסיגה

הנסיגה מהפתיחות הדמוקרטית של סודאן הייתה מוחלטת ומכוונת. אחד הצעדים הראשונים לאחר ההפיכה היה השבת נכסים בשווי מיליארדי דולרים, ויש הערכות שלפיהן מדובר אף בעשרות מיליארדי דולרים, שנלקחו בתקופת המעבר מרשתות אסלאמיסטיות ומגורמים הקשורים לחמאס. הכספים הללו הוחזרו למערכת הפיננסית של האחים המוסלמים.

מנגנוני הביטחון נבנו מחדש על פי המודל של משמרות המהפכה האיראניים, ובכלל זה הוקמה יחידה המבוססת על מודל כוח קודס של משמרות המהפכה. משרות שגרירים מרכזיות אוישו בידי בכירים באחים המוסלמים. שגריר סודאן באיראן הוא ראש לשעבר של מערך המודיעין שפעל נגד אוניברסיטאות וארגוני סטודנטים, ואילו השגריר בעומאן שימש בעבר מנהל הלשכה הצבאית של התנועה האסלאמית. אין אלה אנשי מקצוע ניטרליים, אלא פעילים אידיאולוגיים.

במקביל העמיק אל-בורהאן את קשריה של סודאן עם טהרן. איראן, שהורחקה מסודאן עד שנת 2015 בעקבות מאמציהם של אישים כמו הגנרל טהא ובסיוע סעודיה ואיחוד האמירויות, שבה כעת במלוא עוצמתה. התעשייה הביטחונית של סודאן, המגלגלת כמיליארד דולר ומייצרת תחמושת, טילים וכטב"מים, נבנתה במידה רבה בידי איראן ומאוישת גם כיום על ידי מומחים איראנים. מומחים איראנים פועלים כעת מבסיס בים האדום ומספקים סיוע ישיר להפעלת מערך הכטב"מים הסודאני.

חמור מכך, איראן פועלת לחבר את התשתית הצבאית של סודאן ישירות לרשת החות'ים בתימן, ובכך ליצור מסדרון מבצעי איראני רציף לאורך הים האדום. החות'ים איימו על נתיבי השיט של ישראל ושל מדינות המערב מכיוון תימן. איום זה יהפוך למסוכן הרבה יותר אם יתרחב גם מערבה אל סודאן, מדינה הקרובה הרבה יותר לשטחה של ישראל ולנתיב תעלת סואץ.

רשתות האחים המוסלמים הפועלות בתוך מנגנוני המדינה הסודאנית מקיימות קשר פעיל עם משמרות המהפכה האיראניים באמצעות תא ארגוני שבראשו עומד סגן ראש המודיעין הסודאני לשעבר. הסנקציות שהטיל משרד האוצר האמריקני בשנת 2023 על עבד אל-באסט חמזה, דמות אסלאמיסטית בולטת בסודאן שזוהתה כחלק מהרשת הפיננסית שתמכה במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, מאשרות כי התשתית האסלאמיסטית בסודאן לא הייתה רק גורם פסיבי בתקופה שקדמה לטבח.

במקביל, כוחות מיליציה המזוהים עם אל-בורהאן משמיעים בגלוי סיסמאות אנטי-יהודיות ונשבעים כי לאחר שינצחו בסודאן הם "ישחררו את ירושלים", וכל זאת כשהם עוטים כאפיות פלסטיניות. הסמליות הזו אינה מקרית.

מלחמת הנרטיבים

כיום מתנהל קמפיין פעיל מצד קולות המזוהים עם האחים המוסלמים, המבקשים להציג את הסכמי אברהם ככישלון בסודאן. הטענה היא שנורמליזציה לא הביאה יציבות, לא שגשוג ולא ביטחון, ולכן אין לה כל משמעות.

יש לדחות את הנרטיב הזה באופן חד-משמעי.

הסכמי אברהם לא ערערו את יציבותה של סודאן. ההפיכה של האחים המוסלמים היא שערערה אותה. ההבטחה שטמנו בחובם ההסכמים נגדעה עוד בטרם ניתן היה לממש אותה, דווקא משום שהכוחות שהתנגדו לנורמליזציה הבינו היטב את גודל השינוי שעלול היה להתחולל ופעלו בהתאם כדי למנוע אותו.

מה חייב לקרות כעת

השבתה של סודאן למסלול שבו הייתה, ובתוך כך גם האפשרות לשוב למסגרת הסכמי אברהם, מחייבת אסטרטגיה מתואמת בכמה מישורים.

ראשית, יש להביא לסיום המלחמה. המשך הסכסוך משרת רק את האחים המוסלמים, המנצלים אותו כדי לבסס את שליטתם במוסדות המדינה, במנגנוני הביטחון ובכלכלה. הפסקת הלחימה היא תנאי מוקדם לכל צעד אחר.

שנית, יש להשיב את תהליך המעבר לשלטון אזרחי ולחזק אותו. האזרחים שהובילו את הפתיחות הדמוקרטית ונטלו חלק במסגרת הסכמי אברהם עדיין נמצאים בזירה. הם מייצגים את מחנה השלום האמיתי של סודאן, והם זקוקים לתמיכה בינלאומית.

שלישית, יש לפעול באופן שיטתי נגד רשתות האחים המוסלמים ולפרק אותן. ארצות הברית כבר הגדירה את האחים המוסלמים כארגון טרור, צעד משמעותי שכעת יש ליישם בפועל. משמעות הדבר היא פגיעה ברשתות המימון, הטלת סנקציות על מנהיגים מרכזיים וניתוק נתיבי אספקת הנשק. גם אירופה, המשמשת בסיס פעילות משמעותי לגופים המזוהים עם האחים המוסלמים, חייבת להיות שותפה למהלך. ההכרזה האמריקנית מספקת תשתית משפטית ופוליטית, אך נדרשת ברית רחבה יותר כדי לאכוף אותה.

רביעית, יש לשבש את הציר איראן-סודאן. שיתוף הפעולה הצבאי-תעשייתי, תשתיות הכטב"מים והמסדרון המתהווה בין החות'ים לסודאן לאורך הים האדום מהווים איום אזורי החורג בהרבה מגבולותיה של סודאן.

אם ניתן יהיה ליצור את התנאים הללו, חזרתה של סודאן למסגרת הסכמי אברהם תהיה לא רק אפשרית, אלא גם בעלת פוטנציאל לחולל שינוי עמוק. לסודאן יש נפט, גז, זהב, מינרלים חיוניים ויכולת חקלאית עצומה. שיקומה של המדינה לאחר המלחמה אינו יכול להתבסס על סיוע בלבד, אלא מחייב השקעות. רשת המדינות של הסכמי אברהם, ישראל, ארצות הברית, איחוד האמירויות וסעודיה, יכולה לספק בדיוק את מסגרת ההשקעות הנדרשת ולחבר את שיקומה של סודאן להשתלבותה מחדש בסדר האזורי.

סיפורה של סודאן והסכמי אברהם אינו סיפור של כישלון. זהו סיפור שנקטע באמצעו. האחים המוסלמים סיכלו את המעבר הדמוקרטי שבנה העם הסודאני. השאלה כעת היא האם לקהילה הבינלאומית יש את הבהירות האסטרטגית הדרושה כדי לסייע לסודאנים להשלים את מה שהחלו.