כבר לא מעט זמן (לפחות מאז 7 באוקטובר 2023) שקרים על יהודים וישראל הפכו לנושא השיח הציבורי הדומיננטי, מעלימים כל תיאור אחר של המציאות. הנה שלוש דוגמאות:
לגבי לבנון, אנו קוראים ושומעים בתקשורת שישראל שואפת לכבוש חלק מהמדינה, ושחייליה ממשיכים להילחם בדרום למרות הפסקת אש, בעוד האוכלוסייה הלבנונית סובלת. מעט מאוד נאמר על חיזבאללה או על הסבל האמיתי של הישראלים.
האמת היא זו: ישראל מנסה למנוע מחיזבאללה להטיל אימה על אוכלוסייתה בצפון, כפי שעשתה במשך שנים, במיוחד מאז ה-7 באוקטובר, למרות ההסכמים החוזרים. איראן נותנת את הפקודות; חיזבאללה פועל, מפר הפסקות אש.
ישראלים, החיים תחת איום מתמיד, אינם יכולים להישאר בבתיהם. ילדים לא הולכים לבית הספר. אזעקות נשמעות ללא הפסקה. רחפנים וטילים הורסים, פוצעים והורגים. קהילות שלמות משותקות, כלכלית וחברתית.
נשיא לבנון ג'וזף עאון, אף שנקרא להתערב במצב, אינו מתעמת עם חיזבאללה או פועל לנטרול הארגון מנשקו, כפי שישראל דורשת. בינתיים, ישראל ממשיכה לפעול באיפוק, וממתינה לתגובה מביירות, בעוד תושבי הצפון מתחננים לחזרת החיים הרגילים.
שקר שני כי עצירת משט הסומוד העולמי מהווה הפרה של החוק הבינלאומי. צריך קצת שכל ישר להבין את האמת. דמיינו עשרות כלי שיט מלאים בתומכי טרור מספרד, צרפת ואיטליה. הם לא מספקים סיוע, אלא נחושים להתעמת ומנסים להגיע לחופי המדינה שלכם.
כל מדינה תפעל למנוע תרחיש כזה מסיבות ביטחוניות ברורות. בעזה, משט כזה יכול גם להסתיר נשק ולאפשר חדירה ימית לנמלי אשקלון ואשדוד בישראל.
לגבי החוקיות של הצעד הזה, הסכם סן רמו, העוסק בסכסוך ימי, מבהיר כי מצור ימי מוצהר הוא חוקי במים בינלאומיים כאשר חל חוק הסכסוך המזוין.
אין ספק שזה נכון לגבי חמאס, ארגון בעל יכולות צבאיות, ארסנלים ושליטה טריטוריאלית. בתנאים כאלה, כלי שיט עשויים להיות מיורטים, מוחרמים ומוחזרים לנמל מבוקר. למעשה, אי אכיפת מצור מוכרז יהפוך את החוק עצמו לחסר משמעות.
מקרה שלישי: צעיר יהודי בשם איתן, שב-25 באפריל ירה באקדח כדורים לעבר שני חברים באגודת הפרטיזנים הלאומית האיטלקית (ANPI) במהלך עצרת יום השחרור ברומא. הילד הואשם בניסיון לרצח, הושמץ ותואר כקורבן של התוצאה הלוגית של האכזריות הישראלית. עם זאת, כעת ההאשמה בוטלה.
ובכל זאת, הסיקור התקשורתי והוויכוחים בטלוויזיה אף הפלילו את "הבריגדה היהודית", שכבר לא הוצגה כקבוצה הגיבורה של אנטי-פשיסטים יהודים שהגיעו מישראל שלפני הקמת המדינה כדי לסייע לשחרור איטליה, אלא כארגון פשע.
המשמעות היא ברורה: יהודים מוצגים כשחקנים תוקפניים ודומיננטיים, הנחה שמיושמת כיום באופן רחב על כל מה שישראל עושה. הנער הוצג כצלף והואשם בניסיון לרצח. עם זאת, לא נמצא קשר בתקשורת האיטלקית בין האירוע לבין האנטישמיות המתפשטת, שתרחשה גם ב-29 באפריל עם שני קורבנות יהודים בגולדרס גרין בלונדון.
שלושה מקרים של הפללת יהודים? ממש לא. יש מאות כאלה מדי יום, בבתי ספר, בפלטפורמות מדיה שונות ובשיח הפוליטי באירופה ובעולם. לעיתים קרובות מדי, זה לא נגמר רק במילים, אלא באלימות ממשית.
מאמר זה פורסם לראשונה ב-JNS ב-3 במאי 2026.
