בחודשיים האחרונים (אוגוסט-ספטמבר 2026, ועד תחילת אוקטובר) דיווחו כוחות הביטחון משני צדי הגבול בין לבנון לסוריה על כמה פעולות ממוקדות נגד הברחת נשק:
- אוגוסט 2026, טרטוס (מערב סוריה): כוחות הביטחון הסוריים עצרו וסיכלו ניסיון להבריח משלוח משמעותי של נשק ותחמושת מטרטוס לעבר הגבול הלבנוני. בין הפריטים שנתפסו: רובים אוטומטיים, רקטות RPG, מחסניות ותחמושת מסוגים שונים.
- אוגוסט 2026, פאתי ערסאל: צבא לבנון הודיע על תפיסת מצבור רקטות גראד בקוטר 122 מ"מ שהוברחו דרך השטח ההררי בפאתי ערסאל. הצבא החרים את רכב ההובלה ועצר שני אנשים הקשורים לרשת.
- 7 באוקטובר 2026, אזור הגבול בערסאל: צבא לבנון דיווח בפומבי על סיכול ניסיון הברחה נוסף ונפרד באזור ערסאל, על רקע אמצעי ביטחון חריגים ומוגברים שהופעלו כדי לסגור את הגבול ולפקח עליו. במקביל, מחסום של צבא לבנון בכביש דמשק-ביירות, במעבר דהר אל-בידר, סיכל ניסיון של שני פעילי חיזבאללה להכניס ללבנון קרוב לטון של חומרי נפץ צבאיים מסוג C4 ו-TNT.
מעבר להודעות הרשמיות האלה, גורמי מעקב ביטחוניים באזור מציינים כי היתקלויות שגרתיות ותפיסות טקטיות קטנות יותר מתרחשות בקביעות לאורך קטעים פרוצים וקשים למעבר ברכס הרי אנטי-לבנון. הרשויות כמעט אינן מפרסמות עליהן סיכום מצטבר.
למה חיזבאללה זקוק פתאום לחומרי נפץ?
מדוע הצורך הפתאומי בחומרי נפץ? האם חיזבאללה סובל ממחסור בהם? האם הם נועדו לפעולה אפשרית נגד בכירים בממשל? האם זה סימן לכך שחיזבאללה נערך לעימות פנימי בלבנון, או שמדובר בהכנות לסבב לחימה מחודש מול ישראל?
הסיכולים בגבול מצביעים על שינוי טקטי משמעותי בהיערכות המבצעית של חיזבאללה ובקווי האספקה שלו. העברת חומרי נפץ גולמיים כמו C4 ו-TNT מסוריה ללבנון, לצד הפעילות הנמרצת של צבא לבנון ליירוטם, משקפת כמה גורמים אסטרטגיים שמעצבים כיום את החשבון הפנימי והאזורי של הארגון.
המחסנים הושמדו, קווי האספקה שובשו
מערכות תקיפה אוויריות ישראליות נרחבות נגד תשתיות תת-קרקעיות של חיזבאללה בבקעת הלבנון, בדרום לבנון ובדאחיה שבביירות השמידו מאגרים משמעותיים של תחמושת שאוחסנה מראש. הן אילצו את הארגון לנסות לחדש את המלאי במהירות דרך נתיבי ההברחה בגבול הסורי הפרוץ. ואכן, בעקבות התקיפות הישראליות הרצופות על מחסני נשק ונתיבי הברחה בשנתיים האחרונות, קווי הלוגיסטיקה המסורתיים והכבדים של חיזבאללה ספגו שיבוש חמור, בעיקר בכל הנוגע לתחמושת צבאית מוקשחת ולטילים מתוצרת מפעל.
C4 ו-TNT: "חומר הגלם" של הלחימה
במינוח צבאי, חומרי נפץ רבי עוצמה כמו C4 ו-TNT משמשים "חומר גלם" רב-תכליתי. במקום לנסות להעביר מערכות נשק שלמות, מגושמות וקלות לגילוי, הכנסת חומר נפץ מרוכז מאפשרת לחוליות מקומיות לייצר מטעני חבלה מאולתרים, מטעני צד ותחמושת נגד שריון בסדנאות קטנות ומבוזרות. חומרי נפץ יקרי ערך כמו C4 קלים, יציבים מאוד, ניתנים לעיצוב ובעלי אנרגיה הרסנית. הם מועדפים בתרחישי לחימה שבהם ארטילריה כבדה או יחידות משוריינות אינן זמינות או אינן מעשיות.
ייתכן שלחיזבאללה עדיין נותרה תחמושת, אבל זרימת חומרי הנפץ הפלסטיים הצבאיים וה-TNT מלמדת שמנגנון הפצת האספקה שלו נאלץ להסתגל. C4 מעניק גמישות מרבית: אפשר לייצר ממנו נשק מקומי נגד כוחות חיצוניים, להרכיב מטעני צד, או לשמר יכולת חבלה סמויה לשליטה פנימית, אם הלחץ הפוליטי והצבאי בתוך לבנון יחריף עוד.
קרוב לטון: יכולת מבצעית ברמת גדוד
עם זאת, הניסיון להבריח קרוב לטון של חומרי נפץ מוכיח שחיזבאללה נמצא בעיצומה של היערכות צבאית. מדובר בכמות שחורגת בהרבה ממה שנדרש לחיסולים ממוקדים או לתקיפות מדויקות. במונחים צבאיים, קרוב לטון של חומר נפץ פלסטי שקול ליכולת מבצעית ברמת גדוד.
ההשלכות האסטרטגיות של העברת מטענים בהיקף כזה מצביעות על כמה הכנות קרביות מוגדרות:
מטענים קבורים נגד שריון
מול כוחות משוריינים כבדים, חומרי נפץ פלסטיים רבי עוצמה משמשים בעיקר לבניית מטעני נגד שריון מעוצבים וגדולים, מטעני צד קבורים עמוק ומלכודות נפץ תת-קרקעיות. נוהל צבאי מקובל בהגנה תת-קרקעית או מבוצרת מחייב מאות קילוגרמים של חומר נפץ פלסטי המחוברים למטעני הפעלה. מטענים כאלה יכולים למוטט ברגע רכסים, דרכים עוקפות או צווארי בקבוק בדרכו של שריון מתקדם. יתרה מזו, מערכות הגנה אקטיביות מודרניות (כמו "מעיל רוח", Trophy, של רפאל ואלתא) מיירטות טילי נ"ט, אך אינן יכולות לעצור מטען קבור של מאות קילוגרמים שמשמיד רכב משוריין מלמטה בכוח ההדף והאנרגיה הקינטית.
מלכוד מרחבים עירוניים וחסימת צירים
אם חיזבאללה צופה מהלך פנימי רציני מצד מיליציות יריבות, מצד צבא לבנון, או חדירה קרקעית מבחוץ, כמות של קרוב לטון מאפשרת מלכוד שיטתי של גזרות עירוניות שלמות, בונקרי פיקוד או מרכזים לוגיסטיים. חומרי נפץ בכמויות כאלה מיועדים בדרך כלל להשמדת תשתיות טקטיות חיוניות, גשרים, דרכי גישה ומעברי הרים צרים, כדי לחסום תנועה ולבודד גזרות מבצעיות.
ייצור נשק מקומי
מכיוון שטילים מונחים מדויקים ונשק מתוצרת מפעל המיועדים לחיזבאללה נתפסים יותר ויותר לפני שהם מגיעים ללבנון, C4 גולמי משמש אבן יסוד לייצור נשק מקומי. מקרוב לטון של C4 אפשר לייצר מאות פצצות מרגמה מאולתרות כבדות, ראשי נפץ לכטב"מים, מטעני נגד ביצורים או מטעני פריצת קירות ייעודיים ליחידות חי"ר הפועלות בחוליות מבוזרות.
העברת מטענים של קרוב לטון מאשרת שחיזבאללה עושה יותר מתחזוקת חוליות סמויות: הוא מנסה לשקם יכולת לחימה מבנית ולצבור תחמושת בכמויות גדולות, למרות הפיקוח ההדוק על הגבול. המשלוח אולי נועד להגנה תת-קרקעית לאורך קווי הלחימה המסורתיים, ואולי לביצור עמדות לקראת עימות פנימי. בשני המקרים, סדר גודל כזה מלמד שהארגון נערך לעימות ממושך ועצים.
האם זו היערכות לעימות מחודש עם ישראל?
כך נראה. עימות צבאי מחודש וממושך עם ישראל הוא המניע האסטרטגי העיקרי להעברת חומרי נפץ בהיקף כזה. שיקולים של איתות פנימי ומאזני כוחות בזירה המקומית הם גורמים משניים. האופי המבצעי של חומרי נפץ פלסטיים בכמויות גדולות (C4, TNT) תואם במישרין את הדרישות הטקטיות של מערכה עצימה נגד צה"ל. הלוגיסטיקה הזו מצביעה על ישראל כיעד העיקרי מכמה סיבות.
בתורה הצבאית המסורתית, חומרי נפץ צבאיים בכמויות גדולות הם אבני הבניין ההכרחיות של הגנה סטטית מול שריון כבד וחי"ר. העברת חומר נפץ גולמי מאפשרת לחיזבאללה לבנות מחדש רצועות הגנה מבוזרות במקומות חדשים שטרם מופו. מאחר שחיזבאללה צופה תנועה קרקעית ישראלית, ההתמודדות עם חדירת שריון נשענת במידה רבה על מאות קילוגרמים של C4 ו-TNT המחוברים לתעלות תת-קרקעיות, לצווארי בקבוק בדרכים ולרכסים. מלכודות הנפץ האלה עוקפות מערכות הגנה אקטיביות (כמו "מעיל רוח") משום שהן מתפוצצות מתחת לשריון הכבד או לצידו.
צבא שצובר כמויות תעשייתיות של חומרי נפץ רבי עוצמה מתכונן ליותר מהיתקלויות שוליות או מעמידה הגנתית. צבירה כזו מעידה על ציפייה שכל שלב עתידי של העימות יכלול לחימה קרקעית עצימה, לחימה בשטח בנוי או פעולות למניעת גישה ושטח (A2/AD) המחייבות עתודות תחמושת גדולות. C4 גולמי יציב מאוד, קל לאחסון גם בתנאים מאולתרים, ואפשר לעצב ממנו במהירות מטענים מותאמים לפי הצרכים המבצעיים בשטח.
חיזבאללה אמנם עוקב מקרוב אחר הזירה הפוליטית הפנימית בלבנון, אבל קרוב לטון של חומרי נפץ רבי עוצמה הוא נכס שנועד במובהק ללחימה כבדה. הניסיון להעביר כמויות גדולות של C4 ו-TNT דרך הגבול משקף מאמץ דחוף לחדש מאגרי הגנה שנשחקו, לתמוך בייצור נשק מקומי ולהתכונן לעימות צבאי ארוך טווח עם ישראל.
השורה התחתונה
פעילות ההברחה של חיזבאללה בחודשים האחרונים משקפת ארגון הפועל תחת לחץ לוגיסטי קיצוני. במעבר למטענים קטנים ורבי עוצמה כמו C4 ו-TNT, חיזבאללה מנסה לעקוף את המעקב ההדוק ולבנות מחדש את כושר הלחימה שלו מהיסוד, בין היתר לקראת עימות צבאי מחודש עם ישראל על אדמת לבנון. כל זאת בשעה שהאכיפה המוגברת בגבול סוריה-לבנון מקשה מאוד על קיום קווי האספקה האלה.