הטבח בכפר הדרוזי קלב לוזה שבמחוז אידליב, שבו נהרגו על פי דיווחים 20 אזרחים בידי פעילי ג'בהת א-נוסרה, מעורר חשש כבד בקרב העדה הדרוזית בסוריה, בלבנון ובישראל. התקדמות הארגונים הג'יהאדיסטיים בדרום סוריה מציבה את הדרוזים בפני איום גובר ומעוררת מחלוקת בשאלת ההתחמשות, היחסים עם משטר אסד והאפשרות לקבלת סיוע מישראל.
על פי דיווחים מסוריה, פעילי ארגון ג'בהת א-נוסרה ביצעו טבח בכפר הדרוזי קלב לוזה שבמחוז אידליב והרגו כ-20 אזרחים, בהם נשים וילדים. נסיבות האירוע אינן ברורות לחלוטין, אך לפי אחת הגרסאות, מפקד בארגון ממוצא תוניסאי ניסה להחרים בית בכפר, בטענה שבעליו נאמן למשטרו של בשאר אל-אסד. התנגדות בני המשפחה הובילה לעימות שהסתיים בהרג.
האירוע עורר דאגה רבה בקרב הדרוזים בסוריה, בלבנון ובישראל, לנוכח החשש כי מדובר בתחילתה של שורת מתקפות נגד בני העדה. ארגונים ג'יהאדיסטיים דוגמת דאעש וג'בהת א-נוסרה, שלוחת אל-קאעדה בסוריה באותה תקופה, רואים בדרוזים כופרים באסלאם, עובדה המגבירה את החשש מפני פגיעה באוכלוסייה האזרחית.
הדרוזים בסוריה בין משטר אסד לארגונים הג'יהאדיסטיים
באותה תקופה התקדמה קואליציית המורדים "ג'יש אל-פתח", שבה מילא ג'בהת א-נוסרה תפקיד מרכזי, בדרום סוריה. כוחות המורדים כבשו את מחנה חטיבה 52 של הצבא הסורי והתקדמו לעבר שדה התעופה הצבאי א-ת'עלה. החשש היה כי בהמשך ינסו להשתלט על העיר דרעא ועל מחוז א-סווידא, שבו מתגוררת אוכלוסייה דרוזית גדולה.
בני העדה הדרוזית בסוריה, שמנו על פי ההערכות באותה תקופה כ-700 אלף נפש, ניסו מאז פרוץ מלחמת האזרחים לשמור על עמדה ניטרלית בין משטר אסד לכוחות המורדים. בחלק מהכפרים הוקמו מיליציות מקומיות, שמפקדיהן טענו כי הנשק שברשותן מיועד להגנה עצמית בלבד.
עם זאת, היעדר נשק כבד והתקדמות המורדים לעבר הר הדרוזים עוררו חשש מפני יכולתן של המיליציות להגן על האוכלוסייה במקרה של מתקפה רחבה.
על רקע זה דווח על פניות מצד דרוזים בסוריה לממשלת ישראל, באמצעות מנהיגי העדה בישראל, בבקשה לסיוע צבאי. באותה עת נמנעה ישראל מהתערבות ישירה במלחמת האזרחים ולא סיפקה נשק לדרוזים בסוריה.
מחלוקת בלבנון: הידברות עם המורדים או שיתוף פעולה עם חיזבאללה?
הטבח עורר מחלוקת גם בקרב מנהיגי הדרוזים בלבנון. ווליד ג'ונבלאט, ממנהיגי העדה, גינה את האירוע אך ניסה לצמצם את החשש מהסלמה כוללת. הוא תיאר את הטבח כסכסוך מקומי שהידרדר לירי והטיל על המשטר הסורי אחריות למצב שנוצר.
עמדתו של ג'ונבלאט נבעה, לפי הניתוח שהוצג, מרצונו לשמור על ערוצי תקשורת עם האופוזיציה הסורית ולמנוע עימות ישיר בין הדרוזים לבין ג'בהת א-נוסרה.
במסיבת עיתונאים שקיים בביירות ב-13 ביוני הודיע ג'ונבלאט כי יפעל באמצעות קשריו הפוליטיים להגנה על הדרוזים בסוריה. הוא התנגד לחלוקת המדינה וקרא להסדר מדיני שיביא לסיום שלטונו של אסד תוך שמירה על מוסדות המדינה הסורית, ובראשם הצבא.
מנגד, המנהיג הדרוזי ויאם והאב, ראש מפלגת האיחוד הערבי, הציג עמדה תקיפה יותר. לדבריו, "הנייטרליות היא התאבדות", ולדרוזים אין ברירה אלא להצטייד בנשק ולהיערך לעימות עם הארגונים הג'יהאדיסטיים.
והאב תמך בשיתוף פעולה עם חיזבאללה לצורך הגנה על היישובים הדרוזיים. גם העיתון הלבנוני "אל-אח'באר", המזוהה עם חיזבאללה, מתח ביקורת חריפה על גישתו של ג'ונבלאט והזהיר כי הימנעות מהצטרפות לציר ההתנגדות עלולה להעמיד את הדרוזים בפני סכנת חיים.
הדילמה הישראלית: האם לסייע לדרוזים בסוריה?
התקדמות הארגונים הג'יהאדיסטיים לעבר הר הדרוזים הציבה בפני בני העדה שאלות קשות לגבי עתידם. חלק ממנהיגיהם ביקשו להסתמך על הקשרים ההיסטוריים עם תושבי אזור דרעא הסונים, בעוד אחרים בחנו אפשרות לפנות לטורקיה, לקטאר ולסעודיה, שתמכו בקואליציית המורדים, כדי להשיג ערבויות לביטחונם.
במקביל, ב-13 ביוני הודיע השייח' אבו ח'אלד שעבאן, ממנהיגי הדרוזים בסוריה, כי צעירים דרוזים מאזור א-סווידא התפרסו בכמה מוקדים, ובהם שדה התעופה הצבאי א-ת'עלה, תחת חסות כוחותיו של אסד. המהלך נתפס כסימן להיערכות הדרוזית לבלימת התקדמות המורדים.
האפשרות להחרפת הלחימה העלתה גם את שאלת מעורבותה של ישראל. על פי ההערכות שהוצגו, במקרה של מתקפה רחבה על הר הדרוזים עשויים מנהיגי העדה בסוריה לשוב ולבקש סיוע ישראלי, תוך הסתייעות במנהיגי הדרוזים בישראל להפעלת לחץ על הממשלה.
תרחיש נוסף שהועלה הוא האפשרות שאזרחים דרוזים ישראלים בעלי ניסיון קרבי משירותם בצה"ל יבקשו לצאת לסוריה כדי לסייע לבני עדתם.
ההתפתחויות הציבו בפני ישראל דילמה מורכבת: כיצד להיענות לחששותיה של העדה הדרוזית, שבניה משרתים בצה"ל ונאמנים למדינה, מבלי להיגרר למעורבות ישירה במלחמת האזרחים הסורית.
הטבח בקלב לוזה המחיש את מצוקתם של הדרוזים בסוריה, שנקלעו בין היחלשות משטר אסד לבין התקדמות הארגונים הג'יהאדיסטיים. לנוכח האפשרות להתרחבות הלחימה בדרום המדינה, שאלת ביטחונם של יישובי הר הדרוזים הפכה לסוגיה בעלת השלכות אזוריות, הנוגעת לא רק לסוריה וללבנון אלא גם לישראל.