מהם היסודות ההיסטוריים והמשפטיים לריבונות ישראל בירושלים, וכיצד הפכה שאלת עתידה של העיר לאחד האתגרים המרכזיים של הדיפלומטיה הישראלית? בספרו "המערכה על ירושלים: האתגר המדיני של ישראל", מציג ד"ר דורי גולד את הטיעונים התומכים בהמשך הריבונות הישראלית בירושלים מאוחדת, בוחן את המאבק על הזיקה היהודית לעיר ומזהיר מפני הסכנות הנשקפות למקומות הקדושים בהיעדר שליטה ישראלית.
ירושלים ניצבת במוקד המאבק המדיני, ההיסטורי והדתי בין ישראל לפלסטינים. מעבר לשאלות של גבולות, ריבונות וביטחון, מתנהל סביב העיר מאבק על הזהות הלאומית, על הזיקה ההיסטורית למקומות הקדושים ועל הלגיטימיות של נוכחות ישראלית בירושלים.
בספרו "המערכה על ירושלים: האתגר המדיני של ישראל", שראה אור בהוצאת ידיעות ספרים – ספרי חמד, מנתח ד"ר דורי גולד את האתגרים המדיניים הניצבים בפני ישראל בשאלת ירושלים ומציג את הבסיס ההיסטורי, המשפטי והביטחוני לעמדתו בדבר הצורך בשמירה על אחדותה של העיר תחת ריבונות ישראלית.
הספר הוא מהדורה עברית מורחבת ומעודכנת של ספרו The Fight for Jerusalem, שראה אור לראשונה בארצות הברית בשנת 2007. המהדורה האנגלית זכתה לתשומת לב בינלאומית והגיעה בפברואר 2007 למקום השלישי ברשימת רבי המכר של ה"וושינגטון פוסט" לספרי עיון.
העניין בספר לא הוגבל לציבור הקוראים. חבר הקונגרס האמריקני אריק קנטור, נציג מדינת וירג'יניה, שלח עותק ממנו בצירוף מכתב אישי לכל חברי בית הנבחרים והסנאט של ארצות הברית.
במהלך 2008 הגיע הספר גם לידיהם של גורמים בכירים בממשל האמריקני. על פי המידע שנמסר בעת פרסומו, חבר בכיר במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית ביקש מספר עותקים וציין כי בכוונתו להעבירם לנשיא ג'ורג' וו. בוש. גולד אף השתתף בארוחת ערב מצומצמת עם מזכירת המדינה דאז, קונדוליסה רייס, בביתו של שגריר ארצות הברית, שבה התבקש להציג את עמדותיו בנושא ירושלים והעניק לרייס עותק מספרו.
המאבק על הזיקה ההיסטורית של העם היהודי לירושלים
אחד הנושאים המרכזיים בספר הוא המאבק על הנרטיב ההיסטורי של ירושלים. לטענת גולד, גורמים בהנהגה הפלסטינית פועלים באופן שיטתי לערעור הזיקה היהודית לעיר, ובכלל זה באמצעות הכחשת קיומו של בית המקדש בירושלים. גולד מדגיש כי ניסיונות אלה אינם מוגבלים לשיח הפוליטי הפלסטיני, אלא מגיעים גם למוסדות אקדמיים במערב ולפורומים בינלאומיים, שבהם מתקיים דיון על מעמדה של ירושלים ועל זכויותיהם ההיסטוריות של הצדדים.
כדוגמה לכך הוא מציין נאום שנשא ראש הממשלה הפלסטיני דאז, סלאם פיאד, במסגרת ועידה בין-דתית באו"ם. לדבריו, פיאד התייחס לזיקות האסלאמית והנוצרית לירושלים, אך נמנע מלהזכיר את הקשר היהודי לעיר. בעיני גולד, מדובר ביותר ממחלוקת היסטורית. הוא רואה במאבק על הנרטיב חלק ממאמץ מדיני שנועד להשפיע על התפיסה הבינלאומית של ירושלים ועל הלגיטימיות של דרישות ישראל במשא ומתן.
הפער בין הדיפלומטיה הישראלית לפלסטינית
גולד מצביע בספר על מה שהוא מגדיר כחולשה מרכזית של הדיפלומטיה הישראלית: היעדר הצגה ברורה ועקבית של היעד המדיני הישראלי בכל הנוגע לירושלים.
לטענתו, בעוד שהנציגים הפלסטינים מציגים עמדה ברורה של הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, נציגים ישראלים נוטים להגדיר את מטרתם כהגעה להסדר מדיני. אף שהגעה להסדר היא יעד חשוב, גולד טוען כי מדובר במטרה כללית ומופשטת שאינה מבהירה מהן הזכויות והאינטרסים שעליהם מבקשת ישראל להגן.
כך, לדבריו, נוצר חוסר סימטריה בין הצדדים: הפלסטינים מציגים יעד מדיני מוגדר, בעוד ישראל מדגישה את עצם קיומו של התהליך המדיני. גולד סבור כי פער זה פוגע ביכולתה של ישראל לקדם את עמדותיה בזירה הדיפלומטית. הספר קורא למעשה לעיצוב מדיניות ישראלית הנשענת על הצגה שיטתית של הזכויות ההיסטוריות, המשפטיות והביטחוניות של ישראל בירושלים, ולא רק על השאיפה להגיע להסכם.
המסמכים ההיסטוריים והטיעונים המשפטיים לריבונות ישראלית
חלק מרכזי במחקר מוקדש לבחינת הראיות ההיסטוריות והמשפטיות שעליהן מבסס גולד את תמיכתו בהמשך הריבונות הישראלית בירושלים מאוחדת. במסגרת עבודתו המחקרית איתר גולד בארכיון הלאומי בלונדון מברק מקורי של הקונסוליה הבריטית בירושלים משנת 1863, המתעד לדבריו רוב יהודי בעיר כבר באותה תקופה.
ממצא זה משמש את גולד להמחשת עומק הנוכחות היהודית בירושלים, עוד בטרם התגבשה התנועה הציונית המודרנית ולפני תחילת גלי העלייה הגדולים לארץ ישראל. לצד התיעוד ההיסטורי מציג הספר חוות דעת של משפטנים בינלאומיים בולטים, אשר לפי גולד תומכות בטענה כי לישראל בסיס משפטי חזק לריבונות בירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967.
המחקר כולל גם דיון בהחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם, במשמעותה המשפטית ובפרשנויות השונות הנוגעות לגבולות ולשטחים שנכבשו במהלך המלחמה. באמצעות שילוב של מסמכים ארכיוניים, פרשנות משפטית וניתוח דיפלומטי, מבקש גולד להראות כי עמדתה של ישראל בסוגיית ירושלים אינה נשענת רק על שיקולים לאומיים וביטחוניים, אלא גם על טיעונים היסטוריים ומשפטיים.
המאבק על המקומות הקדושים: מי יכול להבטיח את שלמותם?
סוגיה מרכזית נוספת בספר היא שאלת ההגנה על המקומות הקדושים לשלוש הדתות בירושלים. גולד מנתח את הזיקה הדתית וההיסטורית של היהדות, הנצרות והאסלאם לעיר, ובוחן את הסיכונים הנשקפים למקומות קדושים לנוכח התעצמותן של תנועות אסלאמיות רדיקליות.
הוא מצביע על הרס פסלי הבודהה בבמיאן שבאפגניסטן בידי הטליבאן בשנת 2001 כנקודת ציון הממחישה את הפגיעה האפשרית באתרי מורשת דתיים והיסטוריים. לדבריו, אירועים דומים ברחבי המזרח התיכון ובדרום אסיה מלמדים כי גם אתרים שנחשבו בעבר למוגנים בזכות קדושתם אינם חסינים מפני אלימות, הרס ופגיעה מכוונת.
בהקשר הישראלי מתייחס גולד לאירועים הקשורים לקבר יוסף, לקבר רחל ולפגיעה בעתיקות בהר הבית. לטענתו, מקרים אלה ממחישים את הסכנות האפשריות הנשקפות למקומות הקדושים כאשר אין גורם שלטוני המסוגל להבטיח באופן אפקטיבי את ביטחונם. על בסיס ניתוח זה הוא מתנגד להצעות להעברת האחריות על המקומות הקדושים בירושלים לידי משטר בינלאומי, האו"ם או הרשות הפלסטינית.
מסקנתו של גולד היא כי רק המשך הריבונות הישראלית בירושלים יכול להבטיח את שלמותם וביטחונם של המקומות הקדושים ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים כאחד.
ירושלים כאינטרס לאומי, מדיני וביטחוני
"המערכה על ירושלים: האתגר המדיני של ישראל" מבקש להרחיב את הדיון על עתידה של העיר מעבר למסגרת המשא ומתן הישראלי-פלסטיני, ולהציג את ירושלים כסוגיה בעלת השלכות היסטוריות, לאומיות, משפטיות וביטחוניות. גולד משלב בספרו בין מסמכים היסטוריים, חוות דעת משפטיות וניתוח של תהליכים מדיניים, כדי להציג את הטיעונים התומכים בשמירה על ריבונות ישראלית בירושלים מאוחדת.
הספר מדגיש את הצורך בגיבוש עמדה מדינית ברורה, המבוססת על הכרת ההיסטוריה של העיר, על הבנת המחלוקות המשפטיות ועל בחינת הסיכונים הכרוכים בשינוי מעמדה. באמצעות המחקר מבקש גולד להעמיד לרשות הקוראים, אנשי האקדמיה, הדיפלומטים ומקבלי ההחלטות בסיס ידע לדיון על מעמדה של ירושלים ועל האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל בזירה הבינלאומית.