התראות

עלילת "אל-אקצא" בסכנה – דיוקנו של שקר

הספר "עלילת אל-אקצא בסכנה" מאת נדב שרגאי חושף את שורשי הטענות נגד ישראל בהר הבית, בוחן את השפעתן על הסכסוך ומציג מחקר היסטורי וארכיאולוגי
כריכת הספר "עלילת אל-אקצא בסכנה"
כריכת הספר "עלילת אל-אקצא בסכנה"

תוכן העניינים

כיצד הפכה הטענה שישראל מתכננת להרוס את מסגדי הר הבית לאחד ממוקדי ההסתה המרכזיים בסכסוך הישראלי-פלסטיני? בספרו "עלילת אל-אקצא בסכנה – דיוקנו של שקר", מתחקה העיתונאי והחוקר נדב שרגאי אחר שורשיה ההיסטוריים של הטענה, בוחן את תפקידה באירועים אלימים בירושלים ומציג מחקר מקיף המערער על יסודותיה.

במשך עשרות שנים מלווה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני הטענה כי מדינת ישראל והתנועה הציונית פועלות להריסת מסגד אל-אקצא וכיפת הסלע בהר הבית, במטרה להקים במקומם את בית המקדש השלישי. טענה זו, שראשיתה בשנות העשרים של המאה הקודמת, הפכה במהלך השנים למרכיב מרכזי בשיח הדתי, הפוליטי והציבורי בחלקים מהעולם המוסלמי, ולמוקד של מתיחות חוזרת סביב ירושלים והמקומות הקדושים.

הספר "עלילת אל-אקצא בסכנה – דיוקנו של שקר", מאת העיתונאי והחוקר נדב שרגאי, יצא לאור בשנת 2012 בהוצאת המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, בשיתוף ספריית מעריב. הספר מציג מחקר היסטורי, מדיני וארכיאולוגי המבקש להתחקות אחר התפתחות העלילה, לבחון את הגורמים שהפיצו אותה לאורך השנים ולהפריך את הטענות שעליהן היא מבוססת.

שרגאי, שחקר במשך שנים את ירושלים, הר הבית והמקומות הקדושים, בוחן כיצד התפתחה הטענה ממסרים פוליטיים ודתיים בראשית המאה העשרים למערכת רחבה של הסברה, תעמולה והסתה, וכיצד השפיעה על היחסים בין יהודים למוסלמים.

מראשית העלילה ועד לאירועים האלימים בירושלים

שורשיה של עלילת "אל-אקצא בסכנה", לפי מחקרו של שרגאי, נעוצים בפעילותו של חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים בתקופת המנדט הבריטי. כבר בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת נעשה שימוש בטענה בדבר סכנה הנשקפת למקומות הקדושים לאסלאם כדי לגייס תמיכה ציבורית ופוליטית ולהגביר את ההתנגדות לתנועה הציונית.

הספר מתאר כיצד המסרים הללו שבו והופיעו לאורך השנים בתקופות של מתיחות ביטחונית ומדינית. בין האירועים הנבחנים במחקר נמצאים מאורעות תרפ"ט בשנת 1929, מהומות מנהרת הכותל בשנת 1996 והאינתיפאדה השנייה שפרצה בשנת 2000.

שרגאי טוען כי הפצת החשש מפני פגיעה ישראלית מכוונת במסגדים מילאה תפקיד מרכזי בהסלמת מתיחויות ובגיוס המונים למחאה, ולעיתים אף לפעולות אלימות.

חלק מהמחקר מוקדש גם לפעילותו של השייח' ראאד סלאח, מראשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, שאותו מציג שרגאי כממשיך מרכזי של המסרים שהפיץ המופתי. הספר בוחן את נאומיו, את פעילותו הציבורית ואת השימוש שנעשה בסיסמה "אל-אקצא בסכנה" לצורכי גיוס פוליטי ודתי.

בין המציאות בהר הבית לבין הטענות על כוונות ישראל

אחת הסוגיות המרכזיות בספר היא הפער שעליו מצביע שרגאי בין הטענות בדבר כוונת ישראל להרוס את המסגדים לבין המדיניות הישראלית בפועל מאז מלחמת ששת הימים.

המחקר מתאר את ההסדרים שנקבעו בהר הבית לאחר 1967, ובמרכזם השארת ניהולו הדתי של המתחם בידי הווקף המוסלמי, לצד המגבלות שהוטלו על תפילת יהודים במקום.

שרגאי רואה במדיניות זו ראיה מרכזית נגד הטענה כי מדינת ישראל חותרת להחריב את המסגדים ולהקים את בית המקדש במקומם. הספר דן גם בהבדל שבין פעילותם של גורמים יהודיים קיצוניים ושוליים לבין מדיניותה הרשמית של המדינה, ובאופן שבו אירועים נקודתיים נוצלו, לטענת המחבר, ליצירת תמונה מטעה של כוונות ישראל.

בהקשר זה מתייחס המחקר גם למסקנות ועדת אור, שחקרה את אירועי אוקטובר 2000, ובכללן הקביעה כי לכוונה שיוחסה לממשלת ישראל להחליף את המסגדים בבית מקדש יהודי לא הייתה אחיזה במציאות.

הארכיאולוגיה במוקד המחלוקת

חלק נרחב מהספר מוקדש למקומן של החפירות הארכיאולוגיות בירושלים בהתפתחות העלילה.

לאורך השנים הוצגו חפירות שנערכו באזור הכותל המערבי, מדרום להר הבית ובסביבתו כפעולות שנועדו, לכאורה, לערער את יסודות המסגדים ולהביא לקריסתם.

שרגאי בוחן באופן פרטני שמונה אתרי חפירות מרכזיים, ובהם מנהרת הכותל, החפירות למרגלות הכותל הדרומי והמערבי, אזור מעלה המוגרבים ועיר דוד. בכל מקרה נבדקות הטענות שהועלו נגד החפירות, מיקומן הגיאוגרפי, הממצאים הארכיאולוגיים ואמצעי הזהירות שננקטו במהלך העבודות.

מסקנת המחקר היא כי החפירות הישראליות נערכו סביב הר הבית ולא מתחת למסגדיו, למעט חריגה נקודתית בשנת 1981 שהופסקה בהוראת ראש הממשלה מנחם בגין. לפי שרגאי, הממצאים אינם תומכים בטענה בדבר תוכנית ישראלית ממוסדת לפגוע במסגדים.

הספר מדגיש גם את תרומת המחקר הארכיאולוגי לחשיפת שכבות ההיסטוריה השונות של ירושלים, ובהן שרידים מתקופות יהודיות, נוצריות ומוסלמיות.

המאבק על ההיסטוריה והזיקה לירושלים

מעבר לבחינת האירועים והחפירות, הספר עוסק גם במאבק על הנרטיב ההיסטורי של ירושלים והר הבית.

שרגאי מתאר כיצד, לצד הפצת הטענה בדבר סכנה למסגדים, התפתחו בחלקים מהשיח הפלסטיני והמוסלמי טענות המטילות ספק בזיקתו ההיסטורית והדתית של העם היהודי להר הבית ולירושלים.

לטענת המחבר, מדובר בתהליך רחב יותר של עיצוב מחדש של ההיסטוריה, הכולל הכחשת קיומו של בית המקדש בהר הבית ושלילת הקשר היהודי למקומות הקדושים בעיר.

הספר בוחן את ביטוייהם של מסרים אלה בפרסומים, בדרשות דתיות, בקריקטורות ובתעמולה פוליטית, ומצביע על הקשר שבין עיצוב הזיכרון ההיסטורי לבין מאבקים על ריבונות, זהות ולגיטימיות.

מחקר על הקשר שבין תעמולה, דת ואלימות

"עלילת אל-אקצא בסכנה – דיוקנו של שקר" אינו מסתפק בבחינת השאלה אם הטענות נגד ישראל מבוססות מבחינה עובדתית. הספר מבקש להסביר כיצד נרטיב פוליטי ודתי מצליח להתבסס בתודעה הציבורית, כיצד הוא מופץ לאורך דורות וכיצד הוא עלול להשפיע על אירועים בשטח.

באמצעות מסמכים היסטוריים, מחקרים ארכיאולוגיים, פרסומים תקשורתיים ומקורות מדיניים ודתיים, משרטט שרגאי את גלגוליה של העלילה ואת תפקידה במאבק על ירושלים.

הספר, שפורסם בשנת 2012, מהווה מקור מחקרי להבנת שורשיו ההיסטוריים של אחד הנרטיבים המרכזיים הקשורים להר הבית. הוא מיועד לחוקרים, לעיתונאים, לאנשי אקדמיה, למקבלי החלטות ולקוראים המבקשים להעמיק ביחסים שבין דת, היסטוריה, תעמולה והסכסוך הישראלי-פלסטיני.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.