520 מוקדי התפרעות, מאות שוטרים פצועים וגל אלימות שהתפשט לערים המעורבות ולמוקדים נוספים ברחבי הארץ. מחקר מקיף של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה בוחן את הגורמים שהובילו לאירועי מאי 2021, את השפעת חמאס וההסתה ברשתות החברתיות, את המתח בין זהות פלסטינית להשתלבות בחברה הישראלית ואת הכשלים שנחשפו במערכות הביטחון והמשילות. חמישה חוקרים מציגים ניתוח של האירועים ומציעים דרכי פעולה למניעת התלקחות נוספת.
אירועי מאי 2021, שהתרחשו במקביל למבצע "שומר החומות", היו מן ההתפרצויות האלימות הנרחבות ביותר שידעה ישראל בתוך גבולותיה מאז הקמת המדינה. בתוך ימים ספורים התפשטו ההתפרעויות בלוד, עכו, רמלה, יפו וחיפה, לצד מוקדים נוספים בגליל, במשולש ובנגב. האירועים כללו הצתות, תקיפות, ניסיונות לינץ', פגיעה בכלי רכב ובבתי עסק ועימותים קשים עם כוחות המשטרה.
לפי נתוני המשטרה המובאים במחקר, במהלך ימי המבצע נרשמו 520 מוקדי התפרעות. באירועים נהרגו שני יהודים ושני ערבים, 322 שוטרים נפצעו, 297 כלי רכב משטרתיים ניזוקו ו־23 מתקפות כוונו לעבר תחנות משטרה. נתונים אלה ממחישים את היקף האירועים ואת האתגר שניצב בפני רשויות אכיפת החוק באותה תקופה.
בקובץ המחקרים "ערביי ישראל בהתפרעויות מאי 2021: ניתוח עומק", שפרסם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה בשנת 2022, מבקשים חמישה חוקרים לבחון מה עמד מאחורי ההתפרצות, מדוע הופתעה מערכת הביטחון, מה היה חלקם של גורמים פוליטיים ודתיים, ואילו תהליכים בחברה הערבית בישראל תרמו להתפתחות האירועים.
המחקר כולל ניתוח מסכם מאת תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, מחקר על תפיסת עולמה של רע"מ מאת סא"ל (במיל') יהונתן דחוח הלוי, בחינה של השפעת זיכרון הנכבה ותביעת השיבה מאת נדב שרגאי, סקירה של הסוגיה הבדווית מאת פנחס ענברי וניתוח של תפקיד ירושלים והר הבית בפרוץ האירועים מאת יוני בן מנחם.
מדוע הופתעה מערכת הביטחון מאירועי מאי 2021?
בפרק הפותח את המחקר מנתח תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר את הסיבות להתפרצות האלימות ואת הכשלים שנחשפו בתגובה של מערכות השלטון והביטחון. לדבריו, ההתפרעויות לא היו תוצאה של תכנון מרכזי מוקדם, אלא התלקחות שהתפתחה במהירות במוקדים שונים, על בסיס מתחים שהצטברו במשך שנים.
קופרווסר מבחין בין גורמי העומק שיצרו את התנאים להתפרצות לבין האירועים שהציתו אותה בפועל. לשיטתו, לצד פערים חברתיים וכלכליים ותחושות קיפוח, יש לייחס משקל משמעותי גם לשאלות של זהות לאומית ודתית, לאופן שבו חלק מהמשתתפים באירועים תפסו את הסכסוך הישראלי פלסטיני ולהשפעתן של תנועות פוליטיות ודתיות.
המחקר מצביע על כך שעוצמת האלימות הפתיעה את המשטרה, את שירות הביטחון הכללי ואת מקבלי ההחלטות. אף שהמתחים היו מוכרים, לא נערכה היערכות מספקת לתרחיש שבו יתפתחו במקביל עימותים בהיקף נרחב בערים מעורבות ובאזורים נוספים.
לפי קופרווסר, אחת הבעיות המרכזיות הייתה ההנחה שההשתלבות הכלכלית והאזרחית של הציבור הערבי בישראל מצמצמת בהכרח את האפשרות להתפרצות אלימה על רקע לאומי. אירועי מאי 2021 המחישו, לשיטתו, כי תהליכי השתלבות יכולים להתקיים במקביל למתחים לאומיים, דתיים וחברתיים.
עם זאת, המחקר מדגיש כי רבים מאוד מאזרחי ישראל הערבים לא השתתפו בהתפרעויות. ההבחנה בין המעורבים באלימות לבין הציבור הרחב היא מרכיב חיוני בהבנת האירועים ובגיבוש מדיניות שתמנע הסלמה נוספת.
חמאס, ירושלים והרשתות החברתיות
אחת הסוגיות המרכזיות בקובץ היא השפעתו של חמאס על האירועים בתוך ישראל. קופרווסר ויוני בן מנחם בוחנים כיצד הצליח הארגון להציג את העימות סביב ירושלים והר הבית כחלק ממאבק רחב יותר, ובכך להשפיע גם על צעירים ערבים אזרחי ישראל.
בחודשים אפריל ומאי 2021 התפתחו בירושלים שורה של עימותים, בין היתר באזור שער שכם, בשכונת שייח' ג'ראח ובמתחם הר הבית. המתיחות הגיעה לשיאה ב־10 במאי, כאשר חמאס שיגר רקטות לעבר ירושלים והציג את המהלך כחלק מהמערכה להגנה על מסגד אל־אקצא.
בן מנחם מנתח את הדרך שבה אירועים מקומיים בירושלים הפכו לסוגיה בעלת משמעות כלל פלסטינית. הוא מצביע על השילוב בין תחושות דתיות, מסרים פוליטיים, הסתה והפצה מהירה של סרטונים ותמונות ברשתות החברתיות.
לפי המחקר, הרשתות החברתיות מילאו תפקיד מרכזי בהעצמת תחושת החירום ובהפצת מסרים המעודדים מחאה ולעיתים גם אלימות. סרטונים של עימותים בירושלים ושל תקיפות נגד יהודים וערבים הפכו במהירות לחלק מהשיח הציבורי, ולעיתים הוצגו באופן חלקי או מטעה.
החוקרים מדגישים כי ההתפתחויות בירושלים היו גורם מרכזי בהצתת האירועים, אך לא הסיבה היחידה להתפרצותם. הן פעלו על רקע מתחים חברתיים, פוליטיים ולאומיים שהצטברו במשך שנים.
רע"מ ומנסור עבאס: בין פרגמטיזם פוליטי לאידאולוגיה אסלאמית
אחד המחקרים המרכזיים בקובץ, שנכתב בידי סא"ל (במיל') יהונתן דחוח הלוי, מוקדש לתפיסת עולמו של יו"ר רע"מ מנסור עבאס ולמשמעות השתלבותה של מפלגתו בקואליציה בראשות נפתלי בנט בשנת 2021.
הצטרפות רע"מ לקואליציה הייתה תקדים בפוליטיקה הישראלית. לראשונה נטלה מפלגה ערבית עצמאית חלק בהקמת ממשלה לצד מפלגות ציוניות, תוך הדגשת הצורך בקידום פתרונות למצוקות הכלכליות והחברתיות של הציבור הערבי בישראל.
דחוח הלוי בוחן את המהלך באמצעות ניתוח נאומים, ראיונות, מסמכים רשמיים ופרסומים של רע"מ והתנועה האסלאמית. הוא מתמקד בפער האפשרי בין השפה הפרגמטית שבה השתמש מנסור עבאס בזירה הפוליטית הישראלית לבין המסרים הלאומיים והדתיים שהציג בפני קהלים אחרים.
המחקר סוקר את עמדותיה של רע"מ ביחס לזהות הפלסטינית, לזכות השיבה, לסכסוך הישראלי פלסטיני ולמעמדה של ישראל כמדינה יהודית. דחוח הלוי טוען כי השתלבותה של רע"מ במערכת הפוליטית אינה מעידה בהכרח על שינוי יסודי בכל תפיסותיה האידאולוגיות, וכי יש לבחון את המהלך כחלק מאסטרטגיה פוליטית רחבה יותר.
לצד הביקורת שמציג דחוח הלוי, הסקירה המסכמת של קופרווסר מתייחסת גם למשמעותה המעשית של גישת עבאס, שהסתייג מן האלימות במהלך האירועים ופעל להרגעת הרוחות. המחקר מציג בכך את המתח בין גישות שונות בחברה הערבית בישראל: מצד אחד, מאבק פוליטי ולאומי המדגיש את המחלוקת עם המדינה, ומצד שני, השתלבות במוסדותיה וקידום הישגים אזרחיים באמצעות שותפות פוליטית.
הנכבה וזכות השיבה: מה הקשר לאירועים בערים המעורבות?
במחקרו בוחן נדב שרגאי את השפעת זיכרון הנכבה ותביעת השיבה על הזהות הלאומית הפלסטינית בקרב חלק מאזרחי ישראל הערבים, ואת הקשר האפשרי בין תפיסות אלה לבין ההתפרעויות במאי 2021.
שרגאי מתמקד בערים המעורבות, ובהן לוד, עכו, יפו וחיפה, שבהן נשמר לאורך השנים זיכרון היישובים והשכונות הערביות שנעזבו או נהרסו במהלך מלחמת העצמאות. הוא מנתח את הדרך שבה זיכרון זה ממשיך להתקיים בשיח הציבורי, בפעילותם של ארגונים ובקרב צעירים המזדהים עם הנרטיב הפלסטיני.
לפי המחקר, תביעת השיבה אינה מוצגת בחלק מהשיח הפלסטיני כסוגיה היסטורית בלבד, אלא גם כשאיפה פוליטית עתידית. שרגאי מבקש להראות כיצד תפיסה זו משפיעה על היחס למדינת ישראל ועל משמעותם של חיים משותפים בערים שבהן מתגוררים יהודים וערבים זה לצד זה.
המחקר בוחן גם את פעילותן של תנועות ועמותות העוסקות בהנצחת הנכבה, ואת השפעתן על התודעה הציבורית. שרגאי מתייחס לדוגמאות מלוד, יפו, עכו וחיפה כדי להמחיש כיצד שאלות הנוגעות לאירועי 1948 ממשיכות להשפיע על מחלוקות מקומיות ועל השיח הלאומי.
מסקנתו היא שהבנת האירועים בערים המעורבות מחייבת התייחסות גם למרכיבי הזהות והזיכרון ההיסטורי, ולא רק למצוקות כלכליות או לאירועים הביטחוניים שהתרחשו באותם ימים.
החברה הבדווית: משילות, קרקעות ופערים חברתיים
החוקר פנחס ענברי מקדיש את פרקו למעורבותם של גורמים מהחברה הבדווית באירועים ולמאפיינים החברתיים והכלכליים המייחדים אותה.
ענברי מתייחס לפערים בין קבוצות שונות בחברה הערבית בישראל, ומציג את הטענה כי תהליכי ההתפתחות הכלכלית וההשתלבות לא היטיבו במידה שווה עם כלל האוכלוסייה. בעוד שחלקים מהמעמד הבינוני הערבי נהנו משיפור במצבם הכלכלי, אוכלוסיות בפריפריה, ובהן קבוצות בחברה הבדווית, נותרו מאחור.
המחקר בוחן את השפעתם של סכסוכי הקרקעות, תחושות קיפוח והיחסים המורכבים בין המדינה לבין החברה הבדווית. ענברי מדגיש כי בחלק מהמקומות התפתחה מציאות שבה סמכותם של מוסדות המדינה נחלשה, ובמקביל התחזקו מנגנונים קהילתיים ושבטיים לניהול סכסוכים ולהסדרת ענייני היומיום.
לפי ניתוחו, לא ניתן להבין את האירועים בנגב ואת מעורבותם של חלק מהבדווים בהתפרעויות מבלי להתייחס למצב הכלכלי, לשאלת המשילות וליחסים בין הקהילות לבין רשויות המדינה.
הפרק מבקש להציג את שיקום המשילות כיעד שאינו יכול להתבסס על אכיפה בלבד, אלא מחייב גם טיפול בפערים חברתיים וכלכליים ובבעיות מתמשכות של תכנון, קרקעות ושירותים ציבוריים.
בין אוקטובר 2000 למאי 2021: מה השתנה?
יוני בן מנחם משווה בין אירועי אוקטובר 2000 לבין ההתפרעויות שהתרחשו במאי 2021, ומבקש לזהות את הגורמים המשותפים לשני גלי האלימות ואת ההבדלים ביניהם.
לדבריו, בשני המקרים הייתה לסוגיית ירושלים והר הבית השפעה משמעותית על ההתפתחויות, לצד מתחים חברתיים וכלכליים בתוך החברה הערבית בישראל. אולם בעוד שבשנת 2000 בלטה השפעת הרשות הפלסטינית בראשות יאסר ערפאת, בשנת 2021 היה לחמאס תפקיד משמעותי יותר בהנעת האירועים ובהפצת מסרים שקשרו בין ירושלים לבין המאבק הפלסטיני הרחב.
בן מנחם מצביע גם על ההבדל הטכנולוגי בין שתי התקופות. בשנת 2021 מילאו הרשתות החברתיות תפקיד משמעותי בהפצת מידע, בהעצמת מתחים ובהנעת פעילות מחאה. לדבריו, מדובר בשינוי שחייב את מערכות הביטחון להבין את השפעת המרחב הדיגיטלי על התפתחות אירועים בשטח.
עם זאת, בן מנחם מדגיש כי רוב הציבור הערבי בישראל מעוניין בחיים משותפים ובהשתלבות שוויונית בחברה הישראלית. הוא מציין גם את האירועים האלימים שביצעו גורמים יהודיים קיצוניים, וקורא למיצוי הדין עם מפרי החוק משני הצדדים.
המחקר מתייחס להצטרפות רע"מ לקואליציה ולתוכניות הממשלתיות שנועדו להתמודד עם הפשיעה ועם הפערים החברתיים בחברה הערבית כצעדים שעשויים לתרום לשיפור היחסים בין יהודים לערבים. אולם לדברי בן מנחם, הצלחתם תלויה ביישומם בפועל ובהתמודדות עם המשקעים שהותירו אירועי מאי 2021.
הכשלים שנחשפו וההמלצות למקבלי ההחלטות
בחלקו המסכם של קובץ המחקרים מציגים החוקרים המלצות שנועדו לצמצם את הסיכון להתפרצות אלימה נוספת ולשפר את מוכנותה של מדינת ישראל.
אחת ההמלצות המרכזיות היא לחזק את מערך המשטרה ואת יכולת ההתמודדות עם הפרות סדר המוניות במספר מוקדים בו זמנית. החוקרים מצביעים על הצורך בשיפור יכולות המודיעין, בתיאום בין המשטרה, משמר הגבול והשב"כ ובהיערכות מוקדמת לתרחישים של אלימות בערים מעורבות.
המלצה נוספת היא להרחיב את הטיפול בפשיעה ובנשק הבלתי חוקי, תוך שיקום סמכותן של רשויות המדינה באזורים שבהם התפתחה במשך השנים תחושה של היעדר אכיפה.
לצד ההיבט הביטחוני, המחקר מדגיש את חשיבותו של הטיפול במצוקות החברה הערבית בתחומי התעסוקה, החינוך, התשתיות והדיור. החוקרים מתייחסים לתוכניות ממשלתיות שנועדו לצמצם פערים ולחזק את מערכות אכיפת החוק, ומציגים את יישומן כתנאי חשוב לשיפור תחושת הביטחון ולהפחתת המתחים.
בנוסף, המחקר קורא להתמודדות עם הסתה לאלימות ועם פעילותם של גורמים קיצוניים, לצד חיזוק הקשרים בין הקהילות והרחבת השיח בין יהודים לערבים.
בן מנחם מדגיש בפרק המסכם כי יש לנקוט צעדי אכיפה נגד גורמים קיצוניים משני הצדדים ולהחמיר את ההתמודדות עם פשעי שנאה. לדבריו, שיפור המצב מחייב גם הגנה על אזרחים שומרי חוק, צמצום תחושות הקיפוח וחיזוק האפשרות לחיים משותפים.
מחקר על האתגרים הביטחוניים והחברתיים שנחשפו בשומר החומות
"ערביי ישראל בהתפרעויות מאי 2021: ניתוח עומק" מציג בחינה רב תחומית של אחד המשברים הקשים ביחסים בין יהודים לערבים בתוך מדינת ישראל.
באמצעות ניתוח האירועים, הצהרות של מנהיגים פוליטיים, מסמכי מפלגות, פרסומים ברשתות החברתיות, נתוני משטרה ומחקר היסטורי, מבקשים מחברי הקובץ להסביר כיצד התפתח גל אלימות נרחב בתקופה קצרה ומדוע התקשו רשויות המדינה להתמודד עמו בראשיתו.
המחקר מציג את ההתפרעויות כתוצאה של שילוב בין מתחים לאומיים ודתיים, מחלוקות פוליטיות, תחושות קיפוח, חולשת המשילות והשפעה של גורמים חיצוניים. במקביל, הוא מעלה שאלות הנוגעות למעמדה של החברה הערבית בישראל, לתהליכי ההשתלבות שלה וליכולתה של המדינה להתמודד עם מתחים מבלי לפגוע במרקם החיים המשותף.
מסקנתם של החוקרים היא כי ההתמודדות עם אתגרי מאי 2021 מחייבת מדיניות רחבה שתשלב ביטחון ואכיפת חוק עם טיפול בבעיות חברתיות וכלכליות. לצד זאת, המחקר מדגיש את הצורך בהבנת המרכיבים האידאולוגיים והפוליטיים שהשפיעו על חלק מהמשתתפים באירועים.
הפרסום, שנערך בשנת 2022, מהווה מקור מחקרי להבנת אירועי שומר החומות והדיון שהתפתח בעקבותיהם על יחסי יהודים וערבים, משילות, הסתה ויציבות חברתית בישראל. הוא מיועד למקבלי החלטות, לאנשי ביטחון, לחוקרים, לאנשי אקדמיה ולכל המבקשים להעמיק בגורמים שהובילו להתפרצות האלימות ובדרכי ההתמודדות שהוצעו בעקבותיה.