הלחץ הבינלאומי גובר: האם ישראל תחזור להעביר כספים לרשות?

הלחץ על ישראל מצד חלקים מהקהילה הבינלאומית להעביר כספים לרשות הפלסטינית הולך וגובר. ברוב המקרים, הקריאות הללו מגיעות בעקבות התעמולה חסרת הבסיס של הרשות הפלסטינית, המאשימה את ישראל בכך שהיא מחזיקה באופן בלתי חוקי את "הכנסות המס הפלסטיניות".

תוך הסתמכות על עיקרון נוסף מהאידאולוגיה הנאצית, בנושא המיסים שישראל גובה ומעבירה לרשות הפלסטינית, הרשות הפלסטינית מפיצה את "השקר הגדול" שוב ושוב, במשך זמן כה רב, עד שכמעט הפך למציאות. האמת, לעומת זאת, תמיד תגבר על תעמולה חסרת בסיס.

גביית המיסים על ידי ישראל והעברתם לרשות הפלסטינית

כחלק מהסכמי אוסלו, ישראל הסכימה "לקנות" שלום וקיום משותף עם ארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף). אש"ף התחייב לנטוש את הטרור ואת "המאבק המזוין" נגד ישראל, למנוע הסתה לטרור ולאלימות, להילחם בטרור ולהימנע מצעדים חד-צדדיים.

בתמורה, ישראל הסכימה לוותר על זכותה לגבות מיליארדי שקלים בשנה כמיסים, ולגבות ולהעביר כספים אלו לרשות הפלסטינית, גוף השלטון העצמי הפלסטיני שהוקם במסגרת הסכמי אוסלו.¹ הרעיון היה כי כחלק מהסכם דו-צדדי, אש"ף-הרשות יספקו שלום וקיום משותף, וישראל תממן מאמצים אלו.

הפרת כל ההתחייבויות מצד אש"ף-הרשות הפלסטינית

אש"ף והרשות הפלסטינית מעולם לא מילאו את התחייבויותיהם. אש"ף, הנשלט על ידי פת"ח, מפלגתם של יאסר ערפאת ומחמוד עבאס, מעולם לא באמת זנח את הטרור. מנהיגי פת"ח הדגישו זאת שוב ושוב. חברות אש"ף עדיין כוללת ארגוני טרור המוגדרים כך בינלאומית, כמו החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP), שמעולם לא קיבלה את הסכמי אוסלו.

מערכת החינוך של הרשות הפלסטינית זכתה לביקורת עקבית על הקצנה, אנטישמיות ועידוד אלימות נגד ישראל וישראלים.

במקום להילחם בטרור, ההנהגה הפלסטינית מתייחסת למחבלי חמאס הרצחניים, שתכננו וביצעו את טבח ה־7 באוקטובר, כאל "פלגים פלסטיניים לגיטימיים".

הסתה לאלימות, טרור ורצח, וכן האדרת רוצחי טרור, בהובלת הרשות הפלסטינית, נותרו תופעה נפוצה. כדי להבטיח שהפלסטינים לא רק ישמעו ויראו את ההסתה, אש"ף-הרשות פיתחו, יישמו ואף עיגנו חלקית בחוק מדיניות תגמול טרור בהיקף של מיליארדי דולרים, מדיניות "תשלום עבור רצח" (Pay-for-Slay).

בזירה הבינלאומית, אש"ף-הרשות פעלו שוב ושוב באופן חד-צדדי, וביקשו מהאו"ם להכיר ב"מדינת פלסטין". לאחר שקיבלו מעמד פוליטי של "מדינה משקיפה שאינה חברה", מעמד המוחזק רק על ידי הכס הקדוש ועל ידי "מדינת פלסטין" שאינה קיימת בפועל, הצטרפו אש"ף-הרשות לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), במטרה להשחיתו ולנצל אותו כערוץ פוליטי נוסף לרדיפת ישראל

האבסורד שבהעברת כספי המיסים מישראל

בעוד שאש"ף-הרשות הפלסטינית הפרו כמעט כל התחייבות שלקחו על עצמם במסגרת הסכמי אוסלו, ישראל המשיכה לגבות ולהעביר את כספי המיסים. כתוצאה מסירוב אש"ף-הרשות לגבות מיסים מעבר למיסים מקומיים פשוטים, המיסים שישראל גבתה היוו 65%-70% מכלל תקציב הרשות הפלסטינית.

במילים אחרות:

• מתוך כל 100 ש"ח שהוציאו אש"ף-הרשות על חינוך הפלסטינים לשנאת ישראל, לשאיפה להשמדתה ולרצח ישראלים, ישראל היא שסיפקה להם 65-70 ש"ח.
• מתוך כל 100 ש"ח שהוציאו אש"ף-הרשות על אימוץ מחבלי חמאס, ישראל היא שסיפקה להם 65-70 ש"ח.
• מתוך כל 100 ש"ח שהוציאו אש"ף-הרשות על הסתה לאלימות, טרור ורצח והאדרת מחבלים, ישראל היא שסיפקה להם 65-70 ש"ח.
• מתוך כל 100 ש"ח שהוציאו אש"ף-הרשות על מדיניות "תשלום עבור רצח", ישראל היא שסיפקה להם 65-70 ש"ח. באופן מביש, ישראל למעשה סייעה לאש"ף-הרשות לתגמל את המחבלים שרצחו ישראלים.
• מתוך כל 100 ש"ח שהוציאו אש"ף, הרשות על פניות לאו"ם ולמדינות אחרות להכיר ב"מדינת פלסטין", ישראל היא שסיפקה להם 65-70 ש"ח.
• מתוך כל 100 ש"ח שהוציאו אש"ף-הרשות על קידום הליכים נגד ישראל, מנהיגיה וחייליה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, ישראל היא שסיפקה להם 65-70 ש"ח.

בהמשך העברת הכספים לרשות, ישראל למעשה מימנה את חיסולה שלה.

אכן, למעט מקרים בודדים, מאז פותחה המערכת, ובוודאי במהלך 20 השנים האחרונות שלגביהן קיימים רישומים, ישראל המשיכה להעביר את הכספים לרשות. לעיתים, כדי להפגין כוח לכאורה, אש"ף-הרשות אף סירבו לקבל את הכספים, והכניסו את עצמם למשבר כלכלי שיצרו בעצמם.

במקביל, המשיכו אש"ף-הרשות להתלונן בפני הקהילה הבינלאומית על קשייהם הכלכליים ולבקש סיוע.

ביוני 2025, ישראל הפסיקה להעביר את כספי המיסים לאש"ף-הרשות הפלסטינית.

הצביעות המערבית

למרות העובדה שאש"ף-הרשות הפלסטינית הפרו כל התחייבות במסגרת הסכמי אוסלו, רבות ממדינות המערב, ובהן בין היתר בריטניה, צרפת, כל האיחוד האירופי וקנדה, בחרו להתעלם מהמציאות ולהתמקד בביקורת כלפי ישראל בלבד.

בעוד שמדינות אלו מכירות בכך שאש"ף-הרשות הוציאו מיליארדי דולרים על תגמול מחבלים, הן כמעט ולא עשו דבר. כדי להגן על עצמן מהאשמות במימון טרור, המדינות השונות נמנעו מלהעביר כספים לתקציב הכללי של הרשות, שחלקו שימש לתשלומי הטרור, והעדיפו לממן רק פרויקטים מסוימים או תחומים מוגדרים.

במעשה של צביעות חסרת תקדים, ביוני 2025 החליטו בריטניה, קנדה, ניו זילנד, נורבגיה ואוסטרליה להטיל סנקציות אישיות על שני שרים בממשלת ישראל, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', בטענה כי הסיתו ל"אלימות קיצונית ולהפרות חמורות של זכויות אדם פלסטיניות".

השאלה האם השרים בן גביר וסמוטריץ' אכן אחראים למעשים שבגינם הוטלו הסנקציות מוטלת בספק כשלעצמה. אולם גם אם נניח (שלא בצדק) כי השרים אכן היו מעורבים בפעולות שיוחסו להם, ההחלטה עדיין מייצגת את שיא הצביעות.

למרות המציאות הברורה, אף אחת מהמדינות שהטילו סנקציות על השרים בן גביר וסמוטריץ' לא הטילה מעולם סנקציות על גורמים באש"ף-הרשות.

בעוד שמדיניות "תשלום עבור רצח" היא מורשתו של יו"ר הרשות מחמוד עבאס, הוא מעולם לא הוטל עליו סנקציות. עבאס אף לא הוענש כאשר קרא לפלסטינים למנוע מיהודים "לטמא" את הר הבית ב"רגליהם המטונפות". מנהיגים פלסטינים כמו ג'יבריל רג'וב, שהסיתו לטרור וקראו בגלוי לרצח יהודים, לא הוטלו עליהם סנקציות. אף מנהיג פלסטיני לא הוענש על הקצנת תוכני מערכת החינוך של הרשות. אף מנהיג פלסטיני לא הוענש על האדרת מחבלים. ואף מנהיג אש"ף לא הוענש על חברותם של ארגוני טרור מוכרים באש"ף.

הדרך קדימה

המיסים שישראל גובה ושנהגה להעביר לרשות הפלסטינית אינם "מיסים פלסטיניים". אלה מיסים שישראל זכאית לגבות באופן מלא, אך ישראל ויתרה עליהם לטובת אש"ף-הרשות הפלסטינית. הוויתור לא נעשה בחלל ריק. להפך, היה לו הקשר דו־צדדי מאוד מסוים, הסכמי אוסלו.

מאחר שאש"ף-הרשות הפלסטינית הפרו באופן יסודי כל סעיף בהסכמים, ישראל פועלת לחלוטין במסגרת זכויותיה כשהיא מסרבת להמשיך להעביר את הכספים. יתרה מכך, אין כל סיבה שישראל תידרש להמשיך לממן כל פעולה נפשעת של אש"ף-הרשות.

אם המדינות הלוחצות על ישראל לחדש את העברת הכספים הישראליים לרשות הפלסטינית רציניות, אלה שישה צעדים בסיסיים שעל אש"ף-הרשות הפלסטינית לעמוד בהם תחילה:

א. על אש"ף-הרשות הפלסטינית להפסיק את כל צורות ההסתה, בבתי הספר, בטלוויזיה, בעיתונות, ברשתות החברתיות ובכל במה אחרת.

ב. על אש"ף-הרשות הפלסטינית לעקור מן השורש כל צורה של האדרת טרור. במסגרת זאת, יש לשנות מיד את שמות בתי הספר של הרשות הפלסטינית הנקראים על שם רוצחים המוניים של ישראלים ותומכי נאצים.

ג. על אש"ף-הרשות הפלסטינית להגדיר מיד את חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחזית העממית לשחרור פלסטין כארגוני טרור, ולפעול מיד למעצרם, העמדתם לדין וענישתם של חבריהם.

ד. על אש"ף-הרשות הפלסטינית לנטוש מיד ובאופן מוחלט את מדיניות תגמול הטרור שלה, "תשלום עבור רצח". עקירתה המוחלטת של המדיניות חייבת להיות אמיתית ומאומתת, ולא רק תרגיל יחסי ציבור חלש, כפי שעשה עבאס בפברואר 2025.

ה. על אש"ף-הרשות הפלסטינית להודיע לאו"ם כי היא אינה מבקשת עוד הכרה ב"מדינת פלסטין" שאינה קיימת, וכי כל ביטוי של הכרה כזו צריך להיחשב בטל ומבוטל.

ו. על אש"ף-הרשות הפלסטינית להודיע לבית הדין הפלילי הבינלאומי כי מאחר ש"מדינת פלסטין" אינה קיימת בפועל, היא מבטלת את בקשתה להיות חברה בבית הדין, בתוקף מיידי.

בנוסף, המדינות שהחליטו להטיל סנקציות על השרים בן גביר וסמוטריץ' צריכות לבטל מיד את ההחלטות הללו; או לחלופין, להטיל סנקציות דומות על כל פקיד באש"ף-הרשות הפלסטינית המעורב במדיניות "תשלום עבור רצח", החל בעבאס, ובהמשך, לכל הפחות, על ראש ממשלת הרשות, שר האוצר של הרשות, ראשי ארגוני אש"ף העוסקים במה שמכונה שהידים, אסירים ואסירים משוחררים, וכל אנשי המינהלה שלהם.

הצעדים שלעיל אינם "דרישות חדשות". להפך, הם משקפים את ההתחייבויות שאש"ף קיבל על עצמו, ושבתמורה להן הסכימה ישראל להעביר כספים. אם אש"ף-הרשות הפלסטינית אינם ממלאים את התחייבויותיהם, אין כל סיבה שישראל תידרש להמשיך לממן את הטרור הפלסטיני, בין אם מדובר ברצח פיזי של יהודים, ובין אם בטרור דיפלומטי בפורומים הבינלאומיים.