רקע

לראשונה בשפה העברית, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) ומומחה האסלאם, סא"ל (מיל') יהונתן דחוח-הלוי, תרגם במלואה וניתח את האמנה הכללית של התנועה האיסלאמית הפלג הדרומי בישראל.

המסמך מאפשר לקורא הישראלי להעמיק בתפיסת העולם, ביעדים, באסטרטגיה ובשיטות הפעולה של אחד הגורמים המשפיעים ביותר בחברה הערבית בישראל ובמערכת הפוליטית הערבית.

האמנה, שאושרה לראשונה בפברואר 2018, מציגה את חזון התנועה, את עמדותיה ביחס למדינת ישראל, לסוגיה הפלסטינית, להר הבית, לזהות הלאומית והדתית, וכן את תפיסתה ביחס לחמאס, לג’יהאד ולמאבק מול הציונות.

המחקר מספק מבט נדיר למסמך יסוד אידיאולוגי ופוליטי בעל משמעות רחבה להבנת פעילות התנועה האיסלאמית הפלג הדרומי והשתלבותה בזירה הציבורית והפוליטית בישראל.

עיקרי המחקר

ב-12 בפברואר 2018, הודיעה התנועה האיסלאמית (הפלג הדרומי), כי היא "אישרה את האמנה הכללית של התנועה בפעם הראשונה בתולדותיה". חבר הכנסת מנסור עבאס, יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ), המייצגת בכנסת את התנועה האיסלאמית, והנימנה על אחד ממנהיגיה הבולטים, ציין, כי "אנו [התנועה האיסלאמית] שיתפנו חלקים נרחבים [בחברה] בניסוח האמנה הכללית שלנו… כשבעים משכילים, אנשי אקדמיה ופוליטיקאים מחוץ לשורות התנועה האיסלאמית".

האמנה, המשלימה את התקנון הכללי של התנועה האיסלאמית, מפרטת בין היתר את חזון העל הנאמן לעקרונות האיסלאם, היעדים, האסטרטגיה ושיטות הפעולה בתחומים השונים, שהמכנה המשותף להם הוא החתירה להרחיב את השפעת האיסלאם ולהחזיר ליושנה את עטרת הח’ליפות האיסלאמית.

נקודות עיקריות

• התנועה האיסלאמית מציגה עצמה כבעלת זהות פלסטינית, ערבית ואיסלאמית, המייצגת על פי הגדרתה את "בני החברה הערבית הפלסטינית הילידית בארץ שנכבשה בשנת 1948”.
  
• היא רואה עצמה מחויבת ל"שריעה", ההלכה האיסלאמית, ולחוק המדינה, כל עוד הוא אינו פוגע בזכויות הלאומיות והדתיות של הציבור אותו היא מייצגת.
  
• בהיבט המדיני, מתייצבת התנועה האיסלאמית לימין מאבקו של העם הפלסטיני, והיא תומכת בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות ה-4 ביוני 1967, ובשיבת הפליטים והעקורים "לבתיהם ולמולדתם", קרי – לשטח מדינת ישראל, לאחר פינוי תושבים יהודים מבתיהם ומיישוביהם לצורך קליטת מיליוני הפליטים, העקורים וצאצאיהם לדורותיהם.
  
• מדינת ישראל נתפסת על ידי התנועה האיסלאמית כ"תולדה של המפעל הציוני הגזעני – הכובש", ועצם הקמתה היה בבחינת "אסון" (נכבה) עבור העם הפלסטיני, הנמשך "בכוח הנשק" עד ימינו אלה. במשתמע, שוללת התנועה האיסלאמית את הזכות הדתית וההיסטורית של העם היהודי להגדרה עצמית ולשליטה בחלק כלשהו של ארץ ישראל.
  
• התנועה האיסלאמית רואה ב"אזרחות החלקית שישראל כפתה על בני העם הערבי" אמצעי חשוב כדי לשרוד ולהיאחז בארץ ולהיאבק למימוש הזכויות האזרחיות והדתית כ"חברה ילידית החיה במולדתה" המייצגת את "בעלי האדמה". לשיטתה, מסגד אל-אקצא (הר הבית) שייך באופן בלעדי למוסלמים.
  
• היא מסמנת את "התנועה הציונית", המוגדרת בלשונה "תנועה קולוניאלית – התנחלותית – גזענית" כיריב המרכזי, ומעבירה מסר של אזהרה מהקוראן להנהגה ולעם הישראלי, לפיו ללא היענות לדרישות העם הפלסטיני הילידי, גורלה של ישראל ייחתם לכיבוש מחדש בידי המוסלמים ש"ישפילו" את היהודים. אותו פסוק קוראני עליו הסתמכה התנועה האיסלאמית שימש לימים את מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, בבסיס תוכנית מתקפת "הבטחת אחרית הימים", שכונתה "מבול שיטפון אל-אקצא" אשר הוצאה לפועל ב-7 באוקטובר 2023.
  
• השייח' ראיד בדיר, מנהל המוסד לפסיקת הלכה ולמחקרים אסלאמיים של התנועה האיסלאמית, הסביר במאמר ב-19 בנובמבר 2007 את משמעות החדית', נבואתו של מוחמד, שלדבריו כל מוסלמי יודע ומכיר היטב, ולפיו: "יום הדין [באחרית הימים] לא יגיע אלא כאשר יילחמו המוסלמים ביהודים, וכאשר יסתתר היהודי מאחורי אבנים ועצים, יאמרו האבנים והעצים, למעט עץ הר'רקד [ע'רקד غرقد – עץ הימלוח] שהוא מעצי היהודים: הוי מוסלמי, הוי עבדו של אללה, הנה יהודי נמצא מאחוריי, בוא והרוג אותו". בדיר מציין, כי נבואתו של מוחמד תתגשם בוודאות מוחלטת, ואולם הוצאתה לפועל, כלומר המלחמה שיפתחו בה המוסלמים נגד היהודים כדי להורגם, תוטל על הדור המוסלמי שיחיה באותו זמן.
  
• במאמר אחר קבע השייח’ בדיר, כי התקוממות ערביי ישראל בחודש מאי 2021 הייתה "מלחמת דת" מוסלמית נגד היהודים, וכי מדובר בהמחשה בזעיר אנפין למלחמת הדת הגדולה שתתרגש אם היהודים לא יקבלו את ההסדר הדתי, ובמלחמה זו המוסלמים יגרשו את כל היהודים מהארץ במחיר דמים כבד מאוד. להלן קטע מדבריו של השייח’ בדיר: "אם מלחמת הדת הגדולה תיגרם על רקע ירושלים ומסגד אל-אקצה היא תהיה קשה מעבר לדימיון והיא תסתיים בגירוש היהודים מפלסטין, מכל פלסטין מהנהר [הירדן] לים [התיכון] וקורבנות המוסלמים יהיו גדולים יותר ממספר המוסלמים שנהרגו ב-1,500 השנים האחרונות. מכיוון שמדובר במסגד אל-אקצה והמוסלמים יגנו בנפשם על הקוראן הקדוש ועל האמונה שלהם… [האירועים] שחווינו בחודש רמדאן [מאי] בשנת 2021 [התקוממות ערביי ישראל שכללה תקיפה נרחבת של אזרחים יהודים] היו מלחמת דת ב-100 אחוזים (11 ימים) וזה אחוז אחד בלבד ממה שחבוי במלחמת הדת הגדולה".
  
• התנועה האיסלאמית שוללת תמיכה במדינת ישראל, הזדהות עם תפיסת העולם הציונית, הישראליזציה על כל צורותיה והשירות בממסד הצבאי והביטחוני, אך תומכת בהשתתפות בזירה הפוליטית הישראלית כדי לדאוג לאינטרסים של החברה "הערבית-פלסטינית" ולהיאבק במפעל הציוני מתוך מוסדות המדינה.
  
• התנועה האיסלאמית טוענת, כי מושג "הג’יהאד בדרכו של אללה" סולף בידי "קבוצה קטנה" של "ח'ואריג' [הפורשים מהאיסלאם] בני זמננו ודומיהם", אשר רוצחים חפים מפשע וגורמים בעיקר לסכסוכים בין מוסלמים. עמדות התנועה האיסלאמית באמנה אינן מחילות קביעה זו על תנועת ההתנגדות האיסלאמית חמאס, הג’יהאד האיסלאמי וארגוני "ההתנגדות" הפלסטינית האחרים, אלא משתמע שהיא רואה בהם גורמים לגיטימיים השותפים למאבק מוצדק נגד ישראל. על בסיס זה קוראת התנועה האיסלאמית במסמך האמנה הכללית לאש"ף "להיפתח לכל הארגונים של העם הפלסטיני" (קרי, לקלוט גם חמאס והג’יהאד האיסלאמי), והיא מכנה את העצורים הפלסטינים הביטחוניים המוחזקים בבתי הכלא בישראל "עצורים פוליטיים".
  
• בהקשר החברתי מקדשת התנועה האיסלאמית את המבנה המסורתי של המשפחה הנשענת על גבר ואישה בהתאם לציווי האלוהי, ושוללת את הלגיטימציה מכל מסגרת אחרת, קרי הלהט"ב, המערערת עליו.