איחוד האמירויות הערביות מתמודדת עם מחסור במשאבי מים טבעיים, אוכלוסייה שגדלה במהירות וביקוש הולך וגובר למים. באמצעות השקעות בהתפלה, טכנולוגיות מתקדמות ותוכניות לחיסכון בצריכה, המדינה מבקשת להבטיח אספקת מים גם לדורות הבאים. מומחים מסבירים כי האתגר המרכזי של מדינות המפרץ העשירות אינו מחסור בפתרונות טכנולוגיים, אלא העלות הכלכלית של יישומם.
איחוד האמירויות הערביות, השוכנת לחופי המפרץ הפרסי ומתאפיינת באקלים צחיח ובכמות משקעים נמוכה, הצליחה לנצל את עוצמתה הכלכלית כדי להתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים של מדינות האזור: המחסור במים.
באמצע המאה ה-20 התגוררו בשטח שהפך לימים לאיחוד האמירויות כ-70 אלף תושבים בלבד. מאז גדלה האוכלוסייה באופן דרמטי, והיא מונה כיום, לפי הנתונים שהוצגו בדיווח, פי 100 ממספר התושבים באותה תקופה.
הגידול באוכלוסייה, לצד הפיתוח העירוני והכלכלי המואץ, הגדיל משמעותית את הביקוש למים. בדובאי לבדה נדרשת רשות המים והחשמל להבטיח אספקה סדירה ליותר מ-3.5 מיליון תושבים, נוסף על מיליוני המבקרים באמירות.
האתגר המרכזי העומד בפני המדינה הוא לשמר את יכולתה לספק מים לתושביה לאורך זמן, למרות המחסור במקורות מים טבעיים.
"הבעיה היא כלכלית, לא פוליטית"
ד"ר נאסר קאראמי, לשעבר פרופסור חבר באוניברסיטה הנורבגית למדע וטכנולוגיה ומומחה למשאבי המים במזרח התיכון, הסביר כי עבור מדינות המפרץ העשירות, המחסור במים אינו בהכרח בעיה שאין לה פתרון.
"הנושאים הם כלכליים ולא פוליטיים", אמר קאראמי. "יש הרבה דרכים טכניות למצוא מקורות מים חדשים, למשל התפלה. זה לא יהיה נושא קריטי עבורן, אבל זה יהיה נושא כלכלי גדול".
לדבריו, מדינות כמו איחוד האמירויות, קטאר, בחריין וערב הסעודית מסוגלות להתמודד עם המחסור באמצעות השקעות בתשתיות ובטכנולוגיות מתקדמות.
"אין בעיות רציניות למדינות כמו איחוד האמירויות, קטאר, בחריין או ערב הסעודית, כי יש להן מספיק כסף", הסביר.
עם זאת, הפתרונות הטכנולוגיים מחייבים השקעות גדולות והיערכות ארוכת טווח, במיוחד במדינות שבהן הביקוש למים ממשיך לגדול.
איחוד האמירויות מתכננת להפחית את צריכת המים ב-21%
בשנת 2019 הוגדרה איחוד האמירויות כאחת מיותר מתריסר מדינות המתמודדות עם לחץ קיצוני על משאבי המים שלהן. אחת הסיבות המרכזיות לכך הייתה הידלדלות עתודות מי התהום בעקבות שימוש יתר.
כדי להתמודד עם האתגר, השיקו הרשויות בשנת 2017 את אסטרטגיית ביטחון המים 2036, שנועדה להבטיח אספקת מים יציבה ובת-קיימא גם בעתיד.
האסטרטגיה קובעת כמה יעדים מרכזיים: הפחתת הביקוש הכולל למים ב-21%, הגדלת השימוש החוזר במים מטופלים ל-95%, צמצום הצריכה הממוצעת לנפש במחצית ופיתוח יכולת אגירת מים שתספיק ליותר מ-45 ימים במצבי חירום קיצוניים.
לצד היעדים הטכנולוגיים והתשתיתיים, המדינה מקיימת מסעות הסברה לציבור ולחקלאים במטרה לעודד שימוש יעיל וחסכוני יותר במים.
סוהיל אל-מזרועי, שר האנרגיה והתשתיות של איחוד האמירויות, אמר כי המדינה מתקדמת בהתאם לתוכנית ונמצאת במסלול להשגת יעדיה.
"האסטרטגיה נולדה מתוך הכרח, משום שכמות המשקעים באיחוד האמירויות מוגבלת, והיינו צריכים לבחון את המשאבים שלנו כדי להבטיח גישה למים נקיים, בכמות מספקת ובמחיר סביר במשך שנים רבות", הסביר.
"עבורנו, החיים בסביבה הצחיחה הזאת מחייבים אותנו לעבוד קשה יותר", הוסיף.
פחות מי תהום, יותר התפלה וטכנולוגיה מתקדמת
איחוד האמירויות מקבלת בממוצע כ-100 מילימטרים של גשם בשנה בלבד. בשל כך, המדינה מסתמכת במידה רבה על התפלת מי ים ואף משתמשת בטכנולוגיות לזריעת עננים כדי לעודד ירידת משקעים.
עם זאת, הרשויות מבקשות להפחית את ההסתמכות על מי תהום ועל שיטות התפלה מסורתיות הצורכות כמויות גדולות של אנרגיה.
אל-מזרועי הסביר כי המדינה מתכננת להרחיב את השימוש במתקני התפלה המבוססים על אוסמוזה הפוכה. טכנולוגיה זו עושה שימוש בממברנות לטיהור מים ולהפרדת המלחים, תוך צריכת אנרגיה נמוכה יחסית לשיטות התפלה עתירות אנרגיה.
במקביל, איחוד האמירויות מתכננת לשלב במתקני ההתפלה מערכות אנרגיה מתחדשת, במטרה לשפר את היעילות ולהפחית את העלויות הסביבתיות והכלכליות של הפקת מים.
בנאום שנשא לציון יום המים העולמי בתערוכת אקספו 2020 בדובאי, אמר אל-מזרועי כי המדינה מעוניינת לחלוק את הידע והניסיון שצברה בתחום שימור המים עם מדינות אחרות המתמודדות עם מחסור.
לדבריו, לצד הפיתוח הטכנולוגי, נדרש גם שינוי עמוק בהרגלי הצריכה של הציבור.
"עלינו לשנות את הדרך שבה ילדינו תופסים צריכה. הם חושבים שהמים יהיו זמינים לנצח, אבל מים הם משאב נדיר", אמר.
"צריך להבטיח שגם לדורות הבאים יישארו משאבים"
אל-מזרועי הדגיש כי האחריות לשמירה על משאבי המים מוטלת על כלל הציבור, ולא רק על הממשלה או על חברות התשתית.
"לא משנה מי אתה ואיפה אתה נמצא, אם אתה אדם פרטי, חברה או ממשלה, אתה צריך לחשוב על קיימות", אמר.
"קיימות תאפשר לכדור הארץ לשרוד זמן רב יותר ותאפשר לכולנו לחיות חיים קלים יותר. אנחנו בני מזל שיש לנו את המשאבים העומדים לרשותנו היום, אבל צריך להבטיח שגם לדור הבא ולדורות שאחריו יישאר משהו".
גם מריאם אל-מהיירי, שרת שינויי האקלים והסביבה של איחוד האמירויות באותה תקופה, הזהירה מפני ההשלכות של הרגלי צריכת המים במדינה.
לדבריה, "הרגלי צריכת המים הבלתי-מקיימים שלנו מפעילים לחץ גדול על משאבי המים המוגבלים העומדים לרשותנו".
בנאום שנשאה באירוע נפרד במסגרת אקספו בדובאי, הדגישה אל-מהיירי כי גם שינויים קטנים בהתנהגות הציבור יכולים להביא לתוצאות משמעותיות.
"צעדים פשוטים לצמצום צריכת המים יכולים להוביל להצלחה כאשר הם ננקטים באופן קולקטיבי, ליצור מעין אפקט דומינו ולהפחית את צריכת המים של הקהילה שלנו", אמרה.
"לכן אנחנו שואפים לנהל את הביקוש למים בקרב הציבור", הוסיפה.
החקלאות צורכת 60% מהמים המתוקים
אחד האתגרים המרכזיים של איחוד האמירויות הוא צריכת המים במגזר החקלאי.
לפי הנתונים שהוצגו, החקלאות אחראית ל-60% מצריכת המים המתוקים במדינה, בעוד שהתפלה מספקת 42% מצורכי מי השתייה שלה.
נתונים אלה מדגישים את הצורך בהתייעלות לא רק במשקי הבית ובערים, אלא גם בענפי החקלאות והתעשייה, שבהם ניתן להפחית את הצריכה באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובמים מטופלים.
למרות המשאבים הכלכליים הנרחבים העומדים לרשותה, איחוד האמירויות מכירה בכך שהבטחת ביטחון המים שלה אינה יכולה להישען רק על הקמת מתקני התפלה נוספים.
האסטרטגיה הלאומית מבוססת על שילוב בין הגדלת היצע המים, צמצום הביקוש, שימוש חוזר במים מטופלים ושינוי בהרגלי הצריכה.
עבור מדינה שבה הגשם מועט והאוכלוסייה ממשיכה לגדול, שמירה על משאבי המים אינה רק סוגיה סביבתית, אלא מרכיב מרכזי בתכנון הכלכלי ובביטחון המשאבים לטווח הארוך.