כיצד הפכה איראן ממעצמה אזורית לאיום ביטחוני בעל השלכות בינלאומיות? אסופת מחקרים של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה בוחנת את תוכנית הגרעין האיראנית, התעצמות משמרות המהפכה, פעילות כוח קודס והקשרים הצבאיים עם חיזבאללה. באמצעות 12 מחקרים של מומחי ביטחון ודיפלומטיה, מציג הספר את האסטרטגיה האיראנית ואת השלכותיה על ישראל, המזרח התיכון והמערב.
מאז המהפכה האסלאמית בשנת 1979 הפכה איראן לאחד הגורמים המרכזיים בעיצוב המציאות הביטחונית והמדינית במזרח התיכון. השילוב בין אידאולוגיה מהפכנית, שאיפות להגמוניה אזורית, פיתוח יכולות צבאיות ותמיכה בארגונים חמושים מחוץ לגבולותיה הפך את המדיניות האיראנית לאתגר החורג מגבולות האזור.
הספר "איראן: מאתגר אזורי לאיום עולמי", שפורסם על ידי המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מאגד 12 מחקרים מאת מומחים בתחומי הביטחון, המודיעין והדיפלומטיה. המחקרים בוחנים את היבטיה השונים של האסטרטגיה האיראנית ואת האופן שבו מבקשת טהרן להרחיב את השפעתה על המזרח התיכון ועל המערכת הבינלאומית.
האסופה, שנכתבה על רקע ההתפתחויות בשנים שקדמו ל־2012, מציגה ניתוח של תוכנית הגרעין האיראנית, פעילות משמרות המהפכה וכוח קודס, המאבק על ההשפעה בעולם הערבי והקשרים בין איראן לחיזבאללה בלבנון.
בהקדמתו לספר מסביר תא"ל (בדימ') ד"ר שמעון שפירא כי מטרת הפרסום היא להעמיד לרשות מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל, חוקרים וסטודנטים תמונה רחבה של האתגרים הנובעים ממדיניותה של איראן.
תוכנית הגרעין האיראנית והאיום הצבאי
החלק הראשון בספר מוקדש לאיום הצבאי שמציבה איראן, ובראשו תוכנית הגרעין.
השגריר ד"ר דורי גולד, לשעבר שגריר ישראל באו"ם ונשיא המרכז הירושלמי בעת פרסום המחקר, מנתח את התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית ואת השאלות שהעסיקו את הקהילה הבינלאומית בנוגע ליכולתה של טהרן לפתח נשק גרעיני.
המחקר מתייחס למתקני ההעשרה בנתנז ובפורדו, לדוחות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולמחלוקת סביב מטרותיה של תוכנית הגרעין האיראנית. גולד בוחן גם את יעילותן של הסנקציות הבינלאומיות ואת האפשרות שהלחץ הכלכלי והמדיני יצליח לבלום את התקדמותה של איראן לעבר יכולות גרעיניות צבאיות.
סוגיה מרכזית נוספת היא הערכת המודיעין הלאומי האמריקנית משנת 2007, שקבעה כי איראן עצרה את תוכנית החימוש הגרעיני שלה בשנת 2003. הספר כולל דיון מקצועי בהשלכות ההערכה בהשתתפות שלושה מבכירי מערכת הביטחון הישראלית לשעבר: אלוף (בדימ') אהרון זאבי פרקש, אלוף (בדימ') יעקב עמידרור ותא"ל (בדימ') יוסי קופרווסר.
השלושה מותחים ביקורת על ההערכה האמריקנית ועל השפעתה האפשרית על המדיניות הבינלאומית כלפי איראן. לטענתם, ההערכה עלולה ליצור תחושת ביטחון מוקדמת ולהחליש את הנכונות הבינלאומית להפעיל לחץ אפקטיבי על טהרן.
משמרות המהפכה וכוח קודס: הזרוע הארוכה של איראן
הספר בוחן את תפקידם המרכזי של משמרות המהפכה במימוש שאיפותיה האסטרטגיות של איראן.
במחקרו על כוח קודס מנתח סא"ל (בדימ') מיכאל (מיקי) סגל את פעילות הזרוע האחראית למבצעים מחוץ לגבולות איראן, ואת חלקה בקידום האינטרסים המדיניים והצבאיים של המשטר האיראני. המחקר עוסק בפעילות האיראנית בעיראק, בלבנון ובזירות נוספות במזרח התיכון, לצד מעורבות שיוחסה לגורמים איראניים בניסיונות לפעול נגד מטרות מערביות גם מחוץ לאזור.
אחד המקרים הנבחנים הוא חשיפתה בשנת 2011 של תוכנית להתנקש בשגריר ערב הסעודית בארצות הברית, אשר הרשויות האמריקניות ייחסו לגורמים הקשורים לכוח קודס. לדברי סגל, פעילות זו ממחישה את האופן שבו איראן משלבת אמצעים צבאיים, מודיעיניים וחשאיים לקידום יעדיה האסטרטגיים.
המחקר מתאר את כוח קודס לא רק כיחידה צבאית הפועלת מעבר לגבולות איראן, אלא כאחד המכשירים המרכזיים שבאמצעותם מבקשת טהרן להשפיע על מאזן הכוחות האזורי.
מצרי הורמוז והאיום על הסחר העולמי
אחד ממוקדי המחקר הוא תפקידו של חיל הים האיראני והאיום האפשרי על חופש השיט במפרץ הפרסי. בפרק המוקדש לחיל הים האיראני בוחן ד"ר דורי גולד את שאיפתה של טהרן להרחיב את השפעתה הימית ואת השימוש באיומים על סגירת מצרי הורמוז כאמצעי לחץ מדיני וכלכלי.
מצרי הורמוז הם מעבר ימי בעל חשיבות אסטרטגית לסחר העולמי באנרגיה, בשל תנועת הנפט ממדינות המפרץ הפרסי לשווקים הבינלאומיים. גולד מנתח את התמרונים הימיים האיראניים, את התבטאויות בכירי המשטר ואת האפשרות שאיראן תנסה להשתמש בשליטתה הגיאוגרפית באזור כדי להשפיע על החלטותיהן של ארצות הברית ומדינות המערב.
לפי המחקר, יכולתה של איראן לאיים על נתיבי סחר מרכזיים ממחישה מדוע יש להתייחס למדיניותה לא רק כאתגר ביטחוני אזורי, אלא גם כסוגיה בעלת משמעות כלכלית ובינלאומית.
המהפכה השנייה באיראן: התבססות משמרות המהפכה בשלטון
החלק השני של הספר בוחן את השינויים הפנימיים במבנה השלטון האיראני ואת התעצמות כוחם של משמרות המהפכה. במחקרו "התבססות משטר משמרות המהפכה" מנתח ד"ר דורי גולד את תהליך הפיכתם של משמרות המהפכה ממנגנון צבאי שנועד להגן על המשטר לגורם מרכזי במערכת הפוליטית והכלכלית באיראן.
המחקר מתאר את הקשרים בין הממסד הדתי, ההנהגה הפוליטית והפיקוד הצבאי, ואת השפעתה של האידאולוגיה המהפכנית על תהליכי קבלת ההחלטות בטהרן. גולד מתמקד גם בתפיסות הדתיות והמשיחיות שהתקיימו בקרב חלקים מההנהגה האיראנית בתקופת נשיאותו של מחמוד אחמדינג'אד, ובקשר האפשרי בינן לבין המדיניות כלפי ישראל והמערב.
אחת ממסקנות המחקר היא שאין להניח כי התחזקותם של משמרות המהפכה תוביל בהכרח להתנהלות איראנית פרגמטית ומתונה יותר.
איראן והעולם הערבי: המאבק על ההשפעה האזורית
החלק השלישי של הספר מוקדש ליחסיה של איראן עם מדינות המזרח התיכון ולניסיונותיה לנצל את הטלטלה הפוליטית שפקדה את העולם הערבי בראשית העשור הקודם.
סא"ל (בדימ') מיכאל סגל בוחן כיצד התייחס המשטר האיראני להתקוממויות בעולם הערבי וכיצד ביקש להציג את המהפכה האסלאמית של 1979 כמקור השראה לתנועות פוליטיות ודתיות חדשות באזור.
המחקר מתאר גם את התחרות בין איראן לטורקיה על ההשפעה בעולם המוסלמי, ואת המחלוקות בין שתי המדינות סביב אופיים של השינויים הפוליטיים במדינות ערב.
פרק נוסף מתמקד בבחריין, שהפכה בתקופת האביב הערבי לזירת מתיחות בין איראן השיעית לערב הסעודית הסונית. סגל בוחן את האינטרסים של טהרן בבחריין, את היחסים בין האוכלוסייה השיעית לשלטון המקומי ואת חשיבותה האסטרטגית של הממלכה בשל נוכחות הצי החמישי של ארצות הברית בשטחה.
הספר מציג את בחריין כדוגמה למאבק אזורי רחב יותר, שבמסגרתו מבקשת איראן להרחיב את השפעתה ולערער על הסדר המדיני והביטחוני הקיים במפרץ הפרסי.
חיזבאללה והחזית הצפונית של ישראל
החלק הרביעי והאחרון של הספר מוקדש לקשר בין איראן לחיזבאללה ולהשלכותיו על ביטחונה של ישראל. תא"ל (בדימ') ד"ר שמעון שפירא בוחן את הקשרים האידאולוגיים, הדתיים והצבאיים בין הנהגת חיזבאללה לבין המשטר האיראני, ובמיוחד את מעמדו של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, בעיני הנהגת הארגון בתקופה הנחקרת.
שפירא טוען כי אין לראות בחיזבאללה ארגון לבנוני עצמאי בלבד, אלא חלק ממערך אסטרטגי רחב יותר המשרת את האינטרסים של איראן. הוא מתייחס גם לניסיונות של גורמים במערב לזהות זרמים מתונים בתוך חיזבאללה, ומזהיר מפני ההנחה שניתן להפריד באופן מהותי בין פעילותו הפוליטית של הארגון לבין המערכת הצבאית שלו.
פרק נוסף בספר מוקדש לתוכניות המבצעיות שיוחסו לחיזבאללה, ובהן שיגור טילים לעבר תל אביב וניסיונות להשתלט על שטחים בגליל במסגרת עימות עתידי עם ישראל. במחקר משלים מנתח אל"ם (בדימ') ד"ר ז'ק נריה את תהליך חימושו של חיזבאללה בידי איראן ואת תפקידה של סוריה כנתיב להעברת אמצעי לחימה ללבנון.
המחקר מתאר את העברת הנשק האיראני דרך שדה התעופה בדמשק ואת שיתוף הפעולה בין המנגנונים האיראניים והסוריים בהעברת אמצעי לחימה לארגון. לפי החוקרים, התעצמות חיזבאללה ממחישה את יכולתה של איראן להפעיל לחץ צבאי על ישראל באמצעות גורמים הפועלים מחוץ לשטחה.
מאיום אזורי לאתגר בינלאומי
הספר "איראן: מאתגר אזורי לאיום עולמי" מציג תמונה רחבה של האסטרטגיה האיראנית, כפי שנבחנה במחקרים שנכתבו בעיקר בשנים 2011–2012.
באמצעות שילוב בין ניתוחי מודיעין, מחקר מדיני, סקירה של התפתחויות צבאיות ובחינת האידאולוגיה של המשטר, מבקשים החוקרים להסביר כיצד התגבשה מדיניות איראנית המבוססת על כמה מוקדי כוח משלימים: פיתוח יכולות גרעיניות, חיזוק משמרות המהפכה, הרחבת הפעילות האזורית ותמיכה בארגונים חמושים.
האסופה מדגישה כי לצורך הבנת המדיניות האיראנית יש לבחון את הקשר בין שאיפותיה האידאולוגיות של הנהגת המשטר לבין הכלים הצבאיים, הכלכליים והדיפלומטיים העומדים לרשותה.
הספר משמש מקור מחקרי להבנת תפיסות האיום וההערכות הביטחוניות שעמדו במרכז הדיון על איראן בראשית העשור השני של המאה ה־21. הוא מיועד למקבלי החלטות, לחוקרים, לאנשי אקדמיה, לדיפלומטים ולקוראים המבקשים להעמיק בשורשיה של האסטרטגיה האיראנית ובהתפתחות מעמדה האזורי והבינלאומי.