כיצד הפכה מדיניות התשלומים למחבלים ולאסירים ביטחוניים לחלק ממנגנון התקצוב הרשמי של הרשות הפלסטינית? בספרו "פרס לטרור: תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ומשפחותיהם", חושף תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר את היקף הכספים שהקצתה הרשות הפלסטינית לתשלומים לאסירים ולמשפחות הרוגים, בוחן את החקיקה המעגנת את התשלומים ואת הקשר בינם לבין האידאולוגיה הפלסטינית. המחקר מציג גם את ההיבטים המשפטיים והבינלאומיים של המדיניות, את תגובות המדינות התורמות ואת הצעדים הנדרשים, לדעת המחבר, כדי להביא להפסקתה.
מדיניות התשלומים של הרשות הפלסטינית לאסירים ביטחוניים ולמשפחות פלסטינים שנהרגו במהלך הסכסוך עומדת זה שנים במרכז מחלוקת מדינית, משפטית ומוסרית. בעוד ההנהגה הפלסטינית מציגה את התשלומים כחלק ממחויבותה הלאומית והחברתית לאסירים ולמשפחותיהם, גורמים ישראליים ובינלאומיים טוענים כי מדובר במנגנון המעודד פעילות טרור ומעניק תגמול כספי למי שביצעו פיגועים נגד אזרחים ישראלים.
בספר "פרס לטרור: תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ומשפחותיהם", שפורסם בשנת 2017 בהוצאת המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מנתח תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, את התפתחותו של מנגנון התשלומים ואת משמעותו במסגרת המדיניות הפלסטינית. הספר מבוסס על נתוני תקציב רשמיים, חקיקה פלסטינית, מסמכים ממשלתיים, הצהרות של בכירים ברשות וניתוח ההתחייבויות שקיבלו על עצמם הפלסטינים במסגרת הסכמי אוסלו.
המחקר כולל הקדמה מאת סנדר גרבר, שפעל להעלאת המודעות הבינלאומית לנושא מימון הטרור, ופרק משפטי מאת השגריר (בדימ') עו"ד אלן בייקר, הבוחן את התאמתה של מדיניות התשלומים להתחייבויות הפלסטיניות ולהוראות המשפט הבינלאומי.
יותר ממיליארד שקל בשנה: היקף התשלומים בתקציב הרשות הפלסטינית
אחד הממצאים המרכזיים במחקר הוא היקפם הכספי של התשלומים לאסירים ולמשפחות פלסטינים שנהרגו במסגרת הסכסוך. על פי נתוני תקציב הרשות הפלסטינית לשנת 2016, המובאים בספר, הקצתה הרשות כ-1.152 מיליארד שקל למנגנוני התשלומים הללו, סכום השווה לכ-303 מיליון דולר ולכ-7% מתקציבה הכולל באותה שנה.
מתוך סכום זה הוקצו כ-488.4 מיליון שקל לתשלום משכורות לאסירים ולאסירים משוחררים, ולמעלה מ-663 מיליון שקל לתשלומים למשפחות של פלסטינים שנהרגו במסגרת הסכסוך, ובהם גם מבצעי פיגועים. המחקר מדגיש כי מדובר בהקצאות המופיעות במסמכי התקציב הרשמיים של הרשות הפלסטינית, ולא בהערכות המבוססות על מקורות מודיעיניים בלבד.
קופרווסר מצביע על כך שבין השנים 2013 ל-2016 נשמר היקף התשלומים על יותר ממיליארד שקל מדי שנה, וכי ההקצאות היוו שיעור משמעותי מתקציב הרשות ומהסיוע הבינלאומי שהועבר אליה. לטענתו, נתונים אלה מלמדים כי אין מדובר במערכת סיוע שולית, אלא במדיניות ממוסדת המתוקצבת באופן קבוע ומקבלת עדיפות בסדרי העדיפויות של ההנהגה הפלסטינית.
הספר בוחן גם את השאלה כיצד מתאפשר המשך מימון התשלומים לנוכח התלות של הרשות הפלסטינית בסיוע חוץ, ומעלה את הטענה כי הסיוע הבינלאומי מאפשר לרשות להמשיך להקצות משאבים למנגנון התגמולים, גם כאשר כספי התרומות אינם מועברים אליו ישירות.
מנגנון התשלומים: ככל שתקופת המאסר ארוכה יותר, כך גדל התגמול
חלק נרחב מהמחקר מוקדש למבנה התשלומים ולמערכת החוקים והתקנות המסדירה אותם. קופרווסר מציג את החקיקה הפלסטינית משנת 2004, לצד צווים והחלטות ממשלה מאוחרים יותר, המעניקים לאסירים ולבני משפחותיהם זכויות כספיות והטבות שונות.
לפי טבלאות התשלומים המובאות בספר, אסיר שנידון לתקופת מאסר של עד שלוש שנים היה זכאי בשנת 2017 למשכורת חודשית של 1,400 שקל, בעוד שאסיר שנידון למאסר של יותר מ-30 שנה היה זכאי לתשלום חודשי של 12 אלף שקל. נוסף על כך הוענקו הטבות לאסירים משוחררים, ובהן מענקי שחרור, אפשרויות תעסוקה והכרה בתקופת המאסר לצורך צבירת ותק וזכויות במנגנוני הרשות.
המחקר מדגיש כי חומרת העבירה משפיעה לעיתים על משך תקופת המאסר, ולכן מנגנון המבוסס על אורך המאסר עשוי להוביל לתגמול כספי גבוה יותר דווקא למי שהורשעו בביצוע פיגועים חמורים. קופרווסר רואה במבנה זה מרכיב מרכזי בטענתו כי מדיניות התשלומים אינה בגדר סיוע סוציאלי רגיל, אלא מערכת היוצרת תמריצים כלכליים לפעילות טרור.
לצד המשכורות החודשיות, הספר סוקר גם את ההטבות הניתנות למשפחות הרוגים ופצועים ואת הזכויות שמוענקות לאסירים לאחר שחרורם. באמצעות הצגת החוקים, טבלאות השכר ונתוני התקציב, מבקש המחבר להראות כיצד התגמולים הפכו למערכת מוסדרת בעלת בסיס חוקי ומנהלי.
מדוע הרשות הפלסטינית ממשיכה לשלם למחבלים?
המחקר אינו מסתפק בתיאור התשלומים, אלא מבקש להסביר את הבסיס האידאולוגי והפוליטי העומד מאחוריהם. קופרווסר טוען כי מדיניות התגמול קשורה לאופן שבו ההנהגה הפלסטינית מגדירה את המאבק הלאומי ואת מעמדם של האסירים בחברה הפלסטינית.
הספר מתייחס לחקיקה הפלסטינית המגדירה את האסירים כקבוצה בעלת מעמד מיוחד במסגרת המאבק הלאומי, ובוחן את הדרך שבה מוצגים אסירים ומבצעי פיגועים בנאומים רשמיים, בתקשורת הפלסטינית ובמערכת הציבורית.
לטענת קופרווסר, התשלומים נועדו לא רק לספק תמיכה כלכלית למשפחות, אלא גם להעביר מסר חברתי של הכרה והוקרה למי שפעלו במסגרת המאבק בישראל. בהקשר זה הוא מנתח את היחס בין הסתה, חינוך, האדרת אסירים והתגמולים הכספיים המוענקים להם.
המחקר מציג את מדיניות התשלומים כחלק מתפיסה רחבה יותר של המאבק הפלסטיני, שלדברי המחבר ממשיכה להעניק לגיטימציה לאלימות נגד ישראל גם לאחר חתימת הסכמי אוסלו. קופרווסר טוען כי ללא שינוי מהותי בתפיסות אלה, יהיה קשה לקדם הסדר מדיני יציב המבוסס על הכרה הדדית ועל הימנעות מאלימות.
העברת התשלומים לאש"ף והביקורת הבינלאומית
בשנת 2014 הודיעה הרשות הפלסטינית על שינוי במנגנון העברת התשלומים לאסירים. האחריות לביצוע חלק מהתשלומים הועברה מהמשרד לענייני אסירים ברשות הפלסטינית למסגרת של אש"ף, מהלך שהוצג כניסיון להפריד בין תקציב הרשות לבין כספים המועברים לאסירים.
קופרווסר בוחן את ההחלטה ואת נסיבות קבלתה, וטוען כי מדובר בשינוי מנהלי שלא הביא להפסקת התשלומים או לניתוקם ממקורות המימון של הרשות. לדבריו, הכספים המשיכו להופיע בתקציבים הפלסטיניים והועברו באמצעות המנגנונים החדשים שהוקמו לצורך חלוקתם.
המחקר מתייחס גם לתגובות המדינות התורמות, ובהן ארצות הברית, בריטניה, גרמניה ונורבגיה. חלק מהמדינות הביעו הסתייגות ממדיניות התשלומים ובחנו צעדים להגבלת השימוש בכספי הסיוע, בעוד אחרות המשיכו להעניק תמיכה לרשות הפלסטינית מתוך חשש לפגיעה ביציבותה הכלכלית והפוליטית.
קופרווסר טוען כי הקהילה הבינלאומית התקשתה להתמודד עם הסתירה בין הרצון לחזק את הרשות הפלסטינית כשותפה מדינית לבין המשך קיומם של מנגנוני התגמול. לטענתו, עצם ההימנעות מהפעלת לחץ משמעותי אפשרה את המשך המדיניות ופגעה באמינות המאבק הבינלאומי במימון טרור.
ההיבט המשפטי: האם התשלומים מפרים את הסכמי אוסלו?
פרק מיוחד בספר, שנכתב בידי השגריר (בדימ') עו"ד אלן בייקר, מוקדש לבחינת ההיבטים המשפטיים של מדיניות התשלומים.
בייקר מנתח את התחייבויות אש"ף והרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי אוסלו, ובמיוחד את המחויבות להימנע מפעולות טרור, לפעול למניעתן ולהיאבק בהסתה לאלימות. הוא בוחן גם את החקיקה נגד מימון טרור במדינות התורמות ואת האמנות והחלטות האו"ם שנועדו למנוע העברת כספים לפעילות טרור.
לפי הניתוח המשפטי המוצג בספר, העברת תגמולים כספיים למבצעי פיגועים ולבני משפחותיהם עומדת בסתירה להתחייבויות הפלסטיניות ולנורמות בינלאומיות למניעת מימון טרור. בייקר טוען כי שינוי זהות הגוף המנהל את התשלומים, מהרשות הפלסטינית לאש"ף, אינו מבטל את האחריות המשפטית הנובעת מעצם קיומו של המנגנון.
המחקר מעלה גם שאלות הנוגעות לאחריותן של מדינות התורמות כספים לרשות הפלסטינית, ולמידה שבה עליהן לפקח על אופן השימוש במשאבים המועברים אליה. בייקר מציג את הטענה כי המשך מימון המנגנונים, במישרין או בעקיפין, מחייב בחינה משפטית ומדינית מצד המדינות המעורבות.
הסיוע הבינלאומי והחשש מקריסת הרשות הפלסטינית
אחת השאלות המרכזיות שהספר מבקש להתמודד עמן היא מדוע ישראל והמדינות התורמות נמנעו במשך שנים מהפעלת לחץ משמעותי להפסקת התשלומים.
קופרווסר מצביע על החשש כי הפחתה בסיוע הכספי לרשות הפלסטינית תוביל למשבר כלכלי, לפגיעה בתיאום הביטחוני עם ישראל ואף להתערערות יציבותה של הרשות. לדבריו, חששות אלה הובילו מדינות רבות להעדיף את המשך המדיניות הקיימת, גם כאשר היו מודעות לבעייתיות של מנגנון התשלומים.
הספר מתאר כיצד בשנים שקדמו לפרסומו החלו להופיע שינויים בגישתן של חלק מהמדינות התורמות. בבריטניה נבחנו שינויים באופן העברת הסיוע כדי לצמצם את האפשרות שכספים יגיעו למנגנוני התשלומים, ובארצות הברית התגבר הדיון בקונגרס על הצורך להתנות את הסיוע בהפסקת התמיכה הכספית במחבלים.
קופרווסר סבור כי התלות של הרשות הפלסטינית בסיוע בינלאומי מעניקה למדינות התורמות יכולת להשפיע על מדיניותה, אך יכולת זו לא נוצלה באופן מספק. לשיטתו, שינוי סדרי העדיפויות של הרשות מחייב הצבת תנאים ברורים להמשך העברת הכספים.
המלצות המחקר: הפעלת לחץ כלכלי, משפטי ודיפלומטי
בחלקו האחרון של הספר מציג קופרווסר המלצות להתמודדות עם מדיניות התשלומים. הוא קורא לישראל ולמדינות התורמות להתנות את המשך הסיוע לרשות הפלסטינית בהפסקת התגמולים למחבלים ובשינוי המדיניות המעודדת, לדבריו, פעילות טרור.
אחת ההמלצות המרכזיות היא לקזז את הסכומים שהרשות מקצה לתשלומים למחבלים מכספי הסיוע הבינלאומי ומכספי המסים שישראל גובה ומעבירה לרשות הפלסטינית. קופרווסר מציג צעד זה כאמצעי לחץ כלכלי שנועד ליצור זיקה ישירה בין המשך התמיכה הבינלאומית לבין עמידתה של הרשות בהתחייבויותיה.
המחקר ממליץ גם על הרחבת הפעילות המשפטית נגד הגורמים המעורבים במנגנון התשלומים, על הגברת השקיפות בנוגע להיקף הכספים המועברים ועל העלאת המודעות הציבורית לתופעה במדינות התורמות.
לצד הצעדים הכלכליים והמשפטיים, קופרווסר מדגיש את הצורך בשינוי המסרים המועברים בחברה הפלסטינית בנוגע למעמדם של מבצעי פיגועים. לדבריו, הפסקת התשלומים אינה רק סוגיה תקציבית, אלא חלק מהתמודדות רחבה יותר עם ההסתה ועם המכשולים העומדים בפני קידום שלום בין ישראל לפלסטינים.
מחקר על הקשר בין מימון טרור, חקיקה ומדיניות בינלאומית
"פרס לטרור: תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ומשפחותיהם" מציג ניתוח של מנגנון התשלומים הפלסטיני באמצעות שילוב בין מחקר תקציבי, בחינת חקיקה, ניתוח אידאולוגי ודיון בהתחייבויות משפטיות ובמדיניות הסיוע הבינלאומי.
באמצעות נתונים רשמיים ומסמכים מקוריים מבקש קופרווסר להראות כיצד הפכה מדיניות התשלומים לחלק ממבנה התקציב והממשל של הרשות הפלסטינית, וכיצד היא משפיעה על היחסים בין הרשות לבין ישראל והקהילה הבינלאומית.
הספר נועד לספק למקבלי החלטות, לחוקרים, לדיפלומטים, למשפטנים ולאנשי אקדמיה בסיס מידע להבנת היקף התשלומים, המנגנונים המאפשרים אותם והאפשרויות המשפטיות והמדיניות להתמודדות עמם.
המחקר, שפורסם בשנת 2017, מהווה מקור חשוב להבנת התפתחות הדיון הבינלאומי על תשלומי הרשות הפלסטינית לאסירים ולמשפחותיהם, ואת הרקע למהלכי החקיקה והמדיניות שננקטו בנושא בשנים שלאחר פרסומו.