כצפוי, איראן מסרבת לחדש את המשא ומתן הדיפלומטי ומציבה תנאים מוקדמים שאינם מקובלים על ארצות הברית. לכן אנו חוזרים לנקודת ההתחלה. הנשיא טראמפ זועם מאוד ואינו שולל חידוש של תקיפות אוויריות. לעת עתה, הוא נוסע לבייג'ינג בניסיון לשבור את המבוי הסתום. הוא מעדיף לנהל משא ומתן בתנאים שווים עם הסינים מאשר להסתכן בהשפלה מצד מנהיגי מדינה סוררת.
מאז הטבח הנורא ב-7 באוקטובר 2023, ישראל ממשיכה להילחם בשלוש חזיתות צבאיות מבלי להשיג פתרון דיפלומטי בר-קיימא. היא לא הצליחה לצבור הישגים בזירה הדיפלומטית או לזכות באהדת דעת הקהל והתקשורת. הסיבות לתדמיתה הירודה של ישראל ולבידודה בזירה הבינלאומית רבות, ולא ניתן לייחסן אך ורק למדיניות הישראלית. ובכל זאת, זו הפעם הראשונה שבה ניהלנו קמפיין צבאי משותף עם ארצות הברית. במהלך מלחמת המפרץ הראשונה אימצנו פרופיל נמוך, שנכפה עלינו ביד קשה בידי וושינגטון. בהמשך נפל משטרו של סדאם חוסיין, ובמדריד התקיימה ועידה בינלאומית בחסות ארצות הברית וברית המועצות.
לראשונה בהיסטוריה של הסכסוך הערבי-ישראלי נפתח משא ומתן ישיר עם כל המשלחות הערביות, כולל פלסטינים שלא היו חברים באש"ף. לתהליך הדיפלומטי הזה היה סיכוי ממשי להוביל להסדר אזורי פרגמטי וארוך טווח, אך למרבה הצער הוא הוחלף בהסכמי אוסלו. הרצון העז להשיג שלום עם הפלסטינים של ערפאת עיוור את מנהיגי התקופה. החזון הרומנטי של "מזרח תיכון חדש", כפי שדמיינו שמעון פרס וביל קלינטון, לצד יועצים שאפתניים שחיפשו תהילה מהירה, תמיכה תקשורתית ופרס נובל, הובילו את יצחק רבין לחתום על הסכמים אלו למרות הסתייגויות רחבות וסיכונים משמעותיים. התוצאה העצובה ידועה היטב — החלום הפך לסיוט. אל לנו לחזור היום על אותן טעויות.
המלחמה שאנו מנהלים כיום במספר חזיתות לא תוכל להסתיים ללא ניצחון צבאי משמעותי. גם הסדר שלום ארוך טווח לא יושג ללא קריסת המשטר האיראני. לכן השמדת היכולות הצבאיות והגרעיניות של איראן חייבת להימשך ללא הפסקה. המלחמה נגד משטר אוטוקרטי וטרוריסטי היא מורכבת, קשה וממושכת. הדבר נכון במיוחד לנוכח המשא ומתן המתמשך על הפסקת אש והסכם יציב, שנמשך כבר חודשים רבים. מול יריב ערמומי, המתכנן, משקר ומרמה, ערבויות והבטחות הן חיוניות לטווח הארוך. כל מילה וכל סעיף חייבים להישקל ולהינוסח בקפידה. לכן חשוב לבחון את כל היבטי הסוגיה ואת כלל השלכותיה האזוריות והגלובליות.
בהקשר זה, הנשיא טראמפ עשה טעות חמורה כאשר עצר ללא צורך את מלחמת שנים-עשר הימים, שהחלה ביוני 2025. הוא גם לא הצליח לספק פתרון מתמשך לסוגיית האורניום המועשר והטילים הבליסטיים.
כך הצליחה איראן לשקם במהירות את יכולותיה הגרעיניות, להגן על מערך הטילים שלה ולחזק את שלוחותיה השיעיות. מעל הכול, היא אפשרה לחיזבאללה להמשיך לשלוט בלבנון ולהעז לתקוף את ישראל בכל דרך אפשרית, כולל באמצעות רחפני קמיקזה, שלצה"ל עדיין אין מענה מספק נגדם.
חמור מכך, איראן הצליחה לשנות את אופי המלחמה באמצעות סגירת מצר הורמוז. המצור הפך סכסוך אזורי למשבר אנרגיה עולמי, שפגע בעיקר בארצות הברית. בנוסף, הוא העמיק את פערי האינטרסים בין ישראל לארצות הברית והסיט את תשומת הלב מסוגיית הנשק הגרעיני והטילים שעדיין מאוחסנים בבונקרים תת-קרקעיים, לעבר סוגיית חופש השיט.
הניהול הכושל של דונלד טראמפ בזירה הדיפלומטית ערער גם את תחושת הביטחון של מדינות המפרץ ושל ערב הסעודית, וכן הגביר את החשש מאובדן חוזים בילטרליים רבים שנחתמו עם האמריקאים. מנגד, הוא חיזק את תלותן ביכולות הישראליות בתחומי ההגנה האווירית והמודיעין, ובכך חיזק למעשה את ההצדקה להרחבת הסכמי אברהם.
בהקשר זה, עלינו לשמר את כוחנו הצבאי ואת יכולות ההרתעה שלנו, תוך הימנעות מהפיכה למדינת חסות של ארצות הברית. צה"ל חייב להמשיך להילחם בשלוש חזיתות, תוך הגדלת מספר החיילים באמצעות גיוס כלל האזרחים. המטרה הסופית היא חתירה לשלום, אך במקביל עלינו להוכיח לכל אויבינו ושכנינו שאנו עצמאיים וחזקים דיים כדי להגן על עצמנו ולהבטיח את ביטחוננו.
מאמר זה פורסם במקור בישראל היום באנגלית ב-11 במאי 2026.
