השינוי המבני המקיף במערך התשלומים הקמעונאיים של האיחוד האירופי, המתבטא במעבר מהדירקטיבה השנייה לשירותי תשלום (PSD2) לדירקטיבה השלישית לשירותי תשלום (PSD3), לתקנת שירותי התשלום (PSR), החלה ישירות במדינות החברות, ולתקנת התשלומים המיידיים (IPR, תקנה (EU) 2024/886), נועד לכאורה לחדש את מערך הבנקאות הפתוחה, לעודד תחרות בין בנקים לחברות פינטק ולמגר הונאות מסוג Authorized Push Payment (APP), שבהן המשלם מאשר בעצמו העברת כספים בעקבות מעשה מרמה.
אולם מתחת למעטפת של הגנת הצרכן וייעול השוק, שלושת דברי החקיקה הללו מייצגים את אחד השינויים המשמעותיים ביותר במערך המאבק של האיחוד האירופי במימון טרור (CTF) ובעקיפת סנקציות.
בעקבות ההסכמה הפוליטית הזמנית שהושגה בנובמבר 2025 ופרסום נוסחי הפשרה הסופיים של PSD3 ו-PSR באפריל 2026, שקבעו תקופת היערכות של 21 חודשים עד לתחילת 2028, פירק האיחוד האירופי באופן שיטתי את חוסר האחידות הרגולטורית שמממני טרור ורשתות לעקיפת סנקציות הנתמכות בידי מדינות ניצלו במשך כמעט עשור.
כאשר בוחנים את המהלך לצד ההחמרה ההדרגתית בצעדים המגבילים שהטיל האיחוד האירופי על הפדרציה הרוסית, החל בחבילת הסנקציות ה-19 באוקטובר 2025, דרך החבילות ה-20 וה-21 באפריל וביולי 2026, ועד להכרזה הנרחבת באוקטובר 2026 על 1,569 יעדים בתעשייה הצבאית שעליהם הוטלו סנקציות, וכן לצד החמרת הסנקציות בשנת 2026 נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) ורשתות הרכש שלהן בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים (UAV) והטילים, מתברר כי מסגרת הכללים החדשה לתשלומים היא כלי רב עוצמה לבלימת פעילות פיננסית אסורה.
כיצד רשתות טרור ניצלו את הפרצות בתחום הפינטק באירופה
כדי להבין את השפעתן של PSD3 ו-PSR על המאבק במימון טרור ובעקיפת סנקציות, יש לבחון תחילה כיצד גורמים הפועלים בניגוד לחוק ניצלו את המסגרות הרגולטוריות הישנות של PSD2 ושל הדירקטיבה השנייה לכסף אלקטרוני (EMD2).
בעוד הבנקים המסחריים הגדולים באירופה השקיעו מיליארדים במערכות אוטומטיות לבדיקת סנקציות, בבחינת עסקאות מימון סחר ובצמצום סיכונים במערכת הבנקאות הקורספונדנטית, רשתות למימון טרור, ובהן שלוחות של כוח קודס של משמרות המהפכה, גורמים המסייעים לפעילות הפיננסית של חיזבאללה ותאים לגיוס תרומות עבור חמאס, לצד גורמים רוסיים העוסקים ברכש ביטחוני, הסיטו את פעילותם אל תחום הפינטק האירופי.
תחת PSD2 ו-EMD2, מוסדות כסף אלקטרוני (EMIs) ומוסדות תשלום (PIs) פעלו במסגרת דירקטיבות שקבעו רמת אחידות רגולטורית מינימלית בלבד, ואשר יושמו באופן שונה בכל אחת מ-27 המדינות החברות באיחוד האירופי.
רשתות בלתי חוקיות ניצלו באופן שיטתי את הפערים הרגולטוריים באמצעות פנייה למוסדות כסף אלקטרוני בעלי הון מצומצם שפעלו במדינות בעלות רגולציה מקלה. תוך ניצול האפשרות לפעול ברחבי האיחוד האירופי על בסיס רישיון שהונפק במדינה חברה אחת, הן הצליחו להנפיק אלפי מספרי חשבון בנק בינלאומיים וירטואליים (vIBANs), כרטיסים נטענים מראש וחשבונות מקוננים במודל בנקאות כשירות (Banking-as-a-Service, BaaS) ברחבי השוק האירופי המשותף.
מאחר ש-PSD2 הפרידה בין המשטרים הרגולטוריים של מוסדות כסף אלקטרוני ומוסדות תשלום, והותירה את הכללים התפעוליים הנוגעים להונאות ולהתנהלות עסקית לשיקול דעתן של המדינות, מתווכים של צי הצללים הרוסי וחברות קש איראניות יכלו להעביר כספים במהירות דרך מספר ספקי שירותי תשלום חוץ-בנקאיים (PSPs). בדרך זו הם טשטשו את זהותם של יוזם התשלום והמוטב הסופי, לפני שהעסקאות נסלקו באמצעות בנק מסחרי יחיד, שלא הייתה לו גישה למידע על חשבונות המשנה של מוסדות הכסף האלקטרוני שעמדו בבסיס העסקאות.
PSD3: סגירת פרצות רגולטוריות והחמרת הפיקוח על מוסדות פינטק
השלמת PSD3 ו-PSR באביב 2026 מביאה לסיומו של הפיצול החוקי הזה באמצעות העברת כללי הליבה הנוגעים לתפעול, אבטחה ושקיפות ממסגרת של דירקטיבה לתקנת PSR, החלה ישירות במדינות החברות. במקביל, PSD3 מאחדת את מוסדות הכסף האלקטרוני ומוסדות התשלום תחת משטר רישוי ודרישות יציבות פיננסית אחיד למוסדות תשלום.
באמצעות ביטולן של PSD2 ו-EMD2, הדירקטיבה השלישית מבטלת את ההבחנה המשפטית בין הנפקת כסף אלקטרוני לבין מתן שירותי תשלום. בכך היא מחילה על כלל ספקי שירותי התשלום החוץ-בנקאיים דרישות הון אחידות, חובות מחמירות של ממשל תאגידי וכשירות נושאי משרה, כללים קפדניים להגנה על כספי לקוחות ותוכניות סגירה מסודרות שהגשתן היא חובה.
חשוב במיוחד לאכיפת המאבק במימון טרור ובהפצת נשק הוא שמחזיקי רישיונות קיימים מכוח PSD2 ו-EMD2 אינם מקבלים באופן אוטומטי היתר להמשיך לפעול תחת המשטר החדש. הם נדרשים לעבור הליך חובה של אישור מחדש במסגרת תקופת מעבר, בתוך 27 חודשים ממועד כניסת החקיקה לתוקף.
עבור עשרות מוסדות כסף אלקטרוני הפועלים במתכונת של מיתוג עבור צדדים שלישיים (white-label) וחברות קש בתחום הפינטק, אשר לאורך השנים העלימו עין מצירוף לקוחות בסיכון גבוה מהקווקז, ממרכז אסיה, מאיחוד האמירויות או מטורקיה, המשמשות מוקדי מעבר מרכזיים למיקרואלקטרוניקה רוסית ולרכיבי כטב"מים איראניים, הליך הרישוי מחדש מתפקד כמנגנון סינון מערכתי.
הרשויות המוסמכות במדינות החברות, הפועלות תחת פיקוחה העקיף של הרשות למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור (AMLA), ובסיוע הסמכויות שניתנו ל-AMLA בשנת 2026 בנוגע לנקודות קשר מרכזיות עבור ספקי שירותי תשלום חוצי גבולות, יכולות כעת לסרב לחדש את רישיונו של כל מוסד תשלום שאינו מסוגל להוכיח קיומם של מנגנוני בקרה פנימיים חזקים למניעת מימון טרור ועקיפת סנקציות. זאת בהתאם להנחיות הרשות הבנקאית האירופית (EBA) בדבר אמצעים מגבילים, EBA/GL/2024/14 ו-EBA/GL/2024/15, החלות במלואן מאז דצמבר 2025.
גישה ישירה למערכות התשלום מגבירה את הפיקוח על עסקאות בלתי חוקיות
במקביל, התיקון שמבצעת PSD3 בדירקטיבה בדבר סופיות הסליקה (Settlement Finality Directive), המעניק לספקי שירותי תשלום חוץ-בנקאיים גישה ישירה למערכות סליקה ויישוב תשלומים המוכרות על ידי האיחוד האירופי, דוגמת תשתית TARGET של מערכת הבנקים המרכזיים בגוש האירו, בהתאם להחלטת ECB/2025/2, משנה מן היסוד את מערכת יחסי הפיקוח והאחריות.
בעבר, מוסדות כסף אלקטרוני ומוסדות תשלום הסתמכו על בנקים מסחריים גדולים לצורך גישה עקיפה למערכות הסליקה. הדבר יצר נקודת עיוורון בתחום הציות לרגולציה, שבה הבנק המסחרי הטיל על חברת הפינטק את האחריות לבדיקות נאותות לקויות של לקוחות, ואילו חברת הפינטק הסתמכה על מנגנוני הסינון החיצוניים של הבנק.
אף שגישה ישירה למערכת TARGET מבטלת את הצורך בבנק מסחרי מתווך, היא חושפת את ספקי שירותי התשלום החוץ-בנקאיים לבדיקות ישירות של הבנקים המרכזיים בנוגע לחוסן התפעולי שלהם, לחובת עמידה בחוק החוסן התפעולי הדיגיטלי (DORA) ולפיקוח ישיר של מערכת הבנקים המרכזיים בגוש האירו ושל AMLA.
מוסד תשלום המבקש גישה ישירה למערכות הסליקה אינו יכול עוד להסתיר תנועות כספים מסחריות רוסיות או איראניות המבוצעות באמצעות חשבונות מקוננים, בתוך חשבונות מאוחדים המוחזקים בבנק קורספונדנט. כל הוראת תשלום עוברת כעת ישירות דרך תשתיות הסליקה המרכזיות, תחת המזהה של ספק שירותי התשלום עצמו. כך נוצרים נתוני מעקב שקופים שאינם מאוגדים, הזמינים ליחידות המודיעין הפיננסי (FIUs).
חשוב מכך, בעקבות חבילות הסנקציות ה-20 וה-21 שהטיל האיחוד האירופי על רוסיה באפריל וביולי 2026, אשר כללו איסורים נרחבים על ביצוע עסקאות עם עשרות בנקים רוסיים ובנקים במדינות שלישיות, איסור על התקשרות עם פלטפורמות רוסיות להעברת מטבעות קריפטוגרפיים ועם אסימון RUBx, וכן צעדים נגד 14 פלטפורמות קריפטו במדינות שלישיות, רשתות סחר רוסיות החלו לחפש בדחיפות ערוצי סליקה חלופיים במטבעות רגילים בתוך אירופה.
באמצעות חיוב מוסדות תשלום המבקשים גישה למערכות הסליקה המרכזיות לעמוד בסטנדרטים של ניהול סיכונים ובדיקות סנקציות ברמה הנדרשת מבנקים, PSD3 מבטיחה שהגישה הישירה למערכות הסליקה לא תהפוך למסלול עוקף עבור מוסדות פיננסיים ממדינות שלישיות שעליהם הוטלו סנקציות, המבקשים לעקוף את ההגבלות על מערכת SWIFT ועל הבנקאות הקורספונדנטית.
חשיפת חברות קש באמצעות חובת אימות זהות
עם זאת, הפגיעה התפעולית המיידית ביותר הן במימון טרור והן במנגנוני עקיפת הסנקציות הרוסיים והאיראניים נובעת מהשילוב בין תקנת התשלומים המיידיים (IPR) לבין דרישת אימות המוטב המחייבת של PSR, המבוססת על התאמת שם המוטב למספר חשבון הבנק הבינלאומי שלו (IBAN), וכן מהשינוי במבנה בדיקות הסנקציות.
לאורך השנים, הן סוכני הרכש של משמרות המהפכה והן מתווכים בתעשייה הצבאית הרוסית, דוגמת 826 החברות ו-743 המנכ"לים שעליהם הטיל האיחוד האירופי סנקציות באוקטובר 2026, הסתמכו על החלפת שמות או על מניפולציות בחשבוניות.
בשיטת פעולה זו, גוף הנתון לסנקציות או ארגון צדקה המשמש חזית לארגון טרור מחזיק בחשבון בנק, או במספר IBAN מקונן, תחת שמו התאגידי הרשום כחוק. עם זאת, הוא מנחה גורמים אירופיים המשלמים לו או תורמים לו להזין בשדה שם המוטב של העברת אשראי במערכת SEPA שם מסחרי תמים שאינו נכלל ברשימות הסנקציות, שם של חברת לוגיסטיקה או כינוי בעל אופי הומניטרי.
מאחר שתשתיות התשלום הישנות של SEPA ניתבו כספים על בסיס המזהה הייחודי בלבד, כלומר מספר ה-IBAN, מבלי לבצע הצלבה בין שם המוטב שהוזן בהוראת התשלום לבין זהותו המשפטית האמיתית של בעל החשבון במוסד המקבל, מערכות הסינון של הבנק השולח, שהתבססו על אלגוריתמים של לוגיקה עמומה, זיהו רק שם חברה שנראה לגיטימי ואפשרו את העברת הכספים.
מאז אוקטובר 2025, בהתאם לתקנת IPR החלה על העברות מיידיות באירו בגוש האירו, עם הרחבת התחולה בשנת 2027 לספקי שירותי תשלום מחוץ לגוש האירו ולמוסדות תשלום וכסף אלקטרוני חוץ-בנקאיים, ובהמשך הרחבתה במסגרת PSR לכל העברות האשראי ברחבי האיחוד האירופי ללא תלות במהירות ההעברה או במטבע, הפרצה הזאת נסגרת לצמיתות.
כל ספק שירותי תשלום נדרש כעת להפעיל שירות אוטומטי וחינמי לאימות זהות המוטב לפני שהמשלם מאשר את ביצוע התשלום. השירות פונה בזמן אמת לספק שירותי התשלום המקבל כדי לוודא אם שם המוטב שהוזן תואם את השם המשפטי הרשום המשויך למספר ה-IBAN שאליו מיועדת ההעברה. במקרה של אי-התאמה או התאמה חלקית, המערכת מתריעה בפני המשלם באופן מיידי.
עבור רשתות רוסיות ואיראניות לעקיפת סנקציות, מנגנון זה מבטל את התועלת שבשימוש בחשבוניות תחת שמות של חברות חזית. אם יבואן אירופי מנסה לשלם חשבונית מוסווית עבור מטעני גז טבעי נוזלי (LNG) מעורבים, שעליהם חלות מגבלות במסגרת חבילת הסנקציות ה-19, או עבור רכיבי תעופה בעלי שימוש כפול, בדיקת ההתאמה בין ה-IBAN לשם המוטב לפני ביצוע ההעברה חושפת את שמו האמיתי של בעל החשבון הרשום. אם בעל החשבון מסומן כגורם מוגבל, הדבר מוביל להקפאה מיידית במסגרת מנגנוני הציות, או לחלופין חושף את שיטות החיוב המטעות של המתווך.
בדיקות סנקציות יומיות נגד רשתות פיננסיות רוסיות ואיראניות
נוסף על כך, תקנת התשלומים המיידיים חוללה שינוי מהותי באופן שבו מתבצעות בדיקות הסנקציות במערכות התשלום האירופיות.
מתוך הכרה בכך שבדיקת מיליוני העברות חוצות גבולות בזמן אמת, במסגרת חלון של עשר שניות לביצוע תשלום מיידי, יצרה שיעור עצום של זיהויים חיוביים שגויים מבלי להצליח לאתר רשתות מתוחכמות לעקיפת סנקציות שכבר ביצעו פעולות הסוואה באמצעות העברות כספים בין חשבונות, סעיף 5d לתקנת IPR שינה את תפיסת הפיקוח על העברות מיידיות באירו החל מאוקטובר 2025. במקום בדיקה של כל עסקה בנפרד, נקבעה חובה לבצע בדיקה יומית ואחידה של כלל מאגר הלקוחות.
כל ספק שירותי תשלום חייב לבדוק את כל מאגר הלקוחות שלו, לרבות כלל בעלי השליטה המהותיים הרשומים בהתאם לסטנדרטים המחמירים של תקנת היישום (EU) 2026/2354, מיד עם פרסומה של רשימת סנקציות פיננסיות ממוקדות חדשה של האיחוד האירופי או עם עדכונה של רשימה קיימת, ולאחר מכן לפחות פעם אחת בכל יום קלנדרי.
בהקשר של חבילות הסנקציות התכופות שהטיל האיחוד האירופי בשנת 2026 על רוסיה ואיראן, דוגמת הסנקציות שהוטלו במרץ 2026 על בכירים איראניים ועל גורמי סייבר, ובהם Emennet Pasargad, הארכת משטר הסנקציות האירופי על תוכניות הכטב"מים והטילים של איראן ביולי 2026, וכן רשימות הסנקציות הנרחבות על התעשייה הצבאית הרוסית באפריל, ביולי ובאוקטובר 2026, כלל זה מבטל את פער הזמן שבין הטלת סנקציות לבין ביצוע הבדיקות.
מרגע שמועצת האיחוד האירופי מפרסמת ברשומות הרשמיות תקנת יישום המוסיפה מנהל של חברת ספנות המשתייכת לצי הצללים הרוסי או מנהל רכש במשמרות המהפכה לרשימת הקפאת הנכסים המאוחדת, כל בנק ומוסד תשלום באיחוד מחויבים על פי חוק לבדוק באופן מיידי את כלל חשבונותיהם מול העדכון. כך ניתן להקפיא את החשבון עוד לפני שניתן ליזום או לקבל באמצעותו תשלום מיידי כלשהו.
מאבק במימון טרור באמצעות אכיפה נגד הונאות
לצד מערך אימות הזהות, PSR מציגה דרישות חדשות ומחמירות למניעת הונאות, לניטור עסקאות ולאחריות של ספקי שירותי תשלום. דרישות אלה משמשות, גם אם לא זו הייתה מטרתן הישירה, כמכפיל כוח במאבק במימון טרור.
מחבלים הפועלים לבדם, תאים קיצוניים וגורמים מדינתיים העוסקים בפעילות פיננסית במרחב הסייבר, דוגמת קבוצות האקרים המזוהות עם מדינות כגון איראן ורוסיה, מסתמכים יותר ויותר על הנדסה חברתית, התחזות לעובדי בנקים או לרשויות ציבוריות (spoofing), והונאות מסוג APP. באמצעות שיטות אלה הם משיגים במהירות כספים במרמה מאזרחים ומעסקים אירופיים, ומעבירים את ההכנסות דרך חשבונות של בלדרי כספים לחשבונות או לשירותים המאפשרים המרת נכסי קריפטו למטבעות רגילים.
נוסח הפשרה של PSR מאפריל 2026 מציג שלושה צעדי נגד משמעותיים המשבשים באופן ישיר את ערוצי מימון הטרור הללו.
ראשית, PSR מטילה על ספקי שירותי תשלום אחריות מלאה להחזר כספים לא רק בגין עסקאות שלא אושרו, אלא גם בגין הונאות המבוססות על התחזות לבנקים או לחברות תקשורת. כמו כן, היא מטילה אחריות כספית כלפי ספקי שירותי תשלום על פלטפורמות מקוונות שאינן מסירות פרסומות פיננסיות כוזבות או תשתיות דיוג (phishing) שעליהן התקבל דיווח.
לנוכח החשיפה הכספית המשמעותית הנובעת מאחריות זו, ספקי שירותי התשלום האירופיים מטמיעים מערכות מתקדמות של ביומטריה התנהגותית וזיהוי חריגות, המאפשרות להם לזהות ולבלום במקביל חשבונות המשמשים לגיוס כספים עבור ארגוני טרור וחשבונות המשמשים לאיסוף כספים באמצעות בלדרים פיננסיים.
שנית, PSR מחייבת במפורש ספקי שירותי תשלום המקבלים כספים להקפיא עסקאות נכנסות חשודות כאשר מזוהים סימנים המעידים על חריגה. כך נמנעת האפשרות להעביר כספים בלתי חוקיים בין שלושה או ארבעה חשבונות אירופיים המאפשרים תשלומים מיידיים בתוך שניות ספורות.
שלישית, PSR יוצרת בסיס משפטי ברור במסגרת התקנה הכללית להגנה על מידע של האיחוד האירופי (GDPR), המאפשר לספקי שירותי תשלום לשתף מידע מודיעיני הקשור להונאות. מידע זה כולל מזהים ייחודיים שנחשפו או נפרצו, מספרי IBAN של חשבונות המשמשים בלדרי כספים, טביעות אצבע דיגיטליות של מכשירים ונתוני מעקב התנהגותיים, באמצעות הסדרי שיתוף מידע רב-צדדיים.
בפועל, מאחר שרשתות של בלדרי כספים המעורבות בהונאות סייבר ורשתות להלבנת הון הקשורות למימון טרור ולעקיפת סנקציות משתמשות באותה תשתית אירופית להעברת כספים באמצעות חשבונות של צדדים שלישיים, שיתוף מידע מודיעיני בין ספקי שירותי תשלום מאפשר למוסדות פיננסיים למפות במשותף את רשתות החשבונות שבהן משתמשים מתווכים בלתי חוקיים ולסגור אותן עוד לפני התערבות רשויות אכיפת החוק.
סגירת פרצות בבנקאות הפתוחה ששימשו גורמים הנתונים לסנקציות
לבסוף, השינוי שמחוללת PSR בתחום הבנקאות הפתוחה, המסדיר את פעילותם של ספקי שירותי מידע על חשבונות (AISPs) ושל ספקי שירותי ייזום תשלומים (PISPs), סוגר ערוץ טכנולוגי מתוחכם שהלך והתרחב ואפשר עקיפת סנקציות ומימון טרור.
תחת PSD2, גורמים הנתונים לסנקציות שפעלו מטהרן, ממוסקבה או ממוקדים במדינות שלישיות עקפו לעיתים קרובות חסימות גיאוגרפיות המבוססות על כתובות IP ובקרות של בנקים על פתיחת חשבונות ישירות, באמצעות גיוס דירקטורים אירופיים ששימשו אנשי קש לפתיחת חשבונות בנק מקומיים. לאחר מכן הם חיברו את החשבונות הללו לספקי שירותי מידע על חשבונות ולספקי שירותי ייזום תשלומים מצדדים שלישיים.
באמצעות ממשקי PISP או מנגנוני גיבוי אוטומטיים לאיסוף מידע ממסכים (screen-scraping), גורמים פיננסיים שפעלו מרחוק מחוץ לאיחוד האירופי יכלו לרכז מידע על יתרות בעשרות חשבונות אירופיים של אנשי קש וליזום תשלומים יוצאים מבלי להתחבר ישירות לפורטל האינטרנט של ספק שירותי התשלום המנהל את החשבון (ASPSP). בדרך זו הם הסתירו ממערכות האבטחה של הבנק נתוני מעקב אחר המכשירים הזרים שבהם השתמשו ואת כתובות ה-IP שלהם.
תקנת PSR מפרקת את אסטרטגיית ההסוואה הזאת, ובמקביל מחזקת את האפשרויות לפיקוח רגולטורי לגיטימי המבוסס על טכנולוגיה (RegTech).
באמצעות ביטול מנגנון הגיבוי של איסוף מידע ממסכים, למעט במקרי כשל חריגים הנתונים לפיקוח קפדני, וחיוב ספקי שירותי תשלום המנהלים חשבונות לספק ממשקי תכנות יישומים (APIs) ייעודיים, אחידים ובעלי ביצועים גבוהים, לצד לוחות בקרה מחייבים לניהול הרשאות צרכנים, PSR יוצרת שקיפות קריפטוגרפית מלאה ויכולת ביקורת מקיפה על גישה לחשבונות מצד גורמים שלישיים.
כל ייזום תשלום באמצעות PISP וכל משיכת מידע באמצעות AISP חייבים כעת לעבור דרך שער API מובנה ומאומת, שבו מתועדים בקפדנות פרטי האימות של מנגנוני אימות לקוח חזק (SCA), הרשאות גישה המוענקות באמצעות אסימונים דיגיטליים וזהותם של ספקי השירותים מצדדים שלישיים.
אם ממשק PISP יחיד או מערכת לניהול כספי תאגיד משמשים לייזום תשלומים מתואמים מעשר חברות קש הנראות בלתי קשורות זו לזו, וחשבונותיהן מנוהלים בבנקים שונים ברחבי האיחוד האירופי, דפוס פעולה אופייני לרשת של משמרות המהפכה המפצלת עסקאות סחר או לפעילות תדלוק של צי הצללים הרוסי, יומני הפעילות האחידים של ממשקי ה-API ולוחות הבקרה לניהול הרשאות בזמן אמת יוצרים חתימה דיגיטלית ברורה שאינה מותירה מקום לספק.
יתרה מכך, בשילוב עם התבניות האחידות לחילופי מידע בין יחידות מודיעין פיננסי, בהתאם לסעיף 31(2) של הדירקטיבה השישית למאבק בהלבנת הון (6AMLD), כל עסקה חשודה שיוזמה באמצעות PISP מאפשרת תיעוד מיידי הן של נתוני הפעילות בחשבון הבנק העומד בבסיס העסקה והן של נתוני הזיהוי של הגורם השלישי שיזם אותה.
מעטפת ביטחון פיננסית חדשה נגד טרור ועקיפת סנקציות
בסופו של דבר, המעבר מ-PSD2 ל-PSD3, ל-PSR ולתקנת התשלומים המיידיים ממחיש כיצד ניתן לתכנן רפורמות בשוק התשלומים המיועדות לצרכנים כך שישרתו גם יעדים של ביטחון לאומי ומאבק בהפצת נשק.
באמצעות שילוב מוסדות הכסף האלקטרוני במשטר אחיד של מוסדות תשלום המחויבים באימות מחודש, התניית הגישה הישירה למערכות הסליקה של הבנקים המרכזיים בבדיקות מחמירות של חוסן תפעולי ועמידה בדרישות רגולטוריות, אכיפת אימות גורף של התאמה בין מספר IBAN לשם המוטב, חיוב בבדיקות סנקציות יומיות ומיידיות של כלל מאגר הלקוחות, מתן סמכות לספקי שירותי תשלום מקבלים להקפיא העברות מיידיות נכנסות המעוררות חשד, ואבטחת ממשקי הבנקאות הפתוחה, האיחוד האירופי חיזק באופן משמעותי את התשתית הפיננסית שלו.
עבור גורמים המממנים טרור ועבור מתכנני מנגנוני עקיפת הסנקציות הרוסיים והאיראניים, שוק התשלומים הקמעונאיים באירופה אינו עוד זירה מפוצלת של חברות פינטק הנתונות לפיקוח מוגבל וחשבונות וירטואליים אטומים, אלא מרחב פיננסי אחיד, המבוסס על אימות זהויות ועל יכולת לזהות ולבלום פעילות אסורה בזמן אמת.
