על פי גורמים ביטחוניים בכירים, בחמאס הביעו שביעות רצון מתוצאות הוועידה השמינית של פת"ח. בארגון חששו כי בעקבות המלחמה ברצועת עזה ואירועי ה-7 באוקטובר 2023 יתחזק מעמדם של נציגי הרצועה במוסדות התנועה, דבר שעלול היה לחזק מחדש את אחיזת פת״ח בעזה. אולם בפועל, יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס והמעגל המקיף אותו המשיכו במגמה שנמשכת שנים ודחקו לשוליים את נציגי הרצועה.
לדברי גורמים בכירים בפת"ח ברצועת עזה, הוועידה שהתכנסה בצל המלחמה הקשה והמשבר החריף במערכת הפוליטית הפלסטינית לא סיפקה בשורה פוליטית חדשה ולא יצרה תחושת התחדשות בתנועה. להפך, התוצאות חיזקו בקרב רבים את ההערכה כי הנהגת פת"ח בחרה לבסס מחדש את שליטת המחנה המקורב למחמוד עבאס ולסגנו חוסיין א-שיח', גם במחיר העמקת הקרע הפנימי והגברת תחושת הניכור ברצועת עזה.
בעוד עזה מתמודדת עם אחת התקופות הקשות בתולדותיה, רבים במערכת הפלסטינית ציפו כי הוועידה תהפוך לבמה של חשבון נפש פוליטי וארגוני. ההערכה הייתה כי הנהגת פת"ח תנסה לשקם את יחסיה עם הציבור ברצועה ולהעניק לעזה ייצוג משמעותי יותר במוסדות התנועה. אולם בפועל התקבלה תמונה הפוכה לחלוטין.
תוצאות הבחירות לוועדה המרכזית ולמועצה המהפכנית המחישו היטב את מאזן הכוחות בתוך פת"ח. מוקדי ההשפעה נותרו בידי בכירי המחנה השולט במוקאטעה ברמאללה, בעוד שנציגי רצועת עזה נדחקו למעמד שולי יחסית. גם מספר הנציגים שנבחרו מהרצועה היה מצומצם, דבר שחיזק את התחושה כי ההנהגה הנוכחית אינה רואה עוד בעזה שותפה מרכזית בעיצוב עתיד התנועה.
גורמים בפת"ח טוענים כי גם תהליך הבחירות עצמו הושפע ממנגנוני כוח פנימיים, שכללו הרחבת מעגלי התמיכה של המחנה המקורב להנהגה באמצעות אנשי מנגנוני הביטחון, פקידי רשות ובעלי אינטרסים פוליטיים. לדבריהם, התוצאה הסופית לא הייתה מקרית אלא חלק ממהלך שנועד להבטיח שליטה מלאה של המעגל הקרוב למחמוד עבאס במוסדות התנועה לקראת שלב הירושה הפוליטית.
אחד הסימנים הבולטים לכך היה היחלשותו של חוסיין א-שיח', הנחשב לדמות מרכזית במאבק על היום שאחרי מחמוד עבאס, לאחר שהגיע רק למקום הרביעי ברשימת חברי הוועדה המרכזית. במקביל בלטה כניסתו הראשונה של יאסר עבאס, בנו של יו"ר הרש"פ, למקום השמיני בוועדה המרכזית, הגוף שמקבל את ההחלטות המרכזיות בתנועה.
"תופעת יאסר עבאס" עוררה ביקורת חריפה בקרב בכירים בפת"ח, שראו בכך ניסיון לבסס מאפיינים של הנהגה משפחתית במקום תנועת שחרור לאומית. להערכתם, מדובר רק בשלב הראשון בתוכניתו של מחמוד עבאס לקדם את בנו כיורש עתידי.
בקרב פעילים ואנשי פת"ח נשמעה ביקורת נוספת על כך שהוועידה דחקה הצידה דמויות בעלות רקע מדיני, אינטלקטואלי ודיפלומטי, בהן חוסאם זומלוט, השגריר הפלסטיני בלונדון, לטובת מועמדים המזוהים בעיקר עם נאמנות ארגונית ומנגנוני הכוח של התנועה.
גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי התנועה מאבדת בהדרגה את אופייה כתנועת שחרור רחבה והופכת למסגרת פוליטית-מנגנונית הנשלטת בידי מוקדי כוח מצומצמים.
גם היחס לרצועת עזה עורר זעם בקרב חלק מהפעילים. רבים ברצועה ראו בתוצאות הוועידה מסר פוליטי ברור שלפיו הנהגת התנועה ברמאללה אינה מעניקה עדיפות למצוקות עזה ואינה מתכוונת לשלב את הנהגת הרצועה בצורה משמעותית בתהליכי קבלת ההחלטות. התחושה הזו התחזקה במיוחד על רקע העובדה שהמלחמה ברצועה כמעט שלא השפיעה על מאזן הכוחות הפנימי בתוך פת"ח.
למרות זאת, בפת"ח עדיין יש מי שמאמינים כי בעתיד ניתן יהיה להקים מחנה פנימי רחב שיאתגר את ההנהגה הנוכחית, באמצעות איחוד בין מחנות יריבים ובהם תומכי מוחמד דחלאן, שר החוץ הפלסטיני לשעבר נאצר אל-קדווה ופעילים ותיקים המאוכזבים מתוצאות הוועידה. אולם בשלב זה נראה כי המחנה השולט הצליח לבצר את מעמדו ולהעביר מסר ברור של המשכיות פוליטית וארגונית.
בסופו של דבר, כפי שאמר גורם בכיר בפת"ח, הוועידה השמינית של התנועה אינה נתפסת כרגע של התחדשות או פיוס פנימי, אלא כשלב נוסף בתהליך ריכוז הכוח בידי הנהגת רמאללה. עבור רבים במערכת הפלסטינית, ובעיקר ברצועת עזה, היא המחישה עד כמה גדל הפער בין הנהגת פת"ח לבין הציבור הפלסטיני, שחי מדי יום את השלכות המלחמה והמשבר הלאומי.
