גורמי ביטחון ישראליים מעריכים כי השימוש הגובר של חיזבאללה ברחפני נפץ ובנחילי מל"טים מתואמים נועד לשחוק את כוחות צה"ל ולערער את תחושת הביטחון בצפון ישראל.
במקביל, צה"ל מתקשה לבלום את התרחבות מערך הרחפנים המתאבדים של חיזבאללה, בעוד הארגון מגביר את הלחץ על אזור החיץ החדש שהוקם בדרום לבנון. באופן רשמי, הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה עדיין בתוקף, אך בפועל המציאות בשטח שונה לחלוטין.
דובר צה"ל הודיע ב-13 במאי כי מאז כניסת הבנות הפסקת האש לתוקף, חיל האוויר הישראלי תקף יותר מ-1,100 מטרות של חיזבאללה וחיסל למעלה מ-350 פעילים.
בכירים במערכת הביטחון מאשרים כי חיזבאללה נכנס לשלב חדש של עימות בדרום לבנון ועובר למה שהוא מגדיר כ"מלחמת התשה" נגד הנוכחות הצבאית הישראלית באזור.
לדברי גורמים אלה, מדובר בשלב מורכב בהרבה מהמעגל המוכר של חילופי אש מוגבלים שאפיין את השנים האחרונות. חיזבאללה פועל כעת לפי אסטרטגיית התשה רב-שכבתית, שמטרתה אינה רק להסב אבדות לצה"ל, אלא גם לערער את תחושת הביטחון של העורף הישראלי ולפגוע בהדרגה בחופש הפעולה המבצעי של ישראל לאורך הגבול.
בכירים במערכת הביטחון הישראלית אומרים כי פעולותיו האחרונות של חיזבאללה מצביעות על מעבר מירי רקטות נקודתי ותקיפות רחפנים בודדות ליחידות תקיפה מתואמות ומתוחכמות.
לפי הדיווחים, הארגון מפעיל טקטיקה המכונה על ידי גורמים צבאיים "מארבי אש משולבים". במסגרת שיטה זו, מזוהה תחילה מטרה צבאית ולאחר מכן מתבצעת תקיפה ראשונית באמצעות רחפן נפיץ או אש מדויקת. כוחות חילוץ, פינוי ותגבורת המגיעים לזירה הופכים בהמשך למטרות של גלי תקיפה נוספים.
מטרת הטקטיקה היא להאריך את משך האירוע המבצעי, להגדיל את מספר הנפגעים ולשמר לחץ מתמשך על מערכי התגובה של צה"ל.
מנקודת מבטו של חיזבאללה, היעד אינו רק פגיעה טקטית ביחידה מסוימת, אלא התשה שיטתית של כלל שרשרת הפעולה של הנוכחות הצבאית הישראלית בדרום לבנון, החל מהכוחות הלוחמים בקו הקדמי ועד למערכי הפינוי והתמיכה הלוגיסטית.
במקביל, הרחיב חיזבאללה את השימוש בלהקות רחפני תקיפה הפועלות במקביל ובתיאום. המטרה היא להקשות על מערכות ההגנה האווירית של ישראל להתמודד עם איומים מרובים בו-זמנית, ליצור בלבול במערכי המכ"ם והגילוי ולהפחית בהדרגה את יעילות היירוט.
רחפני נפץ
בכירים בצה"ל מעריכים כי בשנה האחרונה הפכו רחפני הנפץ לאחת מהעדיפויות המרכזיות של חיזבאללה בבניין הכוח שלו. לאחר שהפיק לקחים מסבבי לחימה קודמים, הגיע הארגון למסקנה כי יכולותיו בתחום זה אינן מספקות.
במהלך תקופת הפסקת האש, בין נובמבר 2024 למרץ 2026, השקיע חיזבאללה משאבים ניכרים ברכש, ייצור והרכבת רחפני נפץ, לצד הכשרת מפעילים ייעודיים.
כבר ביוני 2025 ביצע צה"ל תקיפות נגד שורת סדנאות לייצור רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים ברחבי לבנון, בניסיון לשבש את התפתחות היכולות הללו.
לפי מקורות צבאיים, בניגוד למערך הרחפנים המאורגן של חיזבאללה, רשת רחפני הנפץ פועלת במבנה מבוזר.
המפעילים פזורים ביחידות שונות בדרום לבנון, שחלקן קשורות לכוח רדואן. כל מפעיל פועל בגזרה הגיאוגרפית שהוקצתה לו. בכירים ישראלים מעריכים כי מבנה מבוזר זה מקשה מאוד על פירוק הרשת, משום שאין יחידת פיקוד אחת שהשמדתה תשבית את כלל הפעילות.
ההערכות הנוכחיות מצביעות על כך שחיזבאללה מחזיק בכ-100 מפעילים מוסמכים המסוגלים להפעיל רחפנים מתקדמים הנשלטים באמצעות סיבים אופטיים.
הפעלת מערכות כאלה מורכבת במיוחד ודורשת הכשרה מקצועית, ולכן מפעילים אלה נחשבים לנכס מוגבל ובעל חשיבות אסטרטגית עבור הארגון. רובם הוכשרו במהלך תקופת הפסקת האש האחרונה.
בהתאם לכך, המאמצים הישראליים מתמקדים יותר ויותר בזיהוי ובחיסול מפעילי הרחפנים עצמם, מתוך הערכה שפגיעה בהם עשויה לצמצם באופן משמעותי את היקף האיום.
למרות המאמצים הללו, לפי הדיווחים, הצליח צה"ל לחסל עד כה רק בין חמישה לעשרה מפעילים, מספר שנחשב נמוך יחסית להיקף הרשת הכולל. במקביל, חיזבאללה ממשיך להכשיר מפעילים נוספים.
צה"ל מעריך כי רוב מפעילי הרחפנים פועלים מדרום לנהר הליטאני אך מחוץ ל"קו הצהוב" הנשלט כיום בידי ישראל בדרום לבנון, בעיקר בשל מגבלות הטווח של מערכות הסיבים האופטיים שבהן משתמש הארגון.
עם זאת, קיימים סימנים לכך שבמקרים מסוימים הצליחו פעילי חיזבאללה לחדור לאזור הביטחון הישראלי עצמו כדי לשגר רחפנים לעומק שטח ישראל.
גורמי ביטחון אומרים כי ההתמקדות של חיזבאללה בכלי רכב הנדסיים, דחפורים, עמדות ארטילריה, מכליות דלק ותשתיות לוגיסטיות מצביעה על ניסיון ברור לערער את יכולתו של צה"ל לבסס נוכחות יציבה לאורך רצועת הגבול ובכפרים שבהם פועלים כוחות ישראליים בדרום לבנון.
בבסיס הדברים עומד מאבק על חופש התמרון ועל יכולתה של ישראל לשמר אזורי שליטה בטוחים סמוך לגבול.
עם זאת, ההשפעה הרחבה יותר של הקמפיין מורגשת יותר ויותר גם בעורף הישראלי. ככל שמל"טי חיזבאללה מצליחים לחדור עמוק יותר לשטח ישראל או לאיים על היישובים בצפון, תחושת ההתשה והשחיקה בקרב התושבים גוברת.
החשש אינו נובע רק מהנזק הפיזי האפשרי, אלא גם מהתפיסה שמערכות ההגנה של ישראל אינן מסוגלות עוד לספק הגנה מלאה מול האיום המתפתח.
כל פגיעה בתדמית מערכות ההגנה האווירית של ישראל, במיוחד במקרים שבהם רחפנים מצליחים לחדור מבלי להתגלות, נחשבת לרגישה במיוחד. במשך שנים התבססה דוקטרינת הביטחון הישראלית על עליונות טכנולוגית ועל היכולת להגן על העורף האזרחי. כל אירוע שמערער תפיסה זו הופך במהירות להישג פסיכולוגי משמעותי עבור חיזבאללה.
בכירים במערכת הביטחון מעריכים כי חיזבאללה הגביר את מתקפות רחפני הנפץ לאחר שהגיע למסקנה כי זיהה את מה שהוא רואה כ"נקודת התורפה" של צה"ל בדרום לבנון.
לפי הערכות אלה, מטרת הארגון היא להפוך את החזית הצפונית למלחמת התשה ממושכת נגד ישראל. אם אסטרטגיה זו לא תוביל לנסיגת ישראל מאזור החיץ החדש, ייתכן שחיזבאללה ישוב לבצע פיגועי התאבדות בתוך אזור הביטחון עצמו, תרחיש שעלול להציב בפני ישראל אתגר ביטחוני ופסיכולוגי מתמשך.
"נראה שחיזבאללה מבין שהוא נאבק על הישרדותו ומוכן לספוג אבדות משמעותיות כדי לשקם את תדמיתו הפגועה בלבנון בעקבות חיסול חסן נסראללה ומבצע הביפרים של המוסד הישראלי", אמר גורם ביטחוני בכיר.
