התקיפות הישראליות בלבנון נמשכות, אך השאלה כיצד ניתן לסיים את המערכה מול חיזבאללה נותרת פתוחה. אל"מ (בדימוס) ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), סבור כי ישראל מתקשה למצוא אסטרטגיית יציאה מהעימות, בין היתר בשל מגבלות אמריקניות והחשש מהסלמה אזורית בהובלת איראן.

בריאיון ל-i24NEWS טען נריה כי ישראל נמצאת כיום במצב מורכב, שבו ההישגים הצבאיים אינם מתורגמים להכרעה, בעוד חיזבאללה ממשיך לשמר את כוחו ואת מנגנוני התמיכה שלו.

ישראל מתקשה להשתחרר מהמלכודת הלבנונית

לדברי נריה, ישראל הצליחה בעבר להוביל את חיזבאללה למצב בעייתי, אך כעת נדמה שהמצב התהפך. "נטען על ידי הדרגים הבכירים ביותר שהובלנו את חיזבאללה למלכודת, אבל בסופו של דבר המלכודת הזאת התהפכה עלינו", אמר. "אנחנו לא יודעים איך להמשיך ואנחנו לא יודעים איך לסיים את המלחמה".

לדבריו, ישראל פועלת תחת מגבלות משמעותיות שמטילה עליה ארצות הברית. "יש מגבלות רציניות מאוד. לא לתקוף את הדאחייה, לא לתקוף אזורים נוספים בלבנון ולא להרחיב את הלחימה כפי שישראל הייתה אולי רוצה".

האיומים האיראניים מצמצמים את חופש הפעולה

נריה מציין כי בשבועות האחרונים נוספה שכבת לחץ נוספת מצד איראן. לדבריו, בטהרן זיהו כי הם מצליחים להשפיע על המדיניות האמריקנית בנוגע ללבנון, וכעת הם מאותתים כי יתנגדו גם להרחבת הפעילות הישראלית בדרום המדינה. "האם צריך להאמין לאיומים האלה? צריך לפחות לקחת בחשבון שהם קיימים", הוא אומר.

ישראל משנה את המציאות בדרום לבנון

במקום להרחיב את התקיפות לעומק לבנון, נריה סבור כי ישראל פועלת כיום בדרך אחרת, באמצעות יצירת מציאות חדשה בשטח.

"בפועל ישראל מרוקנת את דרום לבנון מתושביה", אמר. "ברוב הכפרים באזור כבר אין אוכלוסייה, או שהם נהרסו או שננטשו". לדבריו, הפעילות הישראלית מתקדמת מערבה לכיוון צור ונבטיה, שני מוקדים מרכזיים בדרום לבנון. להערכתו, התהליך הזה עלול להביא לעקירתם של מאות אלפי תושבים נוספים וליצירת לחץ פנימי חסר תקדים בתוך לבנון.

החשש מפיצוץ פנימי בלבנון

נריה מתאר מציאות שבה עשרות אלפי משפחות עקורות כבר מתגוררות בתנאים זמניים באזור ביירות, כאשר כל גל נוסף של עקורים מגביר את הלחץ על החברה הלבנונית.

"כיום יש קרוב ל-40 אלף משפחות שמתגוררות באוהלים באזור ביירות", הוא אומר. "אם יצטרפו אליהן עוד עשרות אלפי משפחות, הן ינסו להיכנס לאזורים נוצריים, דרוזיים וסוניים, וזה עלול ליצור פיצוץ פנימי בתוך לבנון". לדבריו, תרחיש כזה עשוי לעורר גם תגובות מצד איראן, שתבקש למנוע את המשך הלחץ על חיזבאללה.

המערכה הכלכלית היא המפתח

למרות הפעילות הצבאית, נריה מטיל ספק ביכולת להכריע את חיזבאללה באמצעות כוח צבאי בלבד. "אם המטרה היא להכניע את חיזבאללה, זו לא הדרך. אם המטרה היא להביס את חיזבאללה, גם זו לא הדרך", הוא אומר.

במקום זאת, הוא מציע להתמקד במקורות הכוח הכלכליים של הארגון. לדבריו, לחיזבאללה קיימת מערכת פיננסית עצמאית, הפועלת במנותק מהמערכת הבנקאית הלבנונית ומאפשרת לו להזרים כספים ללוחמיו ולתומכיו.

"מדובר במערכת שמלבינה כספים ומאפשרת לשלם ללוחמים בין 2,000 ל-2,500 דולר בחודש", הוא מסביר. "זה פי עשרה ממה שמקבל חייל בצבא לבנון".

"לחיזבאללה יש 15 טון זהב"

נריה מצביע על מוסד "אל-קרד אל-חסן", הזרוע הפיננסית של חיזבאללה, כאחד ממוקדי הכוח המרכזיים של הארגון. לדבריו, המוסד מעניק הלוואות תמורת משכון תכשיטים, זהב ונכסים אחרים. "ברשות חיזבאללה נמצאים כיום כ-15 טון זהב", הוא טוען. "הם מעניקים הלוואות ללא ריבית כנגד ערבויות שונות, ובדרך הזאת צברו מאגר עצום של זהב ותכשיטים".

לפגוע בחיזבאללה דרך הכיס

בסיום הריאיון קורא נריה לישראל לאמץ אסטרטגיה הדומה לזו שמפעילה ארצות הברית מול איראן. "אם לא מצליחים להילחם בהם צבאית, צריך להילחם בהם כלכלית", הוא אומר. "בדיוק כפי שהאמריקנים מפעילים לחץ כלכלי על איראן, כך צריך לפעול גם מול חיזבאללה". לדבריו, פגיעה במנגנוני המימון של הארגון עשויה להיות אפקטיבית הרבה יותר מהמשך הפעילות הצבאית לבדה, ולהחליש את יכולתו לשמר את כוחו והשפעתו בלבנון.