אזרבייג'ן היא מדינה ייחודית. למרות שהיא מוסלמית ושיעית, זו מדינה חילונית שנחושה להתפתח. המפלגה השולטת, בעלת השקפת עולם לאומית, מונהגת על ידי הנשיא אילהם אלייב, ששומר על יחסים מצוינים עם ארצות הברית וישראל, בעוד שהיחסים עם איראן מוגדרים בעיקר על ידי חוסר אמון הדדי.
התקשורת הבינלאומית דיווחה לאחרונה על מה שרבים מהצופים חשדו בו זמן רב: לאורך הגבול של אזרבייג'ן באורך 700 קילומטרים עם איראן, אתרי מוסד חשאיים פועלים כחלק מרשת מודיעין אזורית רחבה יותר שממנה ישראל יכולה לעקוב ואולי להשיק מבצעים נגד הרפובליקה האסלאמית. מתקנים כאלה ייתכן ששיחקו תפקיד בפעולות האחרונות נגד בכירים איראנים, כולל רחמן מוקדאם, ראש הגיוס הזר של משמרות המהפכה האסלאמית.
היחסים בין אזרבייג'ן לישראל שגשגו מאז קריסת ברית המועצות ב-1991. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהכירו במדינה העצמאית החדשה, ומאז בנו שתי המדינות שותפות אסטרטגית. אזרבייג'ן מספקת נפט ואנרגיה; ישראל תורמת טכנולוגיה, מודיעין, מערכות נשק וחדשנות.
שר החוץ הישראלי גדעון סער נפגש עם אלייב בבאקו בינואר האחרון. במהלך מלחמות נגורנו-קרבאך, רוב היכולת הצבאית של אזרבייג'ן התבססה על טכנולוגיה ישראלית. המדינה הייתה גם בין הרוכשות הראשונות של מערכת ההגנה מפני טילים כיפת ברזל של ישראל.
בעוד שהיחסים של אזרבייג'ן עם וושינגטון התקררו בתקופת ממשל ביידן בשל קשרים מתגברים של ארה"ב עם ארמניה, חזרתו של הנשיא דונלד טראמפ סייעה להחיות ציר אסטרטגי שיכול לשנות את המפה הגיאופוליטית של האזור, בתנאי שהאיום האיראני ינוטרל וההשפעה הרוסית תוגבל.
שיתוף הפעולה האסטרטגי המתהווה חורג הרבה מעבר לאזרבייג'ן. איחוד האמירויות הערביות מהווה אבן יסוד בתהליך זה מאז חתימת הסכמי אברהם ב-2020. בחריין חולקת חששות לגבי התוקפנות האיראנית. מרוקו הפכה לשותפה מערבית אמינה בהתמודדות עם קיצוניות ג'יהאדיסטית. מצרים וירדן, למרות המתיחות התקופתית, נשארות מחויבות לשלום. ערב הסעודית ממשיכה לרדוף אחרי האינטרסים שלה, אך בסופו של דבר עשויה לגלות שעתידה טמון בתוך ברית רחבה יותר שמכוונת למערב.
האמונה של טראמפ שמדינות מוסלמיות רבות מוכנות לשתף פעולה עם ישראל נגד איראן ושליחותיה האלימות אינה פנטזיה. הוא משקף מציאות אסטרטגית שמתפתחת במשך שנים.
במשך שנים, האסטרטגיה הכוללת של איראן הייתה להקיף את ישראל במעגל של שליחים חמושים. חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, המיליציות השיעיות בעיראק, החות'ים בתימן ומשטר אסד בסוריה נועדו ליצור חבל מתהדק סביב המדינה היהודית. טהראן גם קיוותה למשוך את העולם הערבי לחזית אנטי-ישראלית מאוחדת, לבודד את ישראל דיפלומטית תוך איום צבאי מכל כיוון.
במקום זאת, קרה ההפך.
חמאס פגוע קשות, חיזבאללה נחלש משמעותית, אסד נפל, ומדינות ערב רבות רואות כיום באיראן, ולא בישראל, את המקור העיקרי לאי היציבות האזורית. הסכמי אברהם פתחו מציאות אסטרטגית חדשה, ושיתוף הפעולה בין ישראל למדינות סוניות מרכזיות התרחב למרות המלחמה. במקום שישראל תמצא את עצמה מוקפת, איראן היא זו שמתמודדת יותר ויותר עם בלימה אסטרטגית.
כיום, טהראן רואה רשת הולכת וגדלה של מדינות, מאזרבייג'ן בצפון ועד מדינות המפרץ ושותפות באזור ים סוף, שחולקות אינטרס להגביל את ההתפשטות האיראנית. החלום של איראן להגמוניה אזורית התנגש עם מציאות גיאופוליטית חדשה.
המסוכן ביותר הוא חיזבאללה. הארגון כבר אינו משמש רק כאיום צבאי על ישראל; היא למעשה חטפה את לבנון עצמה, והחזיקה את המדינה כבת ערובה לאינטרסים של איראן. הארסנל, הכוח הפוליטי והשליטה במוסדות מרכזיים של חיזבאללה מונעים מלבנון להשיב לעצמה ריבונות מלאה ולרדוף אחרי העתיד שרבים מהלבנונים רוצים. כל עוד חיזבאללה נשאר הכלי החמוש של טהראן בים התיכון, לבנון תמשיך לשלם את המחיר על שאיפותיה האזוריות של איראן.
חלק מהמסגרת המתפתחת הזו כולל את היחסים המתפתחים של ישראל עם סומלילנד בכניסה הדרומית לים סוף, אחד מנתיבי הסחר הימי החשובים בעולם. מול האיום שמציבים החות'ים הנתמכים על ידי איראן, סומלילנד הפכה לשותפה חשובה בקרן אפריקה.
עבור ישראל, שותפויות אסטרטגיות חורגות הרבה מעבר לברית הבלתי ניתנת להחלפה עם ארצות הברית. אולי המשמעותי ביותר הוא שיתוף הפעולה ההולך וגדל עם הודו תחת ראש הממשלה נרנדרה מודי. ביחד, הם מקדמים את מסדרון הכלכלה של הודו-מזרח התיכון-אירופה, או IMEC, שהוכרז ב-2023, שממקם את ישראל במרכז נתיב סחר מרכזי המקשר בין אסיה לאירופה ומציע אלטרנטיבה ארוכת טווח ליוזמת החגורה והדרך של סין.
זהו העתיד המתגבש כעת במזרח התיכון. לא בידוד ישראל באמצעות חרמות וקמפיינים דיפלומטיים, אלא רשת מתרחבת של שותפויות אסטרטגיות המבוססות על אינטרסים משותפים, פיתוח כלכלי והתנגדות להגמוניה האיראנית.
זה, בסופו של דבר, איך שייראה שלום יציב.
מאמר זה פורסם לראשונה ב-JNS ב-7 ביוני 2026.
