ארגון חמאס שומר על שתיקה ועוקב מקרוב אחר ההתפתחויות במשא ומתן המתקדם בין ארה"ב לאיראן על סיום המלחמה, אולם פרשנים ברצועת עזה המקורבים לעמדות הארגון מדווחים על דאגה גוברת של בכירי חמאס משני מהלכים: המהלך הראשון,המדיניות הישראלית החדשה לכרסם ב"קו הצהוב" ברצועה ולהגביר את הסיכולים הממוקדים של בכירי הזרוע הצבאית, שנעשית לטענתם בגיבוי אמריקני, המהלך השני, שההסכם הצפוי בין איראן לארה"ב לא יכלול את רצועת עזה וישאיר אותה נתונה לחסדיה של ישראל.
בכירים בחמאס מתבטאים בשיחות סגורות כי הישארותה של רצועת עזה מחוץ למשוואה היא התפתחות מדאיגה שעלולה לאפשר לישראל להפנות את מלוא עוצמתה הצבאית אל הרצועה, ללא חשש מהסלמה אזורית רחבה.
הסימנים המגיעים מערוצי המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן מצביעים על כך שהמוקד המרכזי של ההבנות המתגבשות הוא הזירה הלבנונית, הסדרת המצב במיצרי הורמוז והטיפול בסוגיית הגרעין האיראני.
עזה, לעומת זאת, אינה מוזכרת בדיונים. מבחינת חמאס, מדובר באיתות מדאיג לכך שהקהילה הבינלאומית מבקשת לייצב את האזור מבלי לפתור את המשבר המתמשך ברצועה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי החשש המרכזי בהנהגת חמאס הוא שהסכם אמריקני-איראני יסיר מעל ישראל חלק ניכר מהלחצים האסטרטגיים שהעסיקו אותה בחודשים האחרונים. כל עוד הייתה קיימת אפשרות לעימות רחב עם איראן, לבנון, עיראק או תימן, נאלצה ישראל לפזר את משאביה ואת תשומת הלב הביטחונית שלה בין כמה חזיתות. אולם אם המתיחות מול איראן תרד, ישראל תוכל להקדיש משאבים רבים יותר למערכה בעזה.
לדבריהם, ברצועת עזה עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות בזירה הלבנונית. על פי הדיווחים, ההבנות המתגבשות בין איראן לארה"ב כוללות הפסקת אש מלאה בלבנון והסדרים ביטחוניים שונים בגבול הצפוני של ישראל. אם אכן יתממש תרחיש כזה, משמעותו מבחינת חמאס היא ניטרול אחת החזיתות המרכזיות שהפעילו לחץ על ישראל מאז תחילת המלחמה.
בחמאס מעריכים כי הדרג המדיני בישראל עשוי לראות בהסכם כזה הזדמנות אסטרטגית. במקום להתמודד עם איום רב זירתי, הוא יוכל להציג לציבור הישראלי הישגים מדיניים מול איראן ובמקביל להגביר את הפעילות הצבאית בעזה בניסיון להשיג הכרעה ברורה יותר מול חמאס.
החשש אינו נובע רק מהשיקול הצבאי,בחמאס חוששים כי אם העולם יתמקד בהצלחת ההסכם האמריקני-איראני ובהרגעת הזירות האזוריות, סוגיית עזה עלולה לרדת מסדר היום הבינלאומי. במצב כזה תוכל ישראל להמשיך בפעולותיה ברצועה תוך לחץ מדיני מצומצם יותר מצד הקהילה הבינלאומית.
ברקע הדברים ניצב גם החשש של חמאס שרצועת עזה לא תשוקם, כל הסכם אזורי שאינו כולל התייחסות מפורשת לעזה עלול להנציח את המציאות הקיימת ואף להחמיר אותה, כל עוד הרצועה נותרת מחוץ להבנות המתגבשות, גובר החשש כי המחיר של הרגיעה האזורית ישולם דווקא על ידי תושבי עזה.
לכך יש להוסיף את החשש כי ישראל תחדש,בהסכמה אמריקנית, את תוכנית ההגירה מרצועת עזה, שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר ב-27 במאי, לאחר חיסולו של מוחמד עודה, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה, כי " גם תוכנית ההגירה מרצון מעזה תיושם בעיתוי ובאופן הנכון".
כזכור,השר כ"ץ קידם כבר בתחילת 2026 יוזמה להקמת מנהלה ייעודית לעידוד הגירה מרצון של תושבי עזה למדינות בחו"ל בהמשך לרעיונות שעלו בעבר מצד הנשיא טראמפ בנוגע לעתיד הרצועה.
