הדיווחים על מזכר הבנות אפשרי בין ארצות הברית לאיראן מעוררים דיון נרחב בישראל ובאזור כולו. בעוד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר כי הצדדים קרובים להסכמות, בטהראן טרם אישרו באופן רשמי כי חתימה אכן צפויה להתקיים, והפער בין ההצהרות השונות ממשיך לעורר סימני שאלה.
"לא הסכם, אלא מזכר הבנות"
בריאיון לערוץ 14, הדגיש הפרשן לענייני ערבים וחוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, יוני בן מנחם, כי חשוב להבחין בין הסכם מלא לבין המסגרת הנידונה כעת. לדבריו, אין מדובר בהסכם קבע אלא במזכר הבנות, מעין הפסקת אש ממושכת שבמהלכה יתקיים משא ומתן במשך כחודשיים בניסיון להגיע להסכם רחב יותר. בן מנחם העריך כי הסיכויים להגיע להסכם סופי בתקופה כה קצרה אינם גבוהים, והזכיר כי המשא ומתן שהוביל להסכם הגרעין בשנת 2015 נמשך כשנה וחצי.
חשיבות הודעתו של נתניהו
לדברי בן מנחם, אחד המסרים החשובים ביותר שיצאו מירושלים בימים האחרונים היה הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל אינה צד למזכר ההבנות.
להערכתו, עמדה זו חיונית לשימור חופש הפעולה של ישראל מול איראן ומול חיזבאללה. "זה חשוב מאוד כדי שנשמור על חופש הפעולה שלנו", אמר.
ישראל עדיין אינה מכירה את פרטי ההבנות
בן מנחם טען כי ישראל עדיין אינה חשופה לפרטי המסמך המלא וכי המידע שבידי הדרג המדיני והביטחוני מגיע בעיקר ממקורות מודיעיניים ומעדכונים שמעביר ממשל טראמפ.
לדבריו, בירושלים לא מחזיקים בטיוטה הרשמית של מזכר ההבנות, ולכן קשה להעריך במדויק מהם הסעיפים שייכללו בו ומה יהיו השלכותיהם המעשיות.
סימני שאלה סביב מועד החתימה
למרות ההודעות שיצאו מוושינגטון, בן מנחם הטיל ספק בכך שהחתימה אכן תתקיים במועד שעליו הצהיר טראמפ.
לדבריו, לא התקבל אישור רשמי מהצד האיראני, ובתקשורת המזוהה עם משמרות המהפכה אף הופיעו דיווחים המצביעים על כך שהחתימה אינה צפויה להתקיים באופן מיידי. "אני לא יכול לומר במאה אחוז שהמזכר ייחתם היום", אמר.
חופש הפעולה הישראלי באיראן עלול להצטמצם
בן מנחם חלק על הערכות שלפיהן ישראל תוכל להמשיך ולפעול באופן עצמאי נגד איראן במהלך תקופת המשא ומתן.
לדבריו, כל עוד מתקיימים מגעים בין וושינגטון לטהראן, מרחב התמרון של ישראל מוגבל. "כל עוד יש משא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, ידינו כבולות", אמר. להערכתו, ישראל תתקשה לצאת למהלך צבאי משמעותי נגד איראן בזמן שהממשל האמריקאי מקדם ערוץ דיפלומטי.
לבנון וחיזבאללה במרכז סימני השאלה
אחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את ירושלים היא השאלה האם לבנון וחיזבאללה נכללים במסגרת ההבנות המתגבשות.
בן מנחם ציין כי שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י שוחח בסוף השבוע עם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם ועם יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, ולפי דיווחים שונים העביר להם מסר שלפיו לבנון כלולה במסגרת ההבנות.
לדבריו, עדיין לא ברור אם הדברים אכן משתקפים במסמך עצמו, ולכן יש להתייחס בזהירות לדיווחים השונים.
נתניהו ממשיך להציב קו אדום
במקביל להתפתחויות הדיפלומטיות, הזכיר בן מנחם את הצהרתו של ראש הממשלה נתניהו שלפיה איראן לא תורשה להשיג נשק גרעיני.
לדבריו, יש להתייחס ברצינות להצהרות אלה, במיוחד על רקע כניסתו של ראש המוסד החדש, האלוף (מיל') רומן גופמן, לתפקידו.
תפקידו של ראש המוסד החדש
בן מנחם העריך כי אחת המשימות המרכזיות שיוטלו על ראש המוסד החדש תהיה לוודא שאיראן לא תצליח להתקדם לעבר נשק גרעיני.
למרות שסירב לפרט אילו צעדים עשויים להינקט בנושא, הוא רמז כי קיימות תוכניות שונות – ישנות וחדשות – שניתן יהיה להפעיל במידת הצורך. "כשראש הממשלה אומר שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, צריך לקחת את הדברים האלה ברצינות", אמר.
מלחמת גרסאות וערפל תקשורתי
לדברי בן מנחם, חלק ניכר מהמידע המתפרסם בימים האחרונים מושפע ממלחמה פסיכולוגית שמנהלים כל הצדדים המעורבים.
הוא ציין כי איראן, חיזבאללה וגורמים אזוריים נוספים מפיצים גרסאות שונות בנוגע לתוכן ההבנות המתגבשות, בעוד שגם מקורות תקשורתיים המזוהים עם קטר ועם מדינות נוספות מפרסמים דיווחים סותרים.
"כרגע אף אחד לא באמת יודע מה כתוב במסמך", אמר.
ההכרעה עדיין רחוקה
לסיכום, בן מנחם מעריך כי מוקדם להסיק מסקנות לגבי משמעותו של מזכר ההבנות והשלכותיו על ישראל. לדבריו, עדיין לא ברור אם המסמך ייחתם, אילו סעיפים ייכללו בו, ומה תהיה השפעתו על חופש הפעולה הישראלי מול איראן וחיזבאללה. עד שתתבהר התמונה, הוא ממליץ להתייחס בזהירות לדיווחים השונים ולהמתין לפרסום פרטים רשמיים מצד כל הגורמים המעורבים.
