ביקורה של משלחת חמאס בטהראן בימים האחרונים, אף שאינו הראשון הינו חשוב לציון ולהבנה של המתרחש באזור.
חשוב לשים לב כי בראש המשלחת עומד, איש הגדה המערבית, סאלח אל עארורי ולא איסמעיל הנייה שהיה אמור להצטרף, אולם לפי דיווחים שונים נמנעה השתתפותו בגלל התנגדות מצרית, אולם ייתכן ומדובר בתירוץ.
איראןמתוך הדברים היוצאים מן השיחות ושהתפרסמו באתר המרכז הירושלמי עולים בעיקר דברי הנשיא רוחאני שהדגיש את נושא הגדה המערבית. חמינאי אמר כי חמאס נמצאת בלב פלסטין, כלומר: ירושלים ורמאללה ולא עזה.
עארורי הוא יליד נפת רמאללה, ומזה זמן רב שהנהגת חמאס בעזה הבהירה ל"גדתים" שמקומם בגדה ולא בעזה. כלומר: עארורי חייב להילחם על מעמדו מתוך הגדה, ולא מעזה.
כאן יש מפגש אינטרסים עם איראן, ויש להעריך כי הם דיברו על היערכות של חמאס לפעול מן הגדה ומירושלים, ולא מעזה.
חמינאי העלה על נס גם את הנייה, והתעלם לגמרי מיחיא סינוואר. יש להעריך כי איראן רוצה לתקוע טריז בין הנייה לסינוואר, זאת לאחר שהנייה נפגע מכך שסינוואר הדיח אותו למעשה מן ההנהגה בעזה, וכעת הוא מוביל את מהלכי ההסדרה עם ישראל בעזרתו של הנשיא סיסי.
ההסדרה מול ישראל לא עולה בקנה אחד עם האינטרסים של איראן, אבל ההנהגה בעזה מעוניינת בה בשל התסיסיה ברחוב העזתי.
מדוע שבכלל איראן תהיה שקועה כל כך בעניין הפלסטיני ובירושלים? הרי על פי הדת השיעית אין לירושלים כל משמעות דתית?
התשובה נעוצה בלקחי איראן ממלחמת שמונת השנים מול עיראק שכתשה אותה קשות. על מנת למנוע מן הערבים להתאחד נגדה שוב, היא החליטה להפנות את תשומת לב הערבים לבעיית פלסטין וירושלים. אם יתעסקו איתנו, לא יתעסקו עם איראן.
כעת, כאשר עולה המתח במפרץ, מתחדשת הסכנה של איחוד הערבים הסונים נגד איראן, והיא רוצה שחמאס תסייע לה להעסיק את הערבים בנו ולא בה.
