התראות

הר הבית: מעימות דתי לנורמליזציה דתית

מחקרו של נדב שרגאי בוחן את השפעת הסכמי אברהם על התיירות המוסלמית להר הבית, את המחלוקת סביב הביקורים באל-אקצא ואת ההזדמנות לנורמליזציה דתית
כריכת הספר "הר הבית - מעימות דתי לנורמליזציה דתית"
כריכת הספר "הר הבית - מעימות דתי לנורמליזציה דתית"

תוכן העניינים

האם הסכמי אברהם יכולים להפוך את הר הבית ממוקד של עימות דתי ולאומי למקום של מפגש בין מוסלמים ליהודים? במחקרו "הר הבית: מעימות דתי לנורמליזציה דתית", בוחן נדב שרגאי את האפשרות להתפתחות תיירות מוסלמית חדשה לירושלים בעקבות הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין. המחקר מנתח את המחלוקות הדתיות והפוליטיות בעולם המוסלמי סביב הביקורים במסגד אל־אקצא, את התנגדותם של גורמים פלסטיניים ואת הפוטנציאל הכלכלי והמדיני הטמון בתיירות החדשה. לצד זאת, הוא מציג שורה של המלצות להיערכות ישראלית שתאפשר את מימוש ההזדמנות תוך שמירה על הביטחון ועל רגישותו הדתית של המקום.

חתימת הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחריין בשנת 2020 סימנה שינוי משמעותי ביחסיה של ישראל עם מדינות ערב. לצד האפשרויות החדשות שנפתחו בתחומי המסחר, התעופה, הטכנולוגיה והדיפלומטיה, הציבו ההסכמים על סדר היום גם הזדמנות מסוג אחר: ביקורים של מוסלמים ממדינות ערב בירושלים ובמסגד אל־אקצא, במסגרת יחסים גלויים ורשמיים עם מדינת ישראל.

במחקר "הר הבית: מעימות דתי לנורמליזציה דתית", שפורסם בינואר 2021 בהוצאת המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, בוחן העיתונאי והחוקר נדב שרגאי את משמעותו של השינוי האפשרי. המחקר מתמקד בתופעה שזכתה לכינוי "תיירות אל־אקצא", ובשאלה אם היא עשויה לשנות את מערכת היחסים בין ישראל לבין חלקים מהעולם המוסלמי, דווקא במקום שבו התפתחו לאורך השנים מחלוקות דתיות ופוליטיות חריפות.

שרגאי מציג את התיירות המוסלמית החדשה כהזדמנות מדינית, דתית וכלכלית, אך מדגיש כי מימושה אינו מובטח. ביקוריהן של המשלחות הראשונות מאיחוד האמירויות בהר הבית לאחר חתימת הסכמי השלום לוו בגילויי עוינות מצד מבקרים פלסטינים, והמחישו את הפער בין התקוות שנלוו לנורמליזציה לבין המציאות המורכבת במקום הקדוש.

מהסכמי אברהם לתיירות מוסלמית חדשה בירושלים

המחקר נפתח בבחינת הרקע המדיני שהוביל להעלאת סוגיית התיירות הדתית לירושלים. לדברי שרגאי, הנשיא האמריקני דונלד טראמפ ויועצו ג'ארד קושנר ראו בהסכמי הנורמליזציה הזדמנות לפתוח את ישראל בפני מבקרים מוסלמים ממדינות שלא קיימו עמה בעבר קשרים דיפלומטיים.

במרכז היוזמה עמדה האפשרות שמוסלמים מאיחוד האמירויות ומבחריין יגיעו לירושלים כדי להתפלל במסגד אל־אקצא, הנחשב למקום השלישי בקדושתו באסלאם אחרי מכה ומדינה. שרגאי מסביר כי לפי המסורת המוסלמית, ירושלים היא אחד ממוקדי העלייה לרגל החשובים, והביקור בה נושא משמעות דתית עמוקה.

המחקר מציג את השינוי כתהליך אפשרי של נורמליזציה דתית. בעוד שבעבר נתפסו ביקורים של מוסלמים בירושלים שבשליטת ישראל כסוגיה פוליטית רגישה, ההסכמים החדשים יצרו אפשרות לתיירות המתקיימת בגלוי, באמצעות טיסות ישירות וקשרים רשמיים בין המדינות.

עם זאת, שרגאי מדגיש כי הסכמי השלום עצמם לא כללו הסדרה מפורשת של מעמד הר הבית או של התיירות המוסלמית אליו. לדבריו, נושא הביקורים הועלה במסגרת הבנות והצהרות מדיניות, אך פרטי יישומו נותרו תלויים בתיאום בין הרשויות ובמציאות הביטחונית והדתית במקום.

המחלוקת סביב התפילה בהר הבית

אחד הנושאים המרכזיים במחקר הוא מעמדו הדתי והמדיני של הר הבית והשפעת הנורמליזציה על הסדרי הביקור והתפילה הנהוגים בו.

שרגאי מתייחס ל"תוכנית המאה" שהציג ממשל טראמפ בינואר 2020, ובה הופיעה התייחסות לאפשרות שבני כל הדתות יוכלו להתפלל בהר הבית תוך התחשבות במסורות ובמועדים הדתיים. המחבר מצביע על כך שניסוח זה היה חריג ביחס למדיניות האמריקנית הקודמת, משום שניתן היה לפרשו ככולל גם אפשרות לתפילת יהודים במקום.

המחקר מסביר כי לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967 התגבש בהר הבית הסדר שהבחין בין תפילת מוסלמים לבין ביקוריהם של לא מוסלמים. המדיניות שנקבעה בתקופת שר הביטחון משה דיין אפשרה ליהודים לבקר בהר, אך לא להתפלל בו. במסגרת הבנות שהושגו בתיווך מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי בשנת 2015, התחייבה ישראל להמשיך לאכוף את מדיניות הפולחן הנהוגה במקום.

שרגאי בוחן אם התיירות המוסלמית החדשה עשויה להשפיע על מערכת היחסים בין המבקרים היהודים למוסלמים בהר הבית. הוא מדגיש כי אף שהסכמי הנורמליזציה אינם מכריעים את שאלת התפילה היהודית, מפגש עם מוסלמים המגיעים ממדינות המקיימות יחסים רשמיים עם ישראל עשוי ליצור אווירה שונה מזו שהתפתחה במערכת היחסים בין הרשויות הישראליות לבין חלק מהגורמים הפלסטיניים והדתיים הפועלים במקום.

הפוטנציאל הכלכלי: כמה תיירים מוסלמים עשויים להגיע לישראל?

חלק נרחב מהמחקר מוקדש להיקפי התיירות המוסלמית לישראל ולהערכות שהוצגו לאחר חתימת הסכמי אברהם.

שרגאי מציג נתונים היסטוריים הממחישים כי תיירות מוסלמית לישראל התקיימה גם לפני ההסכמים, אך היקפה היה מוגבל יחסית. בשנת 2000 הגיעו לישראל כ־100 אלף תיירים מוסלמים, אולם בעקבות האינתיפאדה השנייה נרשמה ירידה חדה במספר המבקרים. בשנים 2011 ו־2012 נרשמה התאוששות, ומספר התיירים המוסלמים עלה ליותר מ־110 אלף, אך בשנת 2013 ירד לכ־54 אלף בלבד.

המחקר מציין כי בשנת 2018 ביקרו בירושלים כ־98 אלף תיירים מוסלמים. בין מדינות המוצא הבולטות בשנים שקדמו לפרסום המחקר היו טורקיה, ירדן, אינדונזיה, מרוקו ומדינות מוסלמיות נוספות.

לאחר חתימת ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין הוצגו הערכות שונות באשר לגידול האפשרי במספר המבקרים. מומחי תיירות באמירויות העריכו באותה תקופה כי מספר התיירים שיגיעו לישראל עשוי להגיע לכ־750 אלף בשנה. לעומתם, אנשי משרד התיירות הישראלי הציגו תחזית הדרגתית וזהירה יותר, שלפיה כ־20 אלף תיירים יגיעו מהאמירויות בשנה הראשונה, כ־50 אלף בשנייה, כ־80 אלף בשלישית וכ־100 אלף בשנה הרביעית.

המחקר מציג גם הערכות של מומחי תיירות ישראלים שלפיהן בטווח הארוך עשוי הפוטנציאל של התיירות המוסלמית לישראל להגיע עד לשני מיליון מבקרים בשנה, בתנאי שמדינות מוסלמיות נוספות יצטרפו לתהליך הנורמליזציה.

שרגאי מדגיש כי אין מדובר בתחזיות ודאיות, אלא בהערכות המבוססות על הרגלי התיירות במדינות המפרץ, על פוטנציאל הטיסות הישירות ועל החשיבות הדתית של ירושלים עבור מיליוני מוסלמים.

מחיבור בין מכה לירושלים ועד לתיירות רפואית ועסקית

הספר בוחן גם את האפשרות לפתח מסלולי תיירות חדשים שיחברו בין ירושלים לבין יעדים דתיים מרכזיים נוספים בעולם המוסלמי.

שרגאי מתייחס להצעות שהועלו בענף התיירות לשלב את ירושלים בחבילות נסיעה הכוללות ביקור במכה שבערב הסעודית. הרעיון נשען על החשיבות הדתית שמייחסים מוסלמים למסגד אל־אקצא ועל האפשרות לשלב את הביקור בו עם עלייה לרגל למכה או עם ביקורים במדינות נוספות באזור.

במחקר מובאים דבריו של יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, שהציג את האפשרות לפיתוח חבילות תיירות משולבות במסגרת שיתופי פעולה עם חברות תעופה מהאמירויות.

לצד התיירות הדתית, המחקר מתייחס גם לפוטנציאל בתחומי התיירות הרפואית והעסקית. שרגאי מציג הערכות של משרד התיירות שלפיהן תושבי מדינות המפרץ עשויים לגלות עניין בשירותי הרפואה המתקדמים בישראל, בתעשיית ההייטק ובאפשרויות לשיתופי פעולה מסחריים.

לדבריו, שילוב בין תיירות דתית לבין ביקורים עסקיים, רפואיים ותרבותיים עשוי להגדיל את היקף הקשרים בין ישראל למדינות המפרץ ולהעניק לתהליך הנורמליזציה בסיס חברתי וכלכלי רחב יותר.

מרוקו: שחקנית חדשה בתיירות המוסלמית לירושלים

המחקר מעניק תשומת לב מיוחדת למרוקו, שהודיעה בדצמבר 2020 על כינון יחסים רשמיים עם ישראל.

שרגאי מציין כי למרוקו קשר היסטורי ודתי מיוחד לירושלים ולמסגד אל־אקצא. מאז הקמת ארגון הוועידה האסלאמית בשנת 1969, לימים הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, ממלאים מלכי מרוקו תפקיד מרכזי בוועדת ירושלים של הארגון.

המחקר מתאר את המעורבות המרוקאית בשימור אתרים דתיים בירושלים, בהעברת תרומות למוסדות ובסיוע לשיפוץ מבנים בעיר העתיקה. בין היתר מוזכר ביקורו של שר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה בהר הבית בשנת 2018.

לפי הנתונים המובאים בספר, בין השנים 2005 ל־2020 ביקרו בהר הבית כ־30 אלף תיירים ממרוקו, בממוצע של כאלפיים מבקרים בשנה. שרגאי העריך כי חידוש היחסים עם ישראל עשוי להגדיל את מספרם, אך ציין כי מוקדם לקבוע מה יהיה היקף התיירות החדשה.

המחקר מתייחס גם להשלכות המדיניות האפשריות של מעורבות מרוקאית גוברת בירושלים. שרגאי מעלה את האפשרות שמרוקו תגלה עניין לא רק בעידוד תיירות דתית, אלא גם בהרחבת השפעתה על המתרחש בהר הבית, לצד גורמים אזוריים אחרים ובהם ירדן וערב הסעודית.

המחלוקת בעולם המוסלמי: ביקור באל־אקצא או הכרה בישראל?

אחד הפרקים המרכזיים במחקר מתמקד במחלוקת הדתית והפוליטית בעולם המוסלמי סביב הביקורים בירושלים.

שרגאי מסביר כי מאז 1967 התפתחו בעולם המוסלמי שתי גישות מרכזיות ביחס לביקורים במסגד אל־אקצא תחת שלטון ישראלי. על פי הגישה הראשונה, ביקור כזה עלול להעניק לגיטימציה לשליטתה של ישראל בירושלים ולכן יש להימנע ממנו. לפי הגישה השנייה, עצם הביקור מסייע לשמור על הנוכחות המוסלמית בעיר ומחזק את הפלסטינים מבחינה דתית, חברתית וכלכלית.

המחקר מתייחס לעמדתו של השייח' יוסף אל־קרדאווי, שנמנה עם הדמויות הבולטות שהתנגדו לביקורי מוסלמים בירושלים כל עוד היא נמצאת תחת שליטה ישראלית. אל־קרדאווי טען כי הביקורים עלולים לתרום לנורמליזציה עם ישראל ולפגוע במאבק הפלסטיני.

מנגד, שרגאי מציג את עמדתו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, שקרא בשנת 2012 למוסלמים ברחבי העולם להגיע לירושלים כדי לתמוך בתושביה הפלסטינים. עמדה זו זכתה באותה תקופה לתמיכתם של גורמים דתיים פלסטיניים ושל גורמים נוספים בעולם הערבי.

המחלוקת קיבלה ביטוי גם בכינוס דתי שהתקיים בעמאן בשנת 2014. בתום הדיונים פורסמה פסיקת הלכה שהתירה ביקורים באל־אקצא לקבוצות מסוימות, ובהן פלסטינים ומוסלמים המחזיקים באזרחות של מדינות מחוץ לעולם המוסלמי, אך התנתה את הביקורים בכך שלא ישמשו לקידום נורמליזציה עם ישראל.

לפי שרגאי, עצם קיומה של מחלוקת זו מלמד כי התיירות המוסלמית לירושלים אינה סוגיה תיירותית בלבד, אלא חלק מהמאבק על מעמדה המדיני והדתי של העיר.

הסכמי אברהם והיפוך העמדות הפלסטיני

המחקר מצביע על שינוי משמעותי שהתרחש לאחר חתימת הסכמי אברהם. גורמים פלסטיניים שתמכו בעבר בביקורים מוסלמיים בירושלים החלו להתנגד לביקורים שהתקיימו במסגרת הנורמליזציה עם ישראל.

שרגאי מסביר כי כל עוד נתפסו הביקורים כאמצעי לסיוע לפלסטינים ולחיזוק נוכחותם בירושלים, היה קל יותר לגייס להם תמיכה. אולם כאשר אותם ביקורים החלו להתקיים במסגרת יחסים רשמיים עם ישראל, התעוררה התנגדות חריפה מצד הנהגת הרשות הפלסטינית וחלק מאנשי הדת שלה.

באוגוסט 2020 פרסם המופתי של ירושלים, השייח' מוחמד חוסיין, פסיקת הלכה שעסקה בתנאים לביקור מוסלמים במסגד אל־אקצא. הוא הדגיש כי יש להבחין בין ביקור שנועד לחזק את הפלסטינים לבין ביקור הנתפס כביטוי לנורמליזציה עם ישראל.

שרגאי מציג גם את הביקורת שהושמעה נגד פסיקה זו מצד אנשי דת במדינות ערב ובקהילות מוסלמיות אחרות. גורמים באיחוד האמירויות ובמצרים טענו כי אין הצדקה דתית למנוע ממוסלמים להתפלל במסגד אל־אקצא בשל היחסים המדיניים בין מדינותיהם לבין ישראל.

לדברי המחבר, המחלוקת ממחישה כיצד הפך הביקור באתר דתי למבחן פוליטי של היחס לנורמליזציה. היא גם מעלה את השאלה אם התיירות החדשה תוכל לפתח מסגרת עצמאית של קשרים בין מוסלמים לישראל, שאינה כפופה בהכרח לעמדותיה של ההנהגה הפלסטינית.

התנגדות למבקרים מהאמירויות בהר הבית

המחקר מתייחס לשורת אירועים שהתרחשו בהר הבית בחודשים שלאחר חתימת הסכמי הנורמליזציה, ושבהם נתקלו מבקרים מאיחוד האמירויות בגילויי עוינות.

באוקטובר 2020 ביקרה במסגד אל־אקצא משלחת של אנשי עסקים מהאמירויות שהגיעה לישראל במסגרת ביקור שאורגן על ידי חברת נטפים. לפי המתואר במחקר, חברי המשלחת נתקלו בקריאות גנאי מצד מבקרים פלסטינים, ונאלצו לעזוב את המקום. אירוע דומה התרחש במהלך ביקורה של משלחת נוספת מהאמירויות.

שרגאי מציג אירועים אלה כהמחשה לסכנה שהמאבק הפוליטי נגד הנורמליזציה עלול לפגוע בתיירות המוסלמית החדשה ולהרתיע מבקרים נוספים מלהגיע לירושלים.

הספר מזכיר גם תקדימים מוקדמים יותר. בשנות התשעים פעל איש העסקים יעקב נמרודי לעידוד תיירות מוסלמית לישראל באמצעות חברת "זיאדה", אך חלק מהמשלחות שנתקלו בהתנגדות בהר הבית התקשו לממש את ביקוריהן. אירוע נוסף התרחש בשנת 2019, כאשר הבלוגר הסעודי מוחמד סעוד הותקף בעת ביקורו במקום.

שרגאי מדגיש כי ללא היערכות ביטחונית ודיפלומטית מתאימה, עלולים מקרים דומים לשבש את התפתחות התיירות ואף לפגוע ביחסים החדשים שנרקמו בין ישראל לבין מדינות ערב.

עמדות רבנים ופעילים יהודים כלפי התיירות המוסלמית

המחקר בוחן גם את היחס של גורמים דתיים ויהודיים בישראל לאפשרות של הרחבת הביקורים המוסלמיים בהר הבית.

שרגאי מציג את עמדותיהם של הרבנים הראשיים לשעבר אליהו בקשי דורון וישראל מאיר לאו, שהביעו בעבר הסתייגות מעידוד תיירות מוסלמית דתית להר הבית. לפי הניתוח המובא בספר, התנגדותם נשענה על שיקולים הלכתיים ועל חשש מפני חיזוקן של תביעות מוסלמיות למקום.

מנגד, המחקר מציג גם עמדות חיוביות יותר שהתפתחו בעקבות הסכמי אברהם. חלק מהפעילים היהודים העוסקים בסוגיית הר הבית ראו בהגעתם של מבקרים ממדינות מוסלמיות המקיימות יחסי שלום עם ישראל הזדמנות ליצירת שיח חדש.

שרגאי מתייחס להתבטאויות של פעילים ורבנים שקיוו כי הנורמליזציה תאפשר בעתיד שיתוף פעולה בין יהודים למוסלמים סביב המקום הקדוש, במקום המשך העימותים בין הקבוצות.

המחקר אינו מציג עמדה יהודית אחידה בנושא, אלא מדגיש את מגוון הגישות ואת המתח שבין שיקולים הלכתיים, לאומיים ומדיניים.

ההיערכות הנדרשת מישראל: ביטחון, תיירות ודיפלומטיה

בחלקו המסכם של המחקר מציג שרגאי שורה של המלצות מעשיות שנועדו לאפשר את התפתחות התיירות המוסלמית החדשה.

אחד הצעדים המרכזיים הוא יצירת הסדרי ביטחון שיבטיחו את שלומם של המבקרים בהר הבית. המחקר ממליץ על תיאום עם הוואקף המוסלמי ועם הרשויות הירדניות, האחראיות על ניהול ענייני הדת במקום, כדי למנוע התנכלויות למבקרים ולאפשר את קיום התפילות באופן סדיר.

שרגאי מתייחס להסכמות שהתגבשו בנובמבר 2020 בין נציגים מאיחוד האמירויות, בחריין, ירדן והרשות הפלסטינית, שלפיהן תיירים מהאמירויות ומבחריין יוכלו להיכנס להר הבית דרך השערים המשמשים את המתפללים המוסלמים. לדבריו, הסדרים מסוג זה עשויים לסייע בצמצום החיכוך סביב הביקורים.

המחקר ממליץ גם להיערך לקליטת התיירים כבר בנמל התעופה בן גוריון. שרגאי מדגיש את חשיבותו של בידוק ביטחוני מקצועי ומכבד, שיתבצע ברגישות תרבותית ודתית. הוא מציע להכשיר בודקים דוברי ערבית המכירים את מנהגיהם של המבקרים ממדינות המפרץ.

תחום נוסף שבו עוסק המחקר הוא הכשרת מדריכי תיירות דוברי ערבית. שרגאי ממליץ לפתח מערך הדרכה שיציג למבקרים את ההיסטוריה של ירושלים ואת מקומה במסורות הדתיות השונות, תוך התמודדות עם ניסיונות להציג תמונה היסטורית חלקית של העיר.

בתי מלון, מסעדות ואתרי תיירות למבקרים מוסלמים

לצד ההיערכות הביטחונית והמדינית, הספר מדגיש את הצורך בהתאמת מערך התיירות הישראלי לצורכי המבקרים.

שרגאי מציע לפתח מסלולי ביקור שיכללו לא רק את הר הבית והעיר העתיקה בירושלים, אלא גם אתרים מוסלמיים מרכזיים ברחבי הארץ, ובהם מסגד אל־ג'זאר בעכו, המסגד הגדול ברמלה, מסגד ארבעת הצריחים באבו גוש ואתרי מורשת נוספים.

המחקר מתייחס גם לאפשרות לשלב בביקורים אתרים היסטוריים, מוזיאונים ואתרי טבע, במטרה להרחיב את חוויית הביקור ולהציג בפני התיירים את מגוון האתרים והקהילות בישראל.

נושא נוסף הוא התאמת שירותי ההסעדה לצורכי המבקרים המוסלמים, ובפרט זמינותו של מזון העומד בכללי החלאל. שרגאי מדגיש כי הצלחת התיירות אינה תלויה רק בנגישות לאתרים הקדושים, אלא גם באיכות השירותים וביכולתם של המלונות, המסעדות ומארגני התיירות לספק חוויית אירוח מתאימה.

המחקר בוחן גם את מצבת חדרי המלון בירושלים, ובמיוחד במזרח העיר. לפי נתונים שהובאו בו, מספר חדרי האירוח הכולל בירושלים הוערך בתקופת הפרסום בכ־20,700, אך מספר החדרים במזרח העיר היה קטן יחסית. שרגאי טוען כי התפתחות תיירות מוסלמית בהיקף משמעותי תחייב השקעה נוספת בתשתיות אירוח, במיוחד באזורים הסמוכים למקומות הקדושים.

האם התיירות המוסלמית יכולה לשנות את יחסי הדתות בירושלים?

במרכז המחקר עומדת השאלה אם תיירות מוסלמית חדשה, המתקיימת במסגרת יחסי שלום בין ישראל למדינות ערב, עשויה לתרום לשינוי האווירה בהר הבית ובירושלים.

שרגאי אינו מתעלם מהמתחים הדתיים והפוליטיים במקום או מהמחלוקות הפנימיות בעולם המוסלמי. הוא מדגיש כי לצד ההזדמנות להתפתחות יחסים חדשים קיימים גם גורמים המתנגדים לנורמליזציה ועשויים לנסות לשבש את הביקורים.

עם זאת, המחבר סבור כי הגעתם של מוסלמים ממדינות המקיימות יחסים רשמיים עם ישראל עשויה ליצור מפגש בעל אופי שונה מזה שהתקיים בעבר. לדבריו, עצם האפשרות שמבקרים מוסלמים יגיעו לירושלים במסגרת תיירות מוסדרת, יקיימו קשרים עם גורמים ישראליים ויתפללו במסגד אל־אקצא ללא צורך להסתיר את מטרת נסיעתם, עשויה לתרום לשינוי תפיסות בקרב חלקים מהציבור המוסלמי והישראלי.

המחקר מציג את האפשרות הזאת כהזדמנות מדינית ודתית שישראל צריכה לבחון ולקדם בזהירות. הצלחתה, לשיטת שרגאי, מחייבת שילוב בין אמצעי ביטחון, תיאום עם גורמים דתיים, השקעה בתשתיות תיירות ומדיניות שתעודד ביקורים במקום להפוך אותם לזירה נוספת של עימות.

מחקר על הסכמי אברהם, ירושלים והאפשרות לנורמליזציה דתית

"הר הבית: מעימות דתי לנורמליזציה דתית" מציג בחינה של אחת ההשלכות הפחות מדוברות של הסכמי אברהם: האפשרות לשינוי ביחסם של מוסלמים ממדינות ערב לישראל באמצעות ביקור באחד המקומות הקדושים ביותר לאסלאם.

המחקר משלב סקירה היסטורית של התיירות המוסלמית לירושלים, ניתוח של פסיקות הלכה ועמדות פוליטיות בעולם הערבי, נתונים על היקפי התיירות והערכות כלכליות, לצד בחינת המורכבות הביטחונית והדתית של הר הבית.

שרגאי מבקש להראות כי הסכמי הנורמליזציה עשויים לפתוח בפני ישראל הזדמנויות החורגות מן היחסים בין ממשלות. האפשרות ליצירת קשרים ישירים בין אזרחים, תיירים, אנשי דת וקהילות שונות עשויה, לדעתו, להעניק לשלום האזורי ממד חברתי ותרבותי חדש.

לצד זאת, הספר מדגיש כי עצם חתימתם של הסכמים מדיניים אינה מספיקה כדי לשנות מציאות רגישה שהתפתחה במשך עשרות שנים. כדי שהתיירות המוסלמית תהפוך לגשר בין עמים ודתות ולא למוקד עימות נוסף, על ישראל להיערך מראש מבחינה ביטחונית, מנהלית, דיפלומטית ותיירותית.

המחקר, שפורסם בינואר 2021, משקף את הציפיות ואת האתגרים שנלוו להסכמי אברהם בראשית דרכם. הוא מיועד לחוקרים, לדיפלומטים, למקבלי החלטות, לאנשי תיירות ולכל המבקשים להעמיק ביחסים בין דת, מדיניות ותיירות בירושלים ובהשלכות האפשריות של תהליך הנורמליזציה במזרח התיכון.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.